"תנאי הפרישה ברשות השידור - הנדיבים ביותר אי-פעם"

"תנאי הפרישה שסוכמו ברשות השידור הם הנדיבים ביותר שסוכמו ביחס לגוף כלשהו" - כך אומר הממונה על השכר במשרד אוצר, קובי אמסלם.

אתמול (ג') אושר סופית חוק תאגיד השידור החדש בכנסת, ברוב של 45 תומכים מול 11 מתנגדים ונמנע אחד. השר גלעד ארדן נשען על תומכים ממפלגות האופוזיציה, ובהן מרצ, העבודה וש"ס, לאור העובדה שרוב אנשי סיעת הליכוד, ובהם כל שרי הליכוד, נעדרו מההצבעה. אנשי יש עתיד הפגינו נוכחית משמעותית במליאה, ובראשם ח"כ קארין אלהרר שניהלה את הדיונים על החוק והציגה אותו.

"היום אנחנו מתקנים את המעוות ומחזירים לעם ישראל את מה ששייך לו", אמר השר ארדן עם אישור החוק בקריאה שלישית. "השידור הציבורי מפסיק לקחת ומתחיל לתת. עם ישראל יקבל בקרוב תמורה ללא אגרה. אני גאה להכריז: היום השידור הציבורי חוזר אל מקומו הטבעי, אל עם ישראל".

מיד לאחר פרסום החוק ברשומות יתמנה הכונס הרשמי כמפרק לרשות השידור, ובמקביל יחל הליך של משא-ומתן מול ההסתדרות והעובדים ברשות השידור על כינונו של הסכם קיבוצי.

אמסלם לא חושש מהיעדר גמישות ניהולית בשל ההסכם הקיבוצי. "השלב הראשון הוא להקים את הגוף ואת השלד הניהולי והתפקודי שלו. יהיו עובדים שיתחילו לעסוק בהקמה באופן אינטנסיבי, ואז יהיה אפשר לדבר על קליטת העובדים והגמישות הניהוליות. הגוף הזה יהיה חייב להשתחרר מהסטנדרטים שאפיינו את הניהול ברשות השידור - אפס גמישות ונהלים שהכתיבו עבודה בצורה נוקשה והקשו על מנהלים לתפקד בסביבה משתנה או לנהל את כוח-האדם. ההסכם צריך להיות טוב לגוף".

- ההחלטה הבסיסית ללכת מלכתחילה להסכם קיבוצי אינה מובנת מאליה. היא תקדימית.

"לא ממש, משום שהחוק נותן מעמד בעל משקל גדול להתארגנות עובדים, ובמקרה שעומדים בתנאי המוקדם של שליש עובדים מאוגדים, יש חובה לחתום על הסכם משא-ומתן".

- בציבור יש פחד מוועדי הרשות, הם שישבו על השאלטר. איך תימנעו מטיפוח של מעמד כזה בשידור הציבורי החדש?

"בעזרת המון השקעה ועמידה על עקרונות במהלך הדיונים על ההסכם הקיבוצי. נשלב איזונים ובלמים ונוודא שהוא לא יפגע ביכולות הניהול - מרמת ההשקעה ביום יום ועד הפרויקטים שהגוף יבצע".

הנושאים שעומדים כעת במוקד המחלוקת הם כמות העובדים בגוף השידור החדש ומספר העובדים מתוכם שיגיע מהרשות הישנה. "אני מקווה שלא יהיה על הנושאים האלה מאבק", אומר אמסלם, "האוצר יקבע את שיא כוח-האדם ברשות. כרגע זה בעבודה פנימית, ואין מספר חלוט בהקשר הזה. האמירה המשמעותית ניתנה בדוח ועדת לנדס (שם מדובר על 750 עובדים, ל"א). בלי מנהל חדש שיקבל אחריות על המספר, כל התייחסות בעניין הזה לא תהיה רצינית".

- ומה באשר לכמות העובדים הנוכחיים שיקלטו מחדש?

"החוק אמר 25%, ואפשר יותר. זה נשאר לשיקול-הדעת של המנהל, וזו סמכותו הבלעדית לקבוע. אותי ידאיג לא אם יהיו יותר, אלא אם יתקבלו עובדים שלא על בסיס כישוריהם המצוינים. צריך כל הזמן לעמוד על המשמר. עובדי רשות השידור לא מוקצים, הם החזיקו גוף שידור במשך עשרות שנים, והם עושים עבודה טובה גם היום בזמן הלחימה, בלי לגרוע מהבעיות הכלליות".

- יש חשש ממה שקורה בימים אלה תחת הנהלה הנוכחית שרואה את הסוף?

"יש כל הזמן דיבורים וחששות, אבל קונקרטית אין דבר. להנהלה הקיימת יש מחויבות לשמור בכל מקרה על התפקוד והנכסים. אין התפרקות או פטור מאחריות. יש עליה חובה לדאוג שהכול יתנהל כשורה".

- יותר מ-1,000 עובדים יאבדו את מקום עבודתם. אתה יכול לומר בבטחה שהם ייצאו נשכרים מפרישתם?

"ההסכמים מבוססים על הסכמי הפרישה מ-2009, ויש בהם השלמות ורבדים נוספים, כדי להקל ככל האפשר. אי-אפשר להקל סיטואציה כזו - תנאי הפרישה לא מקלים על הפגיעה של אובדן מקום עבודה, שזה דבר קשה. עשינו את המקסימום שיכולנו. כל עובד שהוא מעל גיל 50 יוצא עם קצבה חודשית על-פי שכרו או על-פי סכום הכסף שיש לו בקרן הפנסיה שלו. יש מענקים, העלאה בדרגות, חודשי הסתגלות".

- העובדה שסוכמה שלפיה מי שמגיע מהגוף הישן ישמור על תנאיו, לא תפגע בגמישות הניהולית?

"חד-משמעית לא. אנחנו מחזקים את המנהל, משום שהעובדים שייבחרו על-ידי המנהל החדש לעבור לגוף החדש יגיעו עם תנאיהם. אנחנו לא רוצים לפגוע בעובדים. המהלך הוא של להבריא.

"המהלך כולו היה מהלך של מוצא אחרון. קשה לחשוב על גוף שיש עיסוק לגביו במשך תקופה של שני עשורים לפחות שהמליצו לעשות ולעשות, וזה לא קרה. המבחן הוא לא אם החוק טוב, אלא אם הגוף החדש שיקום על חורבותיו של הגוף הקודם, יהיה איכותי ויספק שידור ציבורי איכותי".

עם פרסום החוק ברשומות, יתמנה מיידית הכונס הראשי למפרק הרשות, וההנהלה תוחלף. בשלב זה מהות עבודתו של הכונס תהיה העברת מקל חלקה לגוף החדש שתהליך הקמתו יתרחש במקביל. המחוקק קבע כי עד מארס 2015 רשות השידור הנוכחית תחדל להתקיים.

הכנ"ר יוכל למנות משרד עורכי דין שיעבוד לצדו במקביל, והוא נדרש למנות עורך ראשי שינהל את הגוף מבחינה עיתונאית ותוכנית. התפקיד של המפרק יהיה לשמר את הקיים במצב הכי טוב שיכול להיות ולהמשיך לתפעל את המערך, כך שהמאזינים והצופים לא יבחינו בשינוי.

את הנדל"ן יעביר המפרק לרשויות המדינה, על מנת שיממשו אותו בכדי לממן את הרפורמה.