בסוף השבוע הרעיפה וול סטריט אהבה על מובילאיי (Mobileye) הישראלית, שהונפקה לפי מחיר של 25 דולר למניה - 7 דולר מעל המחיר למניה שבו תיכננה החברה להפוך לציבורית, ו-2 דולר מעל הרף העליון שהחברה העריכה - במה שהפך להנפקה הראשונית הישראלית הגדולה ביותר בכל הזמנים, כאשר מובילאיי גייסה לקופתה 208.1 מיליון דולר.
בדרך גם בעלי העניין בה (כמעט כולם) מכרו מניות והעלו את היקף ההנפקה למעל מיליארד דולר. מחיר המניה המשיך לעלות גם לאחר ההנפקה, והמניה הוסיפה לערכה 48% והגיעה למחיר של 37 דולר, ששיקף לחברה שווי של 7.9 מיליארד דולר - והפך אותה לחברה הישראלית השלישית בשוויה בוול סטריט.
כמו בכל הצלחה של חברה ישראלית, עולה מיד השאלה איזה נתח מהעוגה תקבל רשות המסים בישראל - ובמילים אחרות: כמה כסף ייכנס לקופה הציבורית. ובמקרה הזה, כך מתברר, ישראל לא נותרת מקופחת.
כפי שדווח אתמול (א') ב"גלובס", רשויות המס בארץ יזכו לקופון מכובד מהסכום שנכנס לכיסם של בעלי המניות. בנטרול המניות שנמכרו על-ידי בעלי עניין זרים (ובהנחה שרוב בעלי המניות הישראלים לא ביצעו תכנון מס, שמאפס את המס), עמדה הצעת המכר על כחצי מיליארד דולר - ולפיכך ההכנסה לרשויות המס בארץ תהיה בהיקף של 300-400 מיליון שקל (על בסיס 25% מס רווחי הון).
ואולם, את הכסף הגדול עוד יותר, כך נראה, צפויה המדינה לגרוף מהרווחים העתידיים שצפויה החברה עצמה לגרוף במהלך פעילותה. זאת, בעקבות "התגיירותה" של החברה או שובה לגבולות המס של ישראל לאחרונה, במהלך משותף של החברה עם רשות המסים.
"ושבו בנים"
סוד גלוי הוא שחברות היי-טק ישראליות בוחרות את משטר המס המועדף עליהן בעולם ומשכנות את עצמן בגבולות הפיסקליים של המדינה הנבחרת, תוך "נישול" מדינת ישראל מהמס על רווחיהן. בהתאם לטרנד הזה, תוך התייעצות במומחי מס בינלאומיים, הופכות החברות הישראליות לחברות זרות.
כך עשתה גם מובילאיי בראשית דרכה, כאשר רשמה את עצמה בקפריסין ובהמשך בהולנד, באמצעות תכנון מס קפדני ובאמצעות חברות אוף-שור. הכול נעשה באופן חוקי ותחת עינה הפקוחה של רשות המסים בישראל, תוך קביעת הסדרי מס שנגעו ליציאת הקניין הרוחני של ההיי-טק מישראל לחו"ל - כאשר לצעד כזה יש השלכות מיסוייות. וכך, במשך שנים שהתה החברה במרחב המיסוי של מדינות זרות.
ואולם, לפני מספר שנים, עשתה החברה צעד "ציוני" והחליטה לחזור לארץ. המשמעות הכלכלית עבור המדינה עצומה - כל הרווחים של החברה ממוסים בארץ. כיום, לאחר ההנפקה המוצלחת והאמון שהשוק נותן בחברה, ברור שמדובר בסכומים מכובדים.
גורמים שליוו את החברה מסבירים את המהלך: "מה שמיוחד במובילאיי זה שלקחנו חברה זרה, ענקית כזאת, היי-טקיסטית, והחזרנו אותה לישראל. הם קיבלו על עצמם את עול המס הישראלי, כיוון שתחת לשלם מס לגויים, הם אמרו 'אנחנו נעדיף לשלם את אותו מס בישראל, ובהרבה יותר שמחה ומאור-פנים'. וכך היה.
"כששוחחנו עם אנשי רשויות המס בישראל על המהלך הזה, קראנו לו 'פרויקט ושבו בנים לגבולם'. חשבנו שהרעיון הוא גדול, והוא יסחוף אחריו גם חברות אחרות שמשכנם מחוץ לישראל".
הרעיון התחיל בשיחה בין גורמים בחברה לבין משה אשר, אז בתפקידו כמשנה למנהל רשות המסים (דורון ארבלי) וכיום מנהל רשות המסים. "נדלקו למשה אשר העיניים. הוא חשב שהרעיון גדול, אז אמרנו לו בוא נעשה אותו ביחד, נשלב ידיים כדי להיות אות וסימן לבאות לאחרים, וניקח חברת ענק מאוד מיוחדת ונחזיר אותה לארץ", מספרים הגורמים המעורבים.
