החזקות מוסדיים בבנקים: בשוק מפקפקים במתווה בנק ישראל

מתווה המשותף שפרסמו אתמול הפיקוח על הבנקים ורשות נ"יע - שאמור לפתור את סוגיית החזקות המוסדיים במניות הבנקים - נתפס בקרב המשקיעים כמוצלח למדי. בעקבות הפרסום, מדד הבנקים, שסבל בחודשים האחרונים מתשואת חסר, זינק אתמול בכ-1.3%, והיום בשיעור דומה.

ואולם, גורמים בשוק מזהירים כי האופוריה של המשקיעים מוגזמת, שכן לטענתם המתווה האמור לא באמת פותר את הבעיה מהשורש, ותוך חודשים ספורים המצב יחזור לקדמותו.

אתמול, אחרי שנה של עבודה משותפת, פורסם מתווה שאמור לאפשר למוסדיים בעלי חברות תעודות סל לחרוג ממגבלת החזקה של 5% במניות הבנקים. הצורך במתווה זה התעורר משום שמוסדיים, ובראשם אלה שבבעלותם חברת תעודות סל, נאבקים במשך תקופה ארוכה בחריגה ממגבלת החזקה של 5% ממניות אלה - חריגה שנובעת מהשילוב בין משקלן הגבוה יחסית של מניות הבנקים במדדים המובילים לבין העובדה שבשנים האחרונות מניות אלה נתפסות כאטרקטיביות וזוכות לביקושים גבוהים.

המפקח על הבנקים דודו זקן ויו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר הכירו בבעיה, ולפני כשנה פתחו בהליך משותף בניסיון למצוא פתרון. אתמול, כאמור, פורסם מתווה שמאפשר לחברות תעודות הסל להבחין בין שני סוגים של תעודות על מדד הבנקים: תעודה שקופה, שההחזקה בה תירשם על שם הלקוח הסופי, ותעודה אטומה, שהיא למעשה התעודה במתכונתה הקיימת, שבה ההחזקה רשומה על חברת התעודות. הסוג החדש ייועד ללקוחות המוסדיים, שהם המחזיקים העיקריים בתעודות סל המשקיעות במניות הבנקים, וכך כביכול נפתרה הבעיה.

"הבעיה לא תיפתר מהשורש"

"כל הכבוד שבנק ישראל ורשות ני"ע שיתפו פעולה וגיבשו פתרון. אני לא מזלזל בזה, נעשה כאן צעד חשוב בניסיון לפתור בעיה משותפת", אומר גורם בשוק, "אבל הפתרון, שמגיע באיחור של שלוש שנים, לא יפתור את הבעיה מהשורש".

גורמים בענף תעודות הסל מסבירים כי הפתרון אינו ישים, משום שיהיה קשה לשכנע מוסדיים, שמתמודדים בעצמם עם המגבלה של ה-5%, לעבור לתעודה שקופה. הם מסבירים כי כדי להפוך תעודה קיימת על מדד הבנקים לשקופה, צריך לקבל את אישור המחזיקים באסיפה מיוחדת, וכי המוסדיים, שהם המחזיקים הגדולים בתעודה והיחידים שמצביעים באסיפות, לא יסכימו לכך.

לטענתם, הדרך היחידה לשחרר כספים ולהקטין חלק מהספירה הוא להעביר את המחזיקים הפרטיים לתעודות "שקופות". אלא שמצב כזה רק "ישחרר קצת לחץ", היות שהמחזיקים הגדולים בתעודות הללו הם כאמור המוסדיים.

"הדרך היחידה היא לגרום למוסדיים לעבור לתעודה אטומה שבה יובטח להם כי לא ייפגעו - כלומר שחברת תעודת סל תנפיק תעודה חדשה, אטומה כמובן, ותעביר אליה את המוסדיים", אומר גורם בשוק. התעודה האטומה המקורית שבה יישארו רק מחזיקים פרטיים, תהפוך לשקופה.

"אבל למעבר בין תעודות יש עלויות קנייה ומכירה - למה שהמוסדיים יסכימו לשלם על זה מכיסם? מצד שני, למה שחברת תעודות הסל תספוג את העלויות הכבדות האלה?".

לדבריו, הנפקת תעודה חדשה על מדד הבנקים, בהיקף של כמיליארד שקל למשל, כרוכה בעלויות כבדות, הכוללות אגרת יצירה בסך חצי מיליון שקל, תשקיף והצעת מדף בסך 200 אלף שקל נוספים וכן עלויות הנאמן, שזכאי לתשלום נאה. "כל זה בשביל להעביר מוסדיים מתעודה אטומה לתעודה אטומה - וזה לא באמת יפתור את הבעיה".

לבנק ישראל ורשות ני"ע הוצעו מספר פתרונות, אולם כולם נדחו. אחת ההצעות שנפסלו הייתה להגביל את משקל הבנקים במדדים, או לחלופין להגדיל את רף המגבלה מעבר ל-5%. בבנק ישראל לא מוכנים להעלות את רף ההחזקה של המוסדיים, שכן לדעתם הבעיה הנוכחית נובעת מהעלייה בריכוזיות בשוק ההון.

"הפתרון הנוכחי מגדיל את ההיצע, כי הכסף שיתפנה מהחזקות הפרטיים יסגור את החריגות בהחזקה במניות בנקים, וישאיר סכום קטן יחסית שאפשר להנפיק", אומר גורם בענף. "אבל הכסף הפנוי הזה ייחטף, כך שעוד כמה חודשים שוב נמצא עצמנו תקועים. מנפיקי תעודות הסל הוצפו אתמול בטלפונים ממשקיעים ששאלו כמה כסף עומד להשתחרר מהתעודות על מדד הבנקים, כדי שיידעו כמה לקנות. "לסיכום", הוא אומר, "נוצר כאן מצב שבו כולם צודקים, ולכן הבעיה לא באמת נפתרה. היחיד שיכול לפתור את הבעיה מהשורש זה בנק ישראל, אני רק מקווה שהוא לא יבין את זה מאוחר מדי".