חברת נובל אנרג'י האמריקאית מעכבת את ההחלטה על השקעה של מעל 6 מיליארד דולר בפיתוח מאגר "לוויתן", על רקע המצב הביטחוני, חוסר הוודאות הרגולטורי ושינוי בסדרי העדיפויות במדיניות ההשקעות העולמית של החברה.
ל"גלובס" נודע, כי החלטת ההשקעה הסופית (FID), שהייתה אמורה להתקבל ברבעון האחרון של השנה צפויה להידחות ל-2015. סימן שאלה נוסף תלוי מעל מועד תחילתו של קידוח הנפט במאגר, שהיה אמור להתחיל בתחילת 2015 לאחר שכבר נדחה בשנה.
הלחימה בעזה הייתה כנראה הגורם המיידי ל"רגליים קרות" שקיבלה נובל, אך היא מצטרפת לשתי התפתחויות קודמות שציננו את התלהבותה של החברה מפיתוח "לוויתן" כעת. מדובר קודם כל במתן עדיפות גבוהה יותר להשקעות בפיתוח שני מאגרי פצלי גז ענקיים שנובל מחזיקה בארה"ב עצמה.
בנוסף, מוטרדים בנובל מחוסר הוודאות בשוק הישראלי סביב שאלת הטלת פיקוח על מחיר הגז. ועדת המחירים של האוצר, העוסקת בנושא זה למעלה משנה, אמורה להחליט בשבועות הקרובים האם להטיל פיקוח כדרישת חברי כנסת מהאופוזיציה בראשות שלי יחימוביץ' ודב חנין. בהנחה שיוטל פיקוח, תהיה משמעות רבה לשאלה מה יהיה המחיר המרבי של הגז שתקבע המדינה.
בימים האחרונים נפגשו ראשי נובל עם שותפיהם הישראלים מקבוצת דלק, שהביעו בפניהם דאגה מהאפשרות של דחייה או עיכוב נוסף בפיתוח לוויתן. "גלובס" חשף בזמנו כי פיתוח המאגר עוכב בשנה תמימה בגלל חוסר ודאות ברגולציה סביב מדיניות ייצוא הגז של הממשלה.
הזרמת הגז - תוך 3 שנים
נכון להיום, אין עדיין שינוי בלוחות הזמנים לפיתוח "לוויתן" ותחילת הזרמת הגז מהמאגר צפויה לסוף 2017 או תחילת 2018. תוכנית הפיתוח שנחשפה לראשונה ב"גלובס" מבוססת על מתקן הפקה ואחסון צף (FPSO), שיעגון מעל המאגר הנמצא 130 קילומטרים מערבית לחופי ישראל ויחובר בצנרת לחוף הישראלי ואולי גם למצרים.
ל"גלובס" נודע, כי הקבוצה הבינלאומית שזכתה במכרז להקמת מתקן ההפקה מ"לוויתן", קיבלה לפני שבועיים הודעה על עיכוב בתחילת העבודות על המיזם. מדובר בקבוצה הכוללת את offshore BW, Bechtel ויונדאי תעשיות כבדות הדרום קוריאנית שבמספנותיה אמור להיבנות המתקן הענקי. ה-FPSO אמור להפיק מ"לוויתן" גז בכמות שנתית של 16 BCM, מתוכם 7 מיועדים למתקן הנזלה של חברת BG הבריטית במצרים ו-9 למערכת ההולכה הישראלית, כולל לקוחות אפשריים בירדן וברשות הפלסטינית.
ההחלטה לבנות מתקן הפקה צף התקבלה על רקע חוסר ודאות סביב האפשרות להקים מתקן יבשתי - כשרק בימים האחרונים אושרה סופית תוכנית המתאר להקמת מתקני קבלה יבשתיים לגז.
השותפים הישראלים למאגר לוויתן - קבוצת דלק השולטת ב-45% באמצעות שותפויות הגז אבנר לדלק קידוחים ורציו המחזיקה ב-15% נוספים - רגישים במיוחד לאפשרות של דחייה בין היתר בגלל התמודדותם (ללא נובל) במכרז לאספקת גז טבעי לקפריסין, שמבקשת לקבל את הגז באמצע 2017 לכל המאוחר.
בנוסף מנהלים שותפי לוויתן משא ומתן מתקדם למכירת גז לחברת BG המפעילה מתקן הנזלת גז באידקו במצרים, בעסקה שהיקפה הכספי הכולל עשוי להגיע ל-30 מיליארד דולר. חברת BG, שחתמה בסוף חודש יוני על מכתב כוונות לרכישת הגז, מעוניינת להקדים את מועד תחילת האספקה ככל הניתן, כיון שהמחסור החריף בגז במצרים גורם לה הפסדי עתק.
מנובל אנרג'י נמסר בתגובה: "ל'צוק איתן' אין השפעה על תוכניותינו, ומי שטוען אחרת משקר. אנחנו עובדים במרץ על מנת לקבל את התנאים הנדרשים שיאפשרו את ההשקעות העצומות בפיתוח "לוויתן" ומקווים להגיע לרגע זה כמה שיותר מהר".
התקדמות בהרחבת הפיתוח של מאגר "תמר"
במקביל לעיכובים ולסימני השאלה המתרבים סביב "לוויתן", נרשמת דווקא התקדמות מהירה בהרחבת הפיתוח של מאגר "תמר", המספק את מלוא צריכת הגז הטבעי של המשק מאז אפריל 2013. יזמי "תמר" צפויים להגיש בקרוב למשרד התשתיות הלאומיות תוכנית פיתוח להנחת צינור גז נוסף בפרויקט שהיקפו כ-1.5 מיליארד דולר. הצינור, שיהיה בעל קיבולת של 7-8 מיליארד מ"ק לשנה יאפשר להזרים גז למתקן ההנזלה של יוניון פנוסה בדמייטה שבמצרים. הצינור החדש יתחבר בגבול מצרים לצינור שתקים החברה הספרדית.
המתקן במצרים צפוי לרכוש כ-4 BCM בשנה, כך שיתרת הגז תוכל לשמש לצרכי המשק הישראלי. אם תתממש העסקה עם יוניון פנוסה, יוכל "תמר" לספק למשק בתוך שנתיים כמות גז שנתית מרבית של 16 BCM לעומת 10 BCM כיום. כמות זו כוללת גם את פרויקט המדחסים שיאפשר להגדיל את כמות הגז שמספק הצינור הנוכחי ב-25%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
