האוצר: נרענן את דירקטוריון לאומי לאור נושא שכר הבכירים

משרד האוצר רוצה לרענן את דירקטוריון בנק לאומי. ביום רביעי השבוע תתקיים אסיפת בעלי המניות לבחירת דירקטורים בבנק, והיום (ב') פרסם האוצר את המועמדים שהמדינה תצביע בעדם. המדינה, המחזיקה 6% ממניות הבנק באמצעות חברת נכסים מ.י, הודיעה כי תתמוך בד"ר סאמר חאג' יחיא לתפקיד הדירקטור, וביחיאל ברוכוף ופרופ' חיים לוי לתפקיד הדח"צ.

אלא שהחלק המעניין בהחלטת האוצר אינו במי היא בוחרת, אלא במי אינה בוחרת. במסגרת הבחירות הציגו את מועמדותם הדירקטורים המכהנים דוד אבנר וציפי סמט המעוניינים להיבחר לתקופת כהונה נוספת, אך המדינה החליטה שלא לבחור בהם.

בהודעה לעיתונות שפרסמה נכסים מ.י, שבראשה עומדת החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו, היא מציינת שכאשר החליטה במי לתמוך, ראתה לנגד עיניה את הצורך לרענן את הדירקטוריון. "דירקטוריון נכסים מ.י החליט לפעול לרענון הדירקטוריון וחיזוקו בדירקטורים בעלי עצמאות מחשבתית ויכולת עמידה מול דירקטורים בעלי עמדות שונות", כותבים נכסים מ.י. ובמילים אחרות, באוצר חיפשו מועמדים דעתניים, שיוכלו לתת קונטרה לעמדות הקיימות כיום בדירקטוריון לאומי.

בנכסים מ.י שמים דגש כמובן גם לעניין שכר הבכירים בבנק: "נתנו משקל לעמדות הציבוריות של המועמדים לרבות בנושא שכר הבכירים. דירקטוריון נכסים מ.י. הדגיש עוד כי הוא נותן עדיפות למועמדים שתפיסתם אינה נוגדת את תפיסתו הציבורית של משרד האוצר, בעיקר בסוגיית שכר הבכירים במערכת הבנקאית וזאת על פי התרשמות מהמועמדים בראיונות שנערכו עמם והתבטאויותיהם הפומביות".

נזכיר כי באוצר הביעו לא אחת תרעומת על שכר הבכירים בבנק לאומי. נציין כי השכר של בכירי לאומי אינו שונה מאשר בבנקים אחרים, אך מכיוון שהמדינה היא בעלת מניות רק בבנק זה, היא מרשה לעצמה להתייחס ספציפית בעיקר לנעשה בלאומי. באוצר הביעו לא אחת את התנגדותם לתוכניות התגמול בבנק, ואף הצביעו נגדה.

באוצר לא אהבו את העובדה שחרף התנגדותם, וחרף הצעתם להגביל את שכר הבכירים בגופים הפיננסים ל-3.5 מיליון שקל, הדירקטורים בבנק לאומי לא שינו את הקו, ולא אימצו את עמדת האוצר, ולכן הוחלט בבחירות אלו שלא לתמוך בכהונה נוספת לדירקטורים הקיימים. עוד נציין כי הואיל ובבחירות אלה רק שני דירקטורים מכהנים מועמדים שוב לבחירה, באוצר הרשו לעצמם שלא לבחור בהם, שכן יש מספיק דירקטורים ותיקים בדירקטוריון, כך שלא ייווצר זעזוע בדירקטוריון מעזיבה של שני חברים בלבד.

נציין כי אמנם נושא שכר הבכירים תופס את עיקר תשומת הלב, אך באוצר בחנו את המועמדים בנושאים נוספים, כגון עמדתם בנושא מתן אשראי, והתחשבותם באווירה הציבורית בבואם לקדם החלטות בבנק.

עמדות חריפות

בבחירות לדירקטוריון לאומי בוחרים דירקטורים בשלוש קטגוריות. בקטגוריית הדירקטור ישנם שלושה מועמדים: דוד אבנר, שכאמור מכהן כיום בתפקיד; עו"ד גלעד ברנע, הפעיל בתחום זכויות האדם ובנושאים חברתיים; וד"ר סאמר חאג' יחיא, בעל ניסיון בתחום החשבונאות, המסחר וניהול סיכונים. למרות שהמדינה הייתה יכולה לבחור שני מועמדים, היא בחרה רק בחאג' יחיא, שכן במדינה החליטו לבחור רק בדירקטורים שעונים לכל הפרמטרים שהציבה לעצמה: הבנה בנושאי בנקאות, פתיחות והבנה לרחשי לב הציבור, דעתנות וככל הנראה גם התרשמות מיכולות הדירקטורים להיות אקטיביים.

באשר לקטגוריית הדח"צ, מבין אביה אלף ופרופ' חיים לוי הוחלט לבחור בלוי, ששימש בעבר יועץ לבנק הפועלים ולבנק מזרחי. נציין כי לוי החל לכהן כדירקטור גם בהראל ניהול תיקים לפני פחות מחצי שנה, אך בבנק ישראל הוחלט כי יתפטר מתפקידו, כדי שיוכל להתמודד על תפקיד הדירקטור בלאומי. על תפקיד דח"צ נוסף מתמודדים יחיאל ברוכוף, לשעבר יו"ר טפחות, וציפי סמט המכהנת כיום כדח"צ, וכאמור המדינה החליטה להעדיף את ברוכוף.

גם באסיפות בעלי המניות הקודמות, בלטה המדינה בעמדותיה החריפות, בין השאר כאשר המליצה להתנגד להעלאת השכר ליו"ר דוד ברודט והתנגדה לתוכניות התגמול בבנק. כעת מעבירה המדינה מסר חריף אף יותר, כשהיא אינה תומכת במועמדים מכהנים בדירקטוריון הבנק.

לכאורה החלטת המדינה אמורה להוות תמרור אזהרה ליתר הדירקטורים המכהנים בבנק, שיבקשו להתמודד בעתיד לקדנציה נוספת. עם זאת, נזכיר כי המדינה הודיעה כי תמכור את יתרת החזקותיה בלאומי, צעד שהיא אמורה להשלים תוך פחות משנה, ולכן רוב הסיכויים שזו האסיפה האחרונה שבה תצביע ותשפיע המדינה כבעלת מניות בבנק.

אסיפת בעלי המניות בלאומי עוסקת בנושאים נוספים מלבד בחירת חברי הדירקטוריון. כך לדוגמה מבקשים בבנק לתקן את תקנון הבנק, ולהביא לכך שבמקרה שבו אחד המועמדים לדירקטוריון לא יחל בכהונה מסיבה כלשהי, אזי המועמד אחריו בתור ייכנס במקומו באופן אוטומטי.

המדינה מתכוונת להתנגד לסעיף זה. הסיבה לכך היא שכיום הוועדה לבחירת הדירקטורים מציעה מספר מועמדים גדול ב-1 ממספר הכיסאות הפנויים, ולכן אם מועמד שנבחר נפסל, הרי שזה שנותר נבחר אוטומטית, גם אם אף אחד מבעלי המניות לא בחר בו. "המצב שייווצר הוא שבעלי המניות יעמדו בפני עובדה מוגמרת, ללא זכות בחירה אמיתית. על כן אנו סבורים כי במצב כזה יש לקיים מחדש את הליך הבחירה, כך שיתאפשר לבעלי המניות לבחור בין מועמדים שונים", כותבים בנכסים מ.י.

 המועמדים