בישראל ירו, בעולם יקנו? עתיד הביקושים לכיפת ברזל ואחיותיה

הלחימה הישראלית בעזה אמנם זכתה בתקשורת העולמית בעיקר לביקורת, אך אין ספק כי אמצעי הגנה מתקדמים, כמו כיפת ברזל, מערכת ההגנה על טנקים - מעיל רוח, או אפילו מערכת ההגנה מטילים על מטוסים אזרחיים (רקיע), מעוררים התפעלות ויוצרים עניין רב בקרב ממשלות - ואולי גם בקרב משקיעים.

יחד עם חששות מאירועים כמו הפלת המטוס באוקראינה, ההתפתחויות האלה עשויות לא רק ליצור ביקושים למוצרי הגנה וביטחון מתקדמים, אלא גם עניין מחודש בתחום בקרב משקיעים בעולם.

על הפוטנציאל הזה ניתן היה ללמוד בשבוע שעבר, לפחות בזירה המקומית, כאשר התעשייה האווירית - מי שפיתחה בין היתר את המכ"מ המשמש את כיפת ברזל - גייסה באג"ח 465 מיליון דולר, לאחר שזכתה לביקושי יתר אדירים של 1.6 מיליארד שקל. שלושה ימים לאחר מכן הודיעה קרן ההשקעות פימי על רכישת חברת מערכות הביטחון הישראלית מגל, הנסחרת בנאסד"ק, ש-75% ממכירותיה מחוץ לישראל.

25% ממגזר התעשייה

מגזר מערכות החלל והביטחון (Aerospace and Defense) בעולם מתחלק לשניים: תחום החלל והתעופה האזרחית, שהוא בצמיחה מתמשכת בשנים האחרונות וצפוי להמשיך לצמוח - הודות לגידול במספר התיירים בעולם ולצורך בשדרוג ציי מטוסים לדורות חדשים, חסכנים בדלק ויעילים יותר; מנגד, התחום השני, מוצרי הביטחון וההגנה, סובל מתנודתיות בביקושים בשנים האחרונות ומושפע בעיקר מתקציבי ממשלות. ההתפתחויות של התקופה האחרונה, בין היתר בישראל ובאוקראינה, עשויות לשנות את התמונה הזו וליצור ביקושים חדשים, לפחות מאזורים מסוימים בעולם.

מתחילת 2014 היו אמנם הביצועים של מגזר מערכות החלל והביטחון פחות טובים מאלה של S&P 500, אבל בשנה האחרונה שניהם הניבו 16%. בטווח ארוך יותר הביצועים של תחום הביטחון חזקים באופן משמעותי: בשנתיים האחרונות הניב מדד מערכות הביטחון 65.8% (כולל דיבידנדים), לעומת 44.4% ל-S&P500. בחמש השנים האחרונות הניב המגזר תשואה עודפת של כ-35% על המדד (ראו גרף).

מערכות החלל והביטחון הוא למעשה תת-המגזר הגדול ביותר בתוך מגזר חברות התעשייה, ומהווה כ-25% ממנו. ניתן להיחשף לתת-המגזר הזה באמצעות מגוון קרנות סל כמו ITA, PPA או XAR.

ב-2014 צפויות הכנסות תעשיית מוצרי הביטחון והחלל בעולם לצמוח בכ-5%, לפי סקירה שערכה חטיבת המחקר של דלויט טוש העולמית. קצב צמיחה דומה נרשם בתעשייה בשנתיים האחרונות, ורובו הגיע מתחום המטוסים האזרחיים.

ארה"ב: 41% מהשוק

בתחום מערכות הביטחון נרשמת מאז 2010 ירידה עולמית בהוצאה על ביטחון. בשנים האחרונות מקטינה ארה"ב את ההוצאה לביטחון, על רקע הידוק כללי של החגורה ובמיוחד בעקבות הוצאת הכוחות האמריקאיים מאפגניסטן ומעירק. מנגד, יש כמה אזורים בעולם, שבהם דווקא נרשמת בשנים האחרונות עלייה בהוצאות הביטחון - המזרח התיכון, הודו, סין, רוסיה, קוריאה הדרומית, ברזיל ויפן. רבות מהמדינות האלה משדרגות את הצבאות שלהן בטכנולוגיות ומכשור חדשני על רקע איומים חדשים או מחודשים. גם ההתפתחויות במזרח התיכון (לא רק אצלנו אלא גם בעירק וטורקיה) והמתיחות בין רוסיה לאוקראינה עשויות לתרום יותר למודעות של ממשלות בצורך להשקיע במערכות ביטחון חכמות.