אז הם חשבו שהחברה שווה מיליארד דולר, לכל היותר. היום תמונת המצב ורודה החברה יותר. "חשבנו שהחברה שווה, במקסימום אופטימיות, מיליארד דולר. היום היא שווה גם 6 או 7 מיליארד דולר", מציינים הגורמים. "התוצאה היא שחברה שהייתה כבר תחת חסות מיסויית זרה החזירה את עצמה לרשת המס הישראלי. לכן מובילאיי היום נתונה למיסוי ישראלי, דבר שלא היה נכון עד לפני מספר שנים".
"מהלך ציוני"
ברשות המסים, מטבע הדברים, תמכו במהלך וקידמו אותו. הליך "הגיור" לקח כשנה וחצי בסיועם של משה אשר; הסמנכ"ל הבכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, אהרון אליהו; ומנהל המחלקה המקצועית, עופרי שלו.
- מה האינטרס של מובילאיי לשוב לרשת המס הישראלית?
גורמים שהיו מעורבים במהלך: "מדובר בחברה ציונית, וחלק ממה שעשינו היה מהלך ציוני".
ואולם, עם כל הכבוד לציונות, אף חברה לא תהיה מוכנה לשלם הרבה יותר מס בשל ערכי הציונות. לאחר המהלך, בדומה לחברות רבות אחרות, נהנית גם מובילאיי מתחולת החוק לעידוד השקעות הון. בעקבות זאת, בשנה שעברה קיבלה החברה הטבת מס בשווי של 2.3 מיליון דולר, לעומת מס בגובה של 334 אלף דולר, ששילמה בשנה קודמת.
לדברי הגורמים, "החברה נהנית מחוקי העידוד, כמו כל חברה תקנית אחרת שמגיעה לישראל, אבל המהלך שחברה זרה מוצאת את משכנה המיסויי בישראל, אחרי שהיא יצאה מישראל לצורכי מס וחזרה לישראל מרצונה - זה מהלך יוצא מן הכלל.
"אם סביבת המס הישראלית דומה לסביבת המס הזרה - קצת יותר יקרה או קצת יותר זולה, אבל במושגים לא משמעותיים - אזי הציונות מדברת. ציונים מעדיפים לשלם מס בישראל על פני מס בניכר. גם החברה ראתה את זה בצורה מאוד אוהדת. הראשים של החברה כולם ישראלים, נותני הטון בחברה הם ישראלים, אז גם הם תמכו במהלך הזה".
רקע: העינית שהפכה את שמואל חרל"פ למיליארדר
מובילאיי הישראלית, שהוקמה לפני כ-15 שנה, פיתחה מערכת התרעה שמבוססת על עינית המותקנת מתחת למראה הקדמית של המכונית. המערכת מתריעה, דרך צלילים שהיא משמיעה, מפני מצבים שעלולים להיות מסוכנים, כמו סטייה מנתיב הנסיעה, אי-שמירת מרחק מהמכונית שלפניה או קרבה יתרה להולכי רגל ורוכבי אופניים.
מערכת זו נמכרת ליצרני ציוד, ואלה משווקים אותה ליצרני רכב, דוגמת ג'נרל מוטורס, שהיא הלקוחה הגדולה ביותר של מובילאיי.
שמואל חרל"פ, יו"ר ובעל השליטה בכלמוביל ואחד מעשירי ישראל, הוא בעל המניות הפרטי הגדול ביותר בחברה. חרל"פ נכנס להשקעה במובילאיי לפני כמעט עשור, והחזקתו בחברה שווה כעת "על הנייר" 715.3 מיליון דולר או 2.4 מיליארד שקל, ולמעשה הופכת אותו לאחד המיליארדרים (בדולרים) הישראלים הבודדים שיש בעולם.
אחרי חרל"פ, שני בעלי המניות הפרטיים הגדולים בחברה הם שני מייסדיה, פרופ' אמנון שעשוע (54), שמכהן כיו"ר וכסמנכ"ל טכנולוגיה, וזיו אבירם (55), שמכהן כמנכ"ל. על הנייר כל אחד משני המייסדים שווה 2.3 מיליארד שקל.
בנוסף, מלבד קרנות הון סיכון, רשימת בעלי המניות במובילאיי כוללת כמעט כל סוג של משקיע, ובין היתר כוללת את גולדמן זאקס וקרן פידליטי, חברת השכרת כלי הרכב Enterprise Holdings, לאומי פרטנרס ופסגות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.