מישהו אמר אפס?

1. תסלחו לנו לרגע עם האחדות המופלאה שמפגין העם בימי מלחמה. כדאי שנזכיר לעצמנו שבישראל יש לא מעט אנשים שיסכימו שיוציאו להם עין - בתנאי שלשכן לידם יוציאו שתיים.

ההשפלה שעברו אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר השיכון אורי אריאל בעקבות התמסמסות פתרון הדגל של קבינט הדיור - חוק מע"מ אפס לרוכשי דירה ראשונה, שאושר בממשלה כבר בחודש מארס - היא כאין וכאפס לעומת הזובור שעבר שר האוצר יאיר לפיד. האיש שיזם והוביל את כל המהלך. היה שווה לנתניהו ולאריאל לחטוף את הסטירה, כדי לראות את לפיד יורד בנוק אאוט לקרקע.

שיהיה ברור: אלמלא קריצת העין של נתניהו ואריאל, חוק המע"מ היה עובר הבוקר בכנסת. השטיקים של הפוליטיקאים החרדים לא הומצאו אתמול. אבל לא ראינו שהם הצליחו לטרפד בעבר הלא רחוק החלטות כמו קיצוץ בקצבאות הילדים או חוק גיוס חדש, שהפריעו להם הרבה יותר מאפליה בהחזר המע"מ. ומישהו שמע בעבר על "ועד עובדי הכנסת", שהחליט הלילה שהוא לא מוכן לפתוח את חדרי הישיבות? הקול קול גפני ושפיר, הידיים ידי נתניהו ואריאל.

לא במקרה עבר לפיד המוכה והחבול לדבר הבוקר על הצורך לתפוס את ח'אלד משעל, איסמאעיל הנייה ומוחמד דף. כמה נוח שיש לראש הממשלה ולשר האוצר לפחות אויב אחד משותף. כמה מבהיל לחשוב שמי שלא הצליח להעביר חוק שעבר את אישור הממשלה, חוק שנמצא לגמרי תחת המטרייה הכלכלית שעליה הוא אמון, יכול לדבר בכזה ביטחון על היכולת ליישם מטרות צבאיות. מי צריך קבינט דיור כשיש קבינט ביטחוני.

2. רשות מקרקעי ישראל החליטה השבוע על דחיית מכרזים לבניית יותר מאלף דירות. מועצת מקרקעי ישראל, הגוף האמון על קביעת מדיניות הקרקע של מדינת ישראל, דחתה אתמול בבוקר את הישיבה החודשית בעקבות המבצע בעזה ובשל מחלוקת מול היועץ המשפטי לממשלה. ובלילה החליטה כאמור הממשלה על דחיית חוק מע"מ אפס למושב החורף.

רק שיותר מכל דבר אחר, ענף הנדל"ן חי ומתנהל על פי מידת הוודאות שהוא רואה מול העיניים. יזם שאמור לקנות קרקע בעשרות מיליונים, לקבוע טבלאות מחיר לכל דירה, לקחת הלוואות עתק מהבנק וכן הלאה, מוכרח לצמצם את האי ודאות למינימום. לחלופין, הוא מוכרח להכניס אותה כמרכיב מאוד מהותי בתוך המשוואה.

ובמצב הנוכחי, אי-הוודאות בענף הנדל"ן היא מקסימלית. מי שמקפיא מכרזים, מבטל החלטות ודוחה חוקים, בלי שום קשר כרגע לשאלה אם הם נכונים אם לאו, מכריח את כל הגורמים הפועלים בשוק הדיור - ממחוסרי הדירה ועד לאחרון היזמים והבנקאים - לשחות בתוך אפילה גמורה.

האם להבטחה שחוק המע"מ יעבור באוקטובר יש יותר משקל מהבטחה שניתנה לפני חמשה חודשים, שהחוק יעבור לפני פגרת הקיץ? האם באמת אפשר להחיל חוק רטרואקטיבית, כשאף קונה דירה ואף יזם לא יודע איזה דירות ייכנסו לתחולת ההטבה? ומה בדיוק אמור לעשות הבנק, שאמור לאשר את ההלוואה? האם ההבטחה של שר השיכון לשווק כבר השנה קרקע לעשרות אלפי דירות ב"מחיר מטרה" - מחיר דירה מוגדר מראש ומופחת בכ-20% - עדיין עומדת בעינה (השר אריאל יעשה כמובן הכול כדי להוציא את תוכניתו לדרך)?

3. אז מה יקרה בטווח הקרוב? עם כל כך הרבה שאלות פתוחות, יש רק דבר אחד ודאי. בצד ההיצע, הבנקים והיזמים יהיו מוכרחים בחודשים הקרובים לממן ולבנות הרבה הרבה פחות. כפועל יוצא, דרך אגב, כמובן שגם הכנסות המדינה מנדל"ן (מסים וקרקע) יצנחו.

ומה לגבי צד הביקוש? למחוסרי הדירות המתוסכלים, שמספרם כמובן הולך ומאמיר, אין לנו כבר שום דרך לתת איזושהי עצה. מי שיחכה עד למימוש ההבטחה להחזר מע"מ עלול בתרחיש לא פחות סביר לגלות שההבטחה התפוגגה, שהמע"מ עצמו עלה בעוד אחוז-שניים (איך בדיוק נממן את המלחמה?), שהמשכנתה כבר לא זולה כמו עכשיו, ושהיצע הדירות שכולם מדברים עליו - ולהבטחות שאו-טו-טו בונים עשרות אלפי דירות בשדה דב או במחנה סירקין אנחנו לא קוראים היצע - דווקא ירד.

הקלישאה הישנה אומרת ש"אם יש ספק - אין ספק". המצב הכי גרוע הוא להתנדנד בין הבטחות וספקות, לכאן או לכאן. רגע לפני פתיחת התקציב בעקבות המבצע בעזה (הכולל כמובן ירידה חדה בהכנסות המדינה ועלייה חדה בהוצאות), טוב היה עושה שר האוצר אם היה מנצל במהירות את השעה כדי לחתוך את הספקות ולרדת מהעץ הגבוה. גם ככה הוא נמצא שם לגמרי לבד. שיאמר משהו כמו "זה לא אני - זה הם" (הכלכלנים, החרדים, הפוליטיקאים, הפקידים וכו' וכו') ויחזור לחפש קרקע לעשרות אלפי דירות להשכרה.

אפילו הקבלנים, הנהנים הכי בטוחים מהטבת המע"מ (בשל הגידול בביקוש), לא בטוחים שיוכלו לשרוד עוד כמה חודשים של קיפאון בענף.