הגורם המרכזי בשוק מערכות הביטחון הגלובלי הוא ארה"ב, שההוצאה שלה על ביטחון אחראית לכ-41% מהשוק כולו, שהיקפו נאמד ב-1.7 טריליון דולר. ההוצאה של ארה"ב דומה להוצאה המצרפית של 15 המדינות הבאות אחריה, שבהן נכללת גם ישראל.

אם נבחן את ההוצאה על ביטחון כאחוז מהתמ"ג, נגלה כי ישראל דורגה במקום החמישי בעולם ב-2012, עם שיעור הוצאה תקציבית של כ-6.2%, אחרי אריתריאה (20.9%), סעודיה (8.9%), עומן (8.4%) ואיחוד האמירויות (6.9%). אגב, אם בוחנים את ההוצאה על ביטחון כחלק מהתקציב הכולל, ישראל היא אחת המובילות בעולם עם שיעור הוצאה של 18.7%, למשל לעומת מצרים (6.3%) או איראן (7.9%).

על רקע חוסר הוודאות הקשור בתקציבים הממשלתיים, נדרשת תעשיית הביטחון הגלובלית בשנים הקרובות למצוא דרכים להגדיל רווחיות בעידן שבו יותר חברות מתמודדות על פחות פרויקטים. דרך אחת היא להתמזג עם מתחרה (צעד ששוק ההון בדרך כלל מאוד אוהב); דרך אחרת היא לחפש מקורות צמיחה בתחומים שממשיכים לצמוח - למשל טכנולוגיות ביון, מעקב או סיור חדשניות.

פוטנציאל צמיחה גדול עשוי להיות לחברות הביטחון, אם יצליחו להתרחב בתחום המבטיח של לוחמת סייבר או בהמרת טכנולוגיות שפותחו לשימושים צבאיים - לשימוש אזרחי. אחת הדוגמאות לחדשנות כזו היא מערכת מגן רקיע של אלביט מערכות הישראלית, שפותחה כדי להגן על כלי טיס אזרחיים מפני טילים. המערכת הזו, שמותקנת במטוסי אל על, החלה ב-2013 לעורר עניין רב בעולם.

דוגמה אחרת היא שלל אמצעי התצפיות המתקדמים שנוסו במבצע בעזה, כמו בלוני תצפית שבתוכם מותקנים אמצעים אלקטרו-אופטיים ולעתים גם לייזר לצורך מדידת מרחק - חלקם פותחו על ידי חברות ישראליות וכמה מהם נוסו כחלק ממערך האבטחה במונדיאל בברזיל. בלוני התצפית ניתנים לשימוש באירועים המוניים, כמו הפגנות, ויכולים לסייע גם בהכוונת תנועה ואיתור מפגעים.

הפוטנציאל שבהגדלת התקציבים

הדוחות הכספיים לרבעון השני, המתפרסמים בימים אלה בוול סטריט, מראים בינתיים כי מגזר התעופה והביטחון מצליח לצמוח יותר ברווח ופחות בהכנסות. הצמיחה הממוצעת בהכנסות הייתה 1.18% וברווח 12.4%. בכל חברות S&P 500 נכון להיום הצמיחה הממוצעת בהכנסות ברבעון החולף היא 4.6% וברווח 9.9%.

מבחינת התמחור, מדד חברות התעופה והביטחון נסחר כיום במכפיל רווח של 16.6 ושל 14.7 ל-12 החודשים הקרובים. להשוואה, המכפיל של חברות S&P 500 כיום הוא 17.97% והעתידי 15.5. הדיבידנד בשניהם דומה - 1.9%.

אין ספק כי במציאות הקיימת, הפוטנציאל הגדול למגזר טמון בהגדלת תקציבים - ותוצאות המלחמה הישראלית בעזה, לצד חשש מארגוני טרור או ממתקפות שלהם במקומות נוספים בעולם עשויים לתמוך בכך. ארה"ב כנראה תמשיך לקצץ בתקציבי הצטיידות, אך כמו ש-50 השנים האחרונות הוכיחו, סכסוכים מזוינים מתרחשים בעולם בממוצע מדי שנתיים וחