יוסי מימן מציג: התספורת הקצוצה ביותר בתולדות שוק ההון

אחרי המתנה של קרוב לשנתיים, זוכים מחזיקי האג"ח של אמפל להחזר זעום מהחברה, בהיקף של כ-5% מחוב ענק של קרוב ל-1 מיליארד שקל - קרי, תספורת חסרת תקדים של כ-95% על החוב.

נאמני האג"ח שהנפיקה חברת ההשקעות של יוסי מימן עדכנו בימים האחרונים על תשלומים בהיקף של קצת מעל 50 מיליון שקל שיועברו בקרוב למחזיקי האג"ח - כ-33 מיליון שקל למחזיקי סדרה ג' וכ-20 מיליון שקל למחזיקי סדרה ב'.

המקור לחלוקה הנוכחית, שעשויה להיות גם האחרונה, הוא כרית ביטחון שהפקידה אמפל בעבר לטובת מחזיקי האג"ח משתי הסדרות. הביטחונות של מחזיקי סדרה א' חלשים יותר, ולכן הם לא יקבלו חלק מהתמורה שתחולק.

כמו כן, נתנו מחזיקי האג"ח את הסכמתם להעביר סכום של כ-3 מיליון דולר למפרק האמריקאי שמונה לחברה - מחצית הסכום כהלוואה, לטובת גביית סכומים נוספים לטובתם.

מדובר בעיקר בניסיון לגבות ממימן, בעל השליטה לשעבר, ערבות אישית עליה חתם לטובת קבלת הלוואה בסכום של 23 מיליון דולר שהעמידה אמפל לצורך פרויקט הפקת אתנול בקולומביה. עד כה לא פרע מימן את הערבות. מקורות נוספים להחזר הם מימוש חלקה של אמפל בקניון לב המפרץ בחיפה ובקאנטרי קלאב בכפר סבא. המחזיקים עשויים לקבל גם תמורה מסוימת, הגם שזניחה בהיקפה, ממכירת חברת גדות מכליות, שעברה לפני כמה חודשים לידיה של קרן טנא.

החברה קרסה, הבכירים חגגו

מחזיקי האג"ח ממתינים גם להכרעה בהליך בוררות בינלאומי שמתנהל נגד ממשלת מצרים, בנוגע למיזם תיווך הגז EMG - הנכס העיקרי שהיה בבעלות אמפל. קריסת החברה התחוללה בעקבות ההפיכה במצרים, שפרצה בשנת 2011 וגרמה להפסקת הזרמת הגז המצרי לישראל, והורידה לטמיון את ההשקעות שבוצעו במיזם הגז EMG. את מניותיה במיזם רכשה החברה מידי מימן עצמו, שבשנים 2005-2007 מכר לאמפל ולגופים מוסדיים מניות EMG תמורת סכום כולל של כ-1.3 מיליארד שקל, בעיקר במזומן.

באוגוסט 2012 פנתה אמפל לביהמ"ש בארה"ב, שם היא רשומה, בבקשה להגנה מפני נושים. אשתקד החליט ביהמ"ש על פירוקה של אמפל בהליך של צ'פטר 7 - מכירת נכסי החברה וחלוקת התמורה באופן יחסי לנושים.

קריסתה של אמפל פגעה קשות במצבם של בעלי החוב, אולם הרבה פחות בתנאי העסקתם של היו"ר יוסי מימן ויד ימינו, סמנכ"לית הכספים אירית אילוז, שמשכו במצטבר כ-90 מיליון שקל (כ-23 מיליון דולר) בשנים 2006-2011. בשנים אלה גרף מימן שכר מצטבר של 14.2 מיליון דולר, בעוד אילוז נהנתה מתגמולים בסכום כולל של 8.4 מיליון דולר.

בשנת 2011, בעוד החברה מתמודדת עם קטסטרופה עסקית קיבלו בכיריה שכר מצרפי של כ-15 מיליון שקל.