תוכנית מופרכת וגרוטסקית

מאז תחילת מבצע "צוק איתן" ועד היום, הפסדי זכיינית ערוץ 2 קשת מוערכים ב-50 מיליון שקל. לנוכח המלחמה ובשל עצירת תקציבי הפרסום על-ידי הגורמים המפרסמים, קשת תבצע קיצוץ שכר רוחבי, שיימשך שנה לפחות. כמו כן, הזכיינית החליטה להוציא את עובדי החברה לשני ימי חופשה נוספים ללא תשלום, להוריד את תוכניות ה"אוף-פריים" ולא להחזירן בהמשך, וכן לקצץ בעד 20% בתקציבי הפקות הפריים-טיים היחידות המשודרות היום, פרט לחדשות.

מנגד, את תוכנית "האח הגדול", מנוטרלת מכל אקטואליה או תוכן, קשת ממשיכה לשדר. המלחמה הנוכחית הטילה עוד פרוז'קטור מסנוור על התוכנית הזו, בהאירה באופן חד-משמעי את כסילותה.

"האסירים מרצון", דיירי "האח הגדול", ממשיכים להתמקד בנושאי השיחה הרדודים ביותר ובמחלוקות צהובות גרידא, בעת שעם ישראל משלח את חייליו אל המלחמה בעזה, והעורף סופג טילים ואזעקות ללא הרף, מתגלים עתה במערומיהם הבנאליים.

האבסורד הוא, שבעת הזו, כשכל תושבי ישראל מושפעים מהמצב, דיריי בית האח שרויים בבועה משוריינת, מורחקים מהעולם החיצוני ומהשלכותיו הקונקרטיות. כך יוצא שבשעה שאנחנו נלחמים מלחמת קיום ממשית, הדיירים נלחמים מלחמת רייטינג, כשכל האמצעים הטפלים כשרים.

החלטת קשת להמשיך ולשדר תוכנית ריאליטי כל-כך מופרכת וגרוטסקית, בתקופה כזו, מעוררת הרמת גבה. מתמיהה מכך העובדה שחרף השהיית הפרסומים ותקציבי הפרסום עקב המצב, בקשת ממשיכים להתעקש עליה.

התוכנית "האח הגדול" היא ה"כלום" האמיתי. גם כשכמעט מתהווה רגע חכם או אקטואלי, ההפקה מוודאת שהוא יתמוסס בין הרכילויות, ואם היא לא שועה לכך, הדיירים עצמם מדכאים את הרגע בהתעסקות בזוטות ובזיוף.

מה עוד עלינו לעשות בהם? להחזיק יד לצעירה שבוכה על כך שבן זוגה הרשמי (אותו הכירה בבית לפני יום-יומיים) נכנס למיטה המצולמת עם דיירת אחרת? לחמול על אותם מתומרנים שנגזלה מהם זכות ההחלטה באשר לחלוקת תקציב המזון השבועי? כמה זמן עוד נצחק על בדיחותיו של דג ממורמר שאותו שתלה ההפקה, או נשתומם מול תובנותיו של חייזר בובתי?

אפילו הרעיון של אסקפיזם מתבקש מפרשנויות המלחמה הבלתי פוסקות, לצפייה ב"האח הגדול", מתגלה כקוטבי מדי למציאות. שהרי זה ממש מופרך לעבור משידור על פגיעה ישירה בבית מגורים, לחגיגות חתונה מאולתרת בבית "האח הגדול".

לאחר כמה דקות של צפייה, בתוכנית ששואבת ממך באכזריות את תאי המוח ומורידה את תוכנם לרצפה, כל בר-דעת יעדיף לחבר את המיקרופון של כתבי החדשות בשידור ישיר לאפרכסת שלו, מאשר להיכנע לאסקפיזם הזה.

אז אפשר להמשיך ולרמות את עצמנו, שהתוכנית מהווה שיקוף של החברה ומציגה בעיות מחיי היום-יום של המציאות הישראלית. אך בסופו של דבר, עם שהותם בבית, הופכים הדיירים לעיסה משעממת וצהובה, מזייפת אחווה ונשיקות.

וכך האג'נדות מתמוססות, ואנחנו נותרים עם תוכנית שאינה ראויה - ואין שום סיבה שהיא תמשיך להיות משודרת.