דורון שורר מסביר מה צריך לעשות כדי שיקום בנק חברתי

דורון שורר, יו"ר קבוצת אופק, עוסק בשנתיים האחרונות בניסיון להקים בנק קואופרטיבי (בנק חברתי) ראשון בישראל, בנק שבו בעלי המניות הם גם הלקוחות, ולכן יכול להעניק שירותי בנקאות מוזלים. שורר נמצא במגעים מתמידים מול הרגולטורים; לפני שבוע שלחה אופק מסמך בן יותר מ-70 עמודים, ובו שלל הערותיה לגבי המתווה שקבע בנק ישראל להקמת קואופרטיב בנקאי שכזה.

"המסמך של בנק ישראל בנושא הקמת קואופרטיב בנקאי אינו קוהרנטי. אי אפשר ליישם אותו. אם בסוף הרגולטור יתחפר בנוסח הראשוני, אז יקרה מה שקרה עם הבנקאות האינטרנטית - לא יקרה כלום. אנחנו לא נקום, ושום גוף אחר לא יקום. השאלה הגדולה אם המדינה רוצה תחרות. אם כן, עליה לעשות שינויים נדרשים", אומר שורר בראיון ל"גלובס".

מלבד נושא הרגולציה, שורר גם מתמודד בתקופה האחרונה עם ביקורת על הדרך שבה מתנהלת אופק. כמה בכירים בקבוצה עזבו, וישנן טענות על התנהלות בעייתית ולא שקופה של הקבוצה.

- ראינו שלושה בכירים באופק עוזבים ובראשם אירה פרידמן, ראש מטה ההקמה. האם עזיבה של בכירים אינה מעידה על מצב בעייתי של הקבוצה?

שורר: "אני אסיר תודה על הפעילות של האנשים שהיו פה ועזבו. אנחנו מיזם מסוג אחר, ואנו רוצים להביא לחברה הישראלית גם ערכים, ושהפעילות שלנו תהיה גלויה, הוגנת וישרה. עזיבתם נעשתה על רקע מצב שבו הערכים שלנו לא הסתדרו עם דרישותיהם".

- מה לגבי הטענה שלמעשה הכסף הפנוי שלכם (הכסף שגויס ושאינו שמור אצל נאמן כהון של הבנק), מיועד לגיוס חברים חדשים, כך שאתם לא משקיעים כספים בהוצאות שוטפות להקמת הבנק?

"אם הדבר הזה היה נכון, נושא הטיפול במערכת המחשוב והארכיטקטורה שלו לא היו קיימים, התוכנית העסקית לא הייתה קיימת, וגם לא היה נעשה טיפול בנושאי הרגולציה. הטענה שהכספים מושקעים רק לצורך גיוס חברים חדשים היא בין אבסורד למגוחך. כמו כן, גם ה-1,000 שקל שמגיעים אלינו מהחברים לצורך ההוצאות השוטפות, לרוב מחולקים לתשלומים, כך שמדובר על סכומים מזעריים שעוברים אלינו".

- האם נכון שבכירים בקבוצה, ואתה בהם, מקבלים שכר?

"החל בספטמבר אשתקד התחלנו לשלם שכר לאנשי שיווק ולטלפנים אצלנו. מתחילת ינואר אנחנו גם משלמים שכר לעובדים בכירים יותר, בהם ליועצת המשפטית, אירה פרידמן בזמן תקופתה בקבוצה וגם לי. במשך שנתיים הקדשתי את כל זמני לנושא בהתנדבות, ואף מימנתי חלק מההוצאות. רמת השכר אצלנו מגיעה לכל היותר ל-17 אלף שקל בחודש, ורק כשאפשר אז משלמים. חייבים לשלם שכר כלשהו, אנשים לא יכולים לעבוד בהתנדבות במשך תקופה ארוכה מאוד".

כאמור, העניין המרכזי שמעסיק את שורר הוא לשכנע את בנק ישראל לשנות חלק מדרישותיו, וכמו כן להתייחס לנושאים נוספים הקשורים בהקמת בנק חברתי. לפני שבועות ספורים, כאשר בנק ישראל פרסם בראשונה את ההנחיות, אמר שורר ל"גלובס" כי מדובר בהנחיות סבירות וכי הוא אופטימי שבזכות יצירת מסגרת רגולטורים ברורה "יצטרפו כעת יותר חברים לאופק".

- מדוע עכשיו יש לכם ביקורת?

"גם עכשיו אני אופטימי. אנחנו בסך הכול מברכים את המפקח על הבנקים, דודו זקן, על הצעד שעשה בנושא. עם זאת, כשקוראים לעומק את המסמך יש בו הרבה חסרונות - אבל כולם פתירים. אני הייתי בעבר המפקח על הביטוח, ואני מכיר את זה היטב שהרבה פעמים דברים משתנים תוך כדי הדיון. לבנק ישראל אין ניסיון בחדשנות, ולכן בנושאים שכאלה הוא יצטרך לשמוע גם הערות ולתקן".

בין שאר ההערות, חושבים באופק שדרישות ההון שהציב בנק ישראל גבוהות מדי. בנק ישראל דורש הון עצמי התחלתי של 75 מיליון שקל, וכן הלימות הון (יחס בין הון עצמי לתיק האשראי) של 15%. שורר חושב שאפשר להגמיש את הדרישות ולהתאימן לאופי הפעילות של הבנק, כאשר ההון ההתחלתי יהיה 10 מיליון שקל.

- לבנק ישראל חשובה מאוד היציבות. מדוע אתה חושב שיסכים לרדת בצורה דרסטית בדרישות ההון - מ-75 מיליון שקל ל-10 מיליון שקל?

"ראשית כל, לגבי נושא היציבות - ככל הידוע לנו בתאוריה הבנקאית ובתאוריה הפיקוחית, מצב של מיעוט בנקים גדולים הוא המצב המסוכן והמסכן את המשק. לגבי סוגיית ההון, ההצעה שלנו מתייחסת לכך שצריך להתאים את דרישת ההון באופן מודולרי לפעילות של הבנק הקואופרטיבי. לדוגמה, אם הבנק יעסוק בפיקדונות בלבד, אז לטעמנו מספיק לדרוש מהגוף המנהל הון עצמי של 10 מיליון שקל, שאגב זהו ההון הנדרש מגופים המנהלים קרנות פנסיה. בששת הבנקים החדשים באירופה שהוקמו ב-4 שנים האחרונות, בשנתיים הראשונות אותם גופים עסקו רק בפיקדונות. לעומת זאת, אם נתחיל להעניק גם אשראי, אז דרישות ההון צריכות לגדול".

- בהנחה שההקלות בסוגיית ההון שלכם לא יתקבלו, מה יקרה? האם אופק, שגייסה עד כה פחות מ-8 מיליון שקל, תצליח לקום?

"לאופק זה לא מפריע. אנחנו נשיג את ההון העצמי, אבל האםיכול לקום עוד גוף שכזה לצדנו? אני בספק. לטעמי, כדי לעשות שינוי במשק, צריך כמה גופים חדשים, כמו שקרה בסלולר".

- חיברתם מסמך בן יותר מ-70 עמודים. הדרישות שלכם לא נראות רבות מדי?

"הדוח שלנו מבוסס על עבודת מטה רחבה ומגובה בחוות דעת של מנהלי בנקים קואפרטיביים מהגדולים בעולם, וגם של כל הראשים והמומחים בתחום. אלו לא הערות בעלמא".

לשורר גם ביקורת לגבי נושאים שבנק ישראל לא הכליל במתווה: "אין שם התייחסות לנושאים הקשורים לסביבה העסקית כמו ביטוח פיקדונות, והתחברות למערכת של שב"א של הבנקים. כל הדברים האלה היו צריכים להיות במתווה".

עקומת הקליטה

10 חודשים חלפו מאז שאופק קיבלה פטור מהגשת תשקיף על ידי רשות ני"ע, ולמעשה הותר לה לצאת לדרך ולגייס חברים. לפי תוכנית העבודה של אופק, הבנק אמור לגייס 30 אלף חברים, ולגייס 3,000 שקל מכל חבר - שני שלישים מהסכום מופקדים אצל נאמן וישמשו בהון הבנק, והשליש הנותר ישמש להוצאות שוטפות להקמת הבנק.

כאמור, כבר כמעט שנה חלפה עברה, ובאופק גייסו עד כה פחות מ-10% מהיעד - ואולם שורר עדיין מאמין שיגיע ליעד. "ישנה עקומה של קליטת החדשנות. בשלב שאנחנו נמצאים בו רק 2% מצטרפים, אחר כך באה תקופה של מאמצי החדשנות, ורק בשלב השלישי יש קפיצה. אנו מעריכים שנקודת הקפיצה שלנו תהיה כאשר נגיע ל-5,000 חברים".

אבל עקומת החדשנות מתייחסת למוצרם קיימים. כאן, קודם אתם צריכים לגייס את כל החברים - ורק אחר כך להשיק מוצר. זה אפשרי בכלל?

"התחלנו מאפס, שכנענו את בנק ישראל ורשות ני"ע לסייע להקמת בנק קואופרטיבי. אנחנו עושים חינוך ושינוי תפיסה אפילו בתקשורת. זה ש-2,600 איש השקיעו את כספם למען מימוש רעיון, מראה שאנשים רוצים שינוי. אנחנו בקשר בסך הכול עם 25 אלף איש שהתעניינו, ביקשו חומר ושוקלים להצטרף".

- מתי תגיעו ליעד שהצבתם לעצמכם? לפני כחודשיים הערכת שזה יקרה עד סוף השנה. זה אפשרי?

"אני מעריך שאם בנק ישראל יגיש מסמך מפורט המתייחס למלוא הנושאים הנדרשים, נוכל להשלים את גיוס החברים תוך 12 חודשים מפרסום המסמך".

- ואם בנק ישראל לא ישנה את הדברים כפי שאתם רוצים?

"המפקח על הבנקים הוא גם מי שהתווה את החזון, והוא גם המפקח בפועל. הוא איש נבון, ולהערכתי הוא יסגור את הפינות, זה לא בשמיים. אני מאמין שהנוסח הסופי של המסמך לא יהיה דומה לזה של ההתחלה".

ההערות המרכזיות של אופק למתווה בנק ישראל להקמת בנק קואופרטיבי:

■ הפחתת דרישות ההון העצמי - מ-75 מיליון שקל ל-10 מיליון שקל, והעלאת הדרישה בהתאם לפעילויות שיעשה הבנק

■ הפחתת דרישת הלימות ההון - מ-15% ל-9%-12%, תוך הטלת מגבלות על הפעילות בנכסי הסיכון

■ התאמת עומק הרגולציה לסוג הפעילות שיבצע הקואופרטיב הבנקאי

■ התאמת הממשל התאגידי לכזה שבו לחברים בקואופרטיב תהיה אפשרות להשמיע את עמדותיהם

■ מתן אפשרות לשלם שכר לדירקטורים

■ שינוי סדר הליך קבלת הרישיון - מתן אפשרות להתארגן לפעילות בנקאית עוד לפני מתן הרישיון

■ על בנק ישראל להתייחס לנושאים משלימים כגון התחברות למערכת שב"א שבשליטת הבנקים