"ליידי גלובס" ממליץ: ספרים שכדאי לכם לקרוא

"כאן ועכשיו" - פול אוסטר וג'. מ. קוטזי, הוצאת עם עובד, 210 עמ'

הסופרים: אוסטר הוא יהודי ניו-יורקי שספריו תורגמו ליותר מ-40 שפות, קוטזי חיבר 20 ספרים וזכה בפרס נובל לספרות.

הספר: התכתבויות בין סופרים עלולות להיות עסק משעמם שמיועד להאדרת האגו של שניהם, או הזדמנות לפיתוח הפילוסופיה של המחשבה. כאן, למרבה המזל, מדובר במקרה השני. אוסטר וקוטזי מנהלים ביניהם חליפת מכתבים שבה, אחרי משל המערה והמשבר הכלכלי בארה"ב, הם מגיעים גם למחוזות המימוש העצמי. "כשאתה מנסה לנצח במשחק אתה שוכח שאתה רץ וקופץ, שוכח שאתה בעצם מקבל מנה בריאה של תרגול. אתה שוכח את עצמך... ואושר גדול נולד מכך", כותב אוסטר.

במכתב מאוחר יותר הוא מעלה את הטיעון שאנחנו נעשים אנושיים בצורה העמוקה והעזה ביותר, דווקא כשאנחנו עושים דברים אך ורק למען ההנאה הצרופה. במכתב התשובה שלו מזכיר קוטזי כי מי שמצליחים לעמוד במשימה הם אלה שקולטים את העצמי המנטלי בתוך העצמי הגופני.

אין אקטואלי מהספר כאשר השניים דנים ביחסי ישראל והפלסטינים. לדיון נכנסת דרום אפריקה, משום שהיא מדינת מוצאו של קוטזי הפרו-פלסטיני. ואולם דווקא ממנו מגיעה האמירה, "בכל הקשור לאגף החזון והאומץ, המנהיגים שהפלסטינים הוציאו עד כה מקרבם נראים לי ננסים".

שורה לזכור: "הלקח הגדול של הספורט: רוב הזמן מפסידים, אבל כל עוד נשארים במשחק תמיד תבוא הזדמנות לכפר על הכישלון" (עמ' 138).

שורה תחתונה: להסתכל על עצמנו מבחוץ, ולשאול שאלות קשות.

"אינטליגנציה חיובית" - שירזאד צ'מין, הוצאת מטר, 228 עמ'

הסופר: בעל דוקטורט במדעי המוח מאוניברסיטת סטנפורד. זהו ספרו הראשון.

הספר: חנות הירקות של אביו פשטה את הרגל זמן קצר אחרי שנולד, ואביו נאלץ להסתתר מהנושים. המשפחה, שנשלטה על ידי אמונות תפלות, החליטה שהתינוק החדש הוא מקור המזל הרע, ולכן יש לשנות את שמו. זו הייתה רק יריית הפתיחה לחיים שבהם הצרכים הפיזיים והרגשיים לא קיבלו מענה הולם. ככל שהתבגר, הבין שירזאד צ'מין שכדי להגיע למימוש עצמי עליו למצוא דרך להפסיק להרגיש אומלל, כועס וחרד. לא רק שהוא מצא, היום הוא מרצה באוניברסיטת סטנפורד ומשתף פעולה עם רבות מחברות פורצ'ן 500.

בספרו מסביר צ'אמין כי המצוקות שלנו נגרמות בגלל חבלנים רגשיים, מעין אויבים פנימיים כמו תחרותיות, פדנטיות, נטייה לרצות אחרים, שתלטנות, פרנואידיות, היפר רציונליות וביקורתיות יתר (השניים האחרונים היו מנת חלקו בעבר). הדרך להחליש את החבלנים היא להפעיל הזדהות, חקרנות, חדשנות, ניווט ועשייה, ולכל אלה יש הנחיות פרקטיות בספר.

שורה לזכור: "הרוב המוחלט של האנשים מצליחים למצוא פתרונות מספקים מבלי לעזוב את המקום שבו הם נמצאים" (עמ' 148).

שורה תחתונה: להיפטר מהנטייה לרצות, לשחרר את ההיפר רציונליות.

"קריאת הקוקייה" - רוברט גלבריית, הוצאת ידיעות ספרים, 496 עמ'

הסופר: מדובר בפסבדונים של ג'יי. קיי. רולינג, מחברת סדרת ספרי הארי פוטר.

הספר: לילה מושלג בבניין יוקרתי ברחוב יוקרתי בלונדון זה משהו שהיינו לוקחים בשתי ידיים, גם אם הטמפרטורה עמוק מתחת לאפס. אבל כאן פחות או יותר נגמרת הרומנטיקה של 'קריאת הקוקייה': מאותו בניין נופלת אל מותה דוגמנית בת 23, ומייצרת עלילה מורכבת. מי שמופקד על פענוח האירוע הוא החוקר הפרטי קורמורן סטרייק, היושב על כל הערכים הקלאסיים של המקצוע: זוגתו זרקה אותו, הוא ישן על מיטת שדה במשרד ולוגם בירה בכמויות. בקיצור, חייו בזבל, וכל מה שיש לו זה תיק רצח אחד ומזכירה זמנית שמגלה יכולות מפתיעות. אבל ההפתעה האמיתית היא שהספר ריאליסטי מאוד, ואופטימי הרבה פחות מהקוסם הצעיר הארי פוטר.

שורה לזכור: "איכות מסוכנת, חמקמקה והופכת יוצרות: תהילה" (עמ' 117).

שורה תחתונה: ג'יי. קיי. רולינג מוליכה אותנו ברחובות לונדון, ומשנה את דעתנו על מנעד הכתיבה שלה.

חמור קופץ בראש. רוב הזמן הוא משמש כדוגמה למישהו טיפש ולא מוצלח, מייצג את המעמדות הנמוכים והמושפלים בחברה, אבל רק בגלל דעות קדומות. לאורך השנים היו גם כמה 'צדיקים' שהעניקו לו סופרלטיבים: דוגמה ומופת לאורך רוח, רגיש ליחס טוב כלפיו ומגלה הכרת תודה, אינו נרתע מעבודה קשה, לא דוחה שום משא, הולך לאן שיישלח בלי להתנגד, אחד שראה את המלאך כבר מרחוק, בעוד בילעם היה עיוור.

הפרופסורים יעקב שביט ויהודה ריינהרץ החליטו להקדיש לחמור ספר שלם ('חמוריות', הוצאת שוקן). לדעתם יש לו מעמד מיוחד בתרבות האנושית, כדימוי וכסמל המייחד אותו מיתר בעלי החיים. הוא מייצג אנטינומיות (הנגדות), ריבוי פנים ורבדים בהוויה האנושית. הוא מטאפורה-רבתי, אך לא עוסקים מספיק באצילות שלו. אולי בזכות הספר, המחכים ומשעשע כאחד, הטעות הזו תתוקן.