ארה"ב כמודל הצלחה

כשהחלו לצוץ תכניות ההקלה הכמותית בארה"ב בזו אחר זו, רואי השחורות כבר ראו בדמיונם את סופה של האימפריה, מותו של הדולר ומעבר משקל הכובד של הסחר העולמי לאסיה. אני העדפתי לראות במהלך את הניסוי הפיננסי הכי גדול בהיסטוריה שאיש, לא רוביני ולא הודיני, יודע מה יהיה בסופו. ההימור הפרטי שלי היה שהאימפריה לא תשקע.

היום, גם הספקנים יודו שהתכנית האמריקאית על כל מרכיביה - הגלויים ושאינם גלויים כנראה עובדת. הכותרות ממשיכות להפתיע את מי שרוצה להיות מופתע. "דו"ח התעסוקה הפתיע לטובה", הכריזה החודש כותרת אחת "מדד מנהלי הרכש הפתיע לטובה" הכריזה אחרת והיה לנו גם: "כלכלת ארצות הברית צמחה מעבר לצפוי". למה הם כל כך מופתעים?

ארה"ב הציפה את העולם בכסף, כסף זול. גם ישראל מרגישה בהצפה שהשלכותיה הן בין היתר השקל החזק. המטרה המוצהרת הייתה לעודד את הכלכלה והצריכה. המטרה הבלתי מוצהרת הייתה לעשות הכול על מנת לאושש את הכלכלה והכל פירושו ראשית להחליש את המטבע המקומי על מנת להקטין את החוב ולעודד את היצוא.

שנית להחזיר את הייצור הביתה על ידי תכניות עידוד לענקיות הייצור כפרוקטור אנד גמבל, קטרפילר ואחרות ושלישית לעודד בכל דרך את התעשייה המקומית ואת הייצוא על ידי מתן הטבות מפליגות שיאפשרו ליצרנים המקומיים להציע מחירים תחרותיים. כך מוצאת את עצמה תעשיית הרכב בפריחה מחודשת , תעשיית הנייר פתאום מצליחה להתחרות בשוודים ובסינים ויש אינספור דוגמאות נוספות.

וכמו בתכנית עבודה שמנהל טוב ידקדק בה עד לפרטים הקטנים כך פועלים האמריקאים בכל מישור. כבר תיארתי כאן בעבר חגיגות תקשורתיות הנוגעות לרכישות של חברות היי טק ישראליות על ידי האמריקאים, תוך הבטחות להשאיר את ליבת העסק בישראל.

יש כבר לא מעט מקרים שהראו שדיבורים לחוד ומעשים לחוד. אבל הנה סיפור טרי על חברה שכן השאירה את ליבת העסקים כאן. מעבר ללחץ הבלתי פוסק להעביר את פעילות ההמרות לבנקים האמריקאים, נתקבלה בחברה לאחרונה הוראה מחברת האם להעביר את כל פעילות רכישות כרטיסי הטיסה של עובדי החברה לסוכן האמריקאי.

הוא יקר יותר מהישראלי ב-20%, המבחר שהוא מציע דליל יחסית למבחר שהציע הישראלי, אבל הוא אמריקאי וכך הוחלט. ירידה לפרטים כבר אמרנו?

בנוסף מנסים האמריקאים בכל דרך לפתות יצרנים ומפעלים ברחבי העולם, כן כן ביניהם גם ישראליים, להעביר את הייצור לארה"ב וכשהדולר כה חלש לעומת המטבע המקומי קשה לעמוד בפיתוי. אם יש משהו שמונע לעת עתה מעבר מפעלים ישראליים רבים, בעיקר ותיקים, לייצור בארה"ב זה בעיקר לוקל פטריוטיזם או במילים אחרות חוסר היכולת של בעלי המפעל להביט בעיני העובדים הוותיקים. גם לזה יש גבול וככל שיתירו לשקל להתחזק עוד, יימתח גבול זה עד שייחצה.

מסיבה זו גם לא מתגשמות נבואות האיוב על התרסקות הבורסות למרות שהאמריקאים נמצאים כבר על סף סיום תכנית ההקלה הכמותית ועידן הריבית הנמוכה מתקרב לקיצו. גם היפאנים למדו את הטריק ולאחרונה גם קברניטי גוש האירו. אז יש עוד הרבה כסף חופשי בעולם והוא לא ייתן לבורסות להתרסק כל כך מהר. מקסימום מימוש פה ושם. לנו בישראל לעומת זאת אין הקלה כמותית והמלחמה תכביד עוד יותר. לכן מן הראוי שבירושלים יגבשו כבר תכנית חירום שתעצור את התדרדרות המשק למחוזות לא רצויים.

השוק שכן איבד כל קשר למציאות הוא שוק האג"ח. מישהו באמת יכול להסביר כיצד האג"ח של מדינת ישראל משקף סיכון נמוך מזה של ארה"ב? מילא ישראל, מישהו מסוגל להסביר מדוע אג"ח ממשלת ספרד מסוכן פחות מאג"ח ארה"ב? אכן עולם מוזר.

• יוסי פרנק יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
• yf@energyfinance.co.il
• אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי
• החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.