כשהדולר מתייקר

רוב הזמן, מדובר במשימה חסרת טעם, וכמעט בלתי אפשרית.

אני מתכוון ליכולת לזהות מראש את הגורם לתנועה של נכס פיננסי מסוים. אם זה לא אירוע פתאומי שקיבל סיקור בחדשות, השינוי בנכס שמנתחים, יקדים את הידע לגבי מקורו.

זו הסיבה לכך שאני מעדיף את הניתוח הטכני ככלי עבודה בשוק ההון, וזאת עקב הסתמכות מתודולוגיה זו על מה שקורה בפועל, ולא על מה שצפוי שיקרה מן הצד הפונדמנטלי של מה שחושבים שיודעים ממקורות המידע החשופים לציבור.

והנה לפנינו מקרה די מעניין שבו אנו יכולים לתת הסבר. מדובר בשוק המניות האמריקאי. שבועות אנו עדים למגמה העולה, יחד עם קיצוניות גדולה הבאה לידי ביטוי בשאננות במדד ה-VIX (מדד סטיות התקן של האופציות הכתובות), ורמות קיצון של סנטימנט (אחוזי אנליסטים, ומשקיעים, חיוביים).

למרות השלילה שהסתמנה בפרמטרי רוחב השוק, במחזורים, באינדיקאטור המומנטום, וזרימת ההון, ראינו מדדים שבהם כל ירידה קטנה היוותה סיבה לקנייה חוזרת, ולשיאים חדשים. ואז הגיע יום חמישי של השבוע שעבר. אזכיר שרוב השבוע התנהל בדשדוש, לקראת אותו יום חמישי דרמטי, ויום השישי המייצב.

מבחינת המקרו, קשה למצוא סיבה לירידה החדה. התמ"ג, ונתוני התעסוקה, היו טובים, ואף טובים יותר מן הצפוי. אמנם הסתמן קצת גידול בעלות העבודה, אבל זה אינו פרמטר שצריך לחולל כזו מהומה, במיוחד כאשר אנו נמצאים ברמות כה נמוכות של אינפלציה רשמית. אז מה בעצם קורה כאן?

ההסבר שלי פשוט ומגיע מתחום הפיזיקה דווקא. הבה ניקח את הדוגמא של ניסוי לחץ על אבן. כל עוד הלחץ אינו מכריע את החומר, לא נראה כל שינוי באותו אלמנט שביר. אך כאשר הלחץ עובר את הסף המכריע: בום! במכה אחת נשבר אותו דבר.

כך שוק המניות. צמצום ההרחבה הכמותית, וההשפעה שלו על נזילות הדולר בעולם. יש לזכור שעקב ריבית כה נמוכה על הדולר, כל כך הרבה זמן, הדולר הפך להיות כלי מימון חינמי להתחייבויות ספקולטיביות: לוקחים ממנו הלוואות, וקונים בעזרתן נכסים בעלי תשואה גבוהה יותר מן הריבית של ההלוואה. קוראים לזה Carry Trade. היין היפני היה זמן רב מאוד כוכב של תהליך כזה.

אבל, כאשר חלק מן השחקנים רוצים לממש את הנכסים שקנו, הם חייבים לעשות את הדבר ההפוך: למכור את הנכס, ולפרוע חזרה את הלוואה. ומה קורה כאשר הנזילות של מטבע הבסיס מצטמצמת משמעותית? הוא הופך להיות יקר יותר, למרות שהריבית עליו לא השתנתה. ראו מה קרה לאחרונה בכל הנכסים הנסחרים מול הדולר:

 משה שלום אנטי דולר

סימנתי בסגול את התקופה שבה הדולר הפך להיות יותר יקר, מול כל אחד ואחד מן הנכסים שלפניכם: האירו, האוסטרלי, הסטרלינג, והזהב. אבל, שוק המניות האמריקאי לא נשבר מייד. כמו הלחץ על האבן, זה לקח קצת זמן. וביום חמישי שעבר, יום אחד אחרי הצמצום האחרון, אשר קיבע את ההרחבה על 25 מיליארד דולר לחודש, ראינו את השבירה.

ומה כל זה יכול לומר לגבי העתיד הקרוב-רחוק של מדדי המניות? הבה נראה גרף שבועי של מדד ה- Dow Jones Industrial כדי לבחון זאת:

 משה שלום דאו

כאמור, כל פעם שהמדד הגיע לקו המגמה הירוק שתמך בעלייה, מאז סוף 2011, המדד ביצע אחורה פנה, ועלה חזרה. לכן, זה בהחלט יכול להיות מקרה דומה, שבו שוב תגיע עלייה ותשבור שיאים. לדעתי, יותר סביר שהפעם זה שונה, וזאת בגלל הסיבתיות שהזכרתי, ועקב המצב הקיצוני שממנו אנו מגיעים, ביחד עם הסטייה השלילית מול המומנטום מאז 2013 (קו סגול).

דרך אגב, כדי שנראה תיקון ממשי, על המדד לא רק לשבור מטה את קו המגמה הירוק, אלא גם את הממוצע הנע 40 שבועות, המקביל ל-200 יום. וזה באמת יהיה אירוע מכונן אצל הרבה מנהלי כספים.

ומה הצפי לגבי העומק של אותו תיקון, במידה והוא אכן יתממש? כאן לא אהיה מקורי במיוחד. סרגל Fibonacci, והרמות שבין שליש ושני שליש, מציגים בגרף את דרגות התיקון. למה אני מתחיל מן הנקודה של סוף 2011 על מנת לחשב את רמות ה Fibonacci? כי קו המגמה החל, ונשמר מאז, ואותו הולכים לשבור בהזדמנות חגיגית זו.

אין צורך באירוע פתאומי לתחילה של מימוש עמוק. צריך פשוט סיבה טובה, ולעיתים נסתרת מעט מן העין.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.