דיקן בבר-אילן תקף מרצה שהזדהה עם הפלסטינים - וחזר בו מהניסוח

"אני מצר ומצטער על בחירת המילים שלי בתגובה למכתב של פרופ' חנוך שינמן. בדיעבד, לא הייתי כותב את המילה 'מזועזע' בה השתמשתי בתגובה לדבריו, וגם לא הייתי מבטיח לטפל בנושא בחומרה. אין לי כל כוונה לנקוט בצעד כלשהו כלפי פרופ' שינמן. אני רק מקווה שהוא יתנצל מיוזמתו בפני הסטונדטים למשפטים" - כך אמר היום (ה') ל"גלובס", דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' שחר ליפשיץ, שחולל השבוע סערה כשתקף בפומבי את פרופ' שינמן מהפקולטה, שבמייל ששלח לסטודנטים הביע הזדהות עם כאבם של הפלסטינים בעזה.

במייל ששלח לתלמידי שנה ב' במשפטים, שבו ביקש שינמן לעדכן אותם על מועדי הבחינות, הוסיף שינמן בהערת-אגב אנושית כי הוא מקווה שהודעתו מוצאת את הסטודנטים במקום בטוח, "ושאתם, משפחותיכם והקרובים לכם אינם בין מאות האנשים שנהרגו, האלפים שנפצעו או עשרות האלפים שבתיהם נהרסו או שנאלצו לעזוב את בתיהם במהלך או כתוצאה ישירה מהעימות האלים ברצועת עזה וסביבתה".

תגובתו של הדיקן ליפשיץ לדברים - שעל האופן בו נוסחה ונעשתה הוא, לדבריו, מצטער היום - הייתה חריפה. "הזדעזעתי להיוודע על הדואר האלקטרוני שנשלח אליכם על-ידי פרופ' שינמן", מיהר ליפשיץ לכתוב לסטודנטים. "זהו מכתב פוגעני, והחל מן הבוקר אנחנו מוצפים - ובצדק - בפניות של סטודנטים ובני משפחה, שרבים מהם משתתפים בימים אלה ממש בקרבות בדרום".

ליפשיץ לא הסתפק בכך והוסיף כי מכתבו של פרופ' שינמן - הן תוכנו והן סגנונו - מנוגדים לערכי האוניברסיטה והפקולטה למשפטים.

"חשבתי על הסטודנטים"

היום מסביר לפישיץ כי "כל רצוני היה להגן על הסטודנטים למשפטים שנפגעו מתוכן המכתב". לדבריו, "אני לא חף מטעויות. כאמור, הייתי ממתן את המילים ומתנסח אחרת".

לליפשיץ חשוב להמשיך ולהבהיר כי פלורליזם וסובלנות הם ערכים שחרטנו על דגל הפקולטה בבר-אילן. "מדובר בפקולטה שהיא אולי הפקולטה למשפטים המגוונת ביותר בישראל במובן של מגוון הדעות. באופן אישי כדיקן, חופש הביטוי הוא בנשמתי, והוכחתי את זה במשך שנים, ואני אומר לך באופן הכי מפורש שאם שינמן או כל מרצה אחר יכתוב מאמר ביקורת קשה על חיילי צה"ל וישווה אותם למחבלי חמאס, לצורך העניין - אני אלחם בחירוף-נפש שלא תיפול שערה משערות ראשו".

- אז איך אתה מסביר את תגובתך הבלתי מידתית, יש שיאמרו מתלהמת, למייל ששלח שינמן?

"מה שלא היה תקין במקרה הזה במכתבו של שינמן הם 3 דברים: ראשית, ההקשר - מדובר היה במכתב מנהלי בנוגע למועד בחינה, אליו הוא שרבב הבעת עמדה. בעיניי, למרצה בעל עמדת כוח זה לא דבר לגיטימי לשרבב דעות פוליטיות, במיוחד כאלה שפגעו בסטודנטים.

"שנית, המכתב של שינמן נכתב בסגנון ציני, לא בצורה אמפתית. הוא מדבר עם כיתה שאין להם קרובי משפחה בעזה, חלקם מגויסים ויושבים במקלטים, והוא יצר מציאות מדומיינת שבה כתב 'אני מקווה שהבית שלכם לא נחרב'. זהו טון ציני שאינו רגיש למצוקת הסטודנטים, וזה נתפס אצלם כמישהו שאומר להם 'כנסו לפרופורציה'.

"הדבר השלישי שהפריע לי הוא התוכן עצמו. המייל של שינמן נכתב אחרי שהאוניברסיטה הודיעה לסטודנטים שיש להם 3 מועדי בחינות, ואילו שינמן יצר לסטודנטים תחושה שהוא, המרצה שלהם, אינו שלם עם ההקלות שהם מקבלים. כששלחתי את המכתב, חשבתי על הסטודנטים במצב רגיש, שזקוקים להגנה".

- מה יחסך לפלסטינים בעזה?

"אני חייב להדגיש שאמפתיה לנפגעים בכל הצדדים היא דבר מובן מאליו. זוהי חמלה אנושית בסיסית, וזה ודאי מתאים לערכיה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטית בר-אילן. אני, שחר ליפשיץ, באופן אישי, חש חמלה גדולה לסבל של פלסטינים בעזה שאינם מעורבים, וכמובן גם לסבל של ישראלים. עם זאת, אני לא חש חמלה למחבלי החמאס, ואני חושב שהמבצע בעזה הזה נכפה על מדינת ישראל".

דיקן לשעבר של אחת הפקולטות למשפטים: "האמירה של שינמן לגיטימית ובתוך חופש הביטוי של מרצה"

דיקן לשעבר של אחת הפקולטות למשפטים שעמו שוחחנו היום אומר כי "איך שלא נסתכל על זה, האמירה של פרופ' חנוך שינמן במייל ששלח לסטודנטים היא לגיטימית ובתוך תחום חופש הביטוי של מרצה באוניברסיטה".

לדברי הדיקן לשעבר, החומרה הרבה בתגובה של הדיקן פרופ' ליפשיץ לדברים מתבטאת בביטוי "חומרה" שבו השתמש. "גם אם ליפשיץ חשב שהמייל לא היה במקום, מכל מיני סיבות, אני סבור כי היציאה שלו עם הדברים בפומבי היא טעות. אני, שהייתי דיקן, לא הייתי אומר במקומו ולו מילה פומבית על המייל של שינמן. מקסימום הייתי אומר לו בשיחת מסדרון: 'שמע חנוך, אתה מדבר שטויות'".

עם זאת, לדברי הדיקן לשעבר, חילופי הדברים בין הפרופסורים שינמן וליפשיץ הוצאו מהקשרם במידה מסוימת. "ברור ששינמן עשה תרגיל. ממה שאני הבנתי, המייל שלו היה בכלל מייל תגובה. מה שקרה זה שיצא מייל כללי של הנהלת האוניברסיטה לכל הסטודנטים, שבו נאמר 'ליבנו עם חיילי המילואים, ואנחנו מחזקים את הסטודנטים שלנו שמשרתים במילואים ותושבי הדרום'.

"במיל ששלח, רצה שינמן להגיד 'תראו חברים, אנחנו חושבים על החרדות האיומות של תושבי הדרום, אבל בפרספקטיבה נכונה יש להתחשב גם בסבל של הצד השני, שנמצא מרחק שעה מפה - יש מאות אלפי עקורים ומאות הרוגים'. לכן הוא שלח מייל ציני שמנוסח אחד לאחד כמו המייל הראשון, ובסוג של לעג מתון אמר: 'הסטודנטים שלנו, אני מקווה שאתם לא בין מאות אלפי העקורים'. ברור שהוא לא חשב שיש לו סטודנטים מעזה. הוא רצה להגיד: 'עם כל הכבוד לחרדות שלנו, זה כאין וכאפס לעומת מה שקורה מעבר לגבול'".

- נשמע כמו אמירה לגיטימית ועם יותר מגרעין של אמת.

"כפי שאמרתי, זוהי אמירה לגיטימית לגמרי. שינמן לא אמר שחיילי צה"ל הם קלגסים או רוצחים. כל מה שהוא אמר זה 'חברים, אנחנו גורמים לצד השני יותר סבל ממה שנגרם לנו'. עם זאת, זה גם טבעי לגמרי להתרכז בסבל של הצד הישראלי במכתב שפונה לסטודנטים בבר-אילן, ולא בסבל של כל תושבי המזרח התיכון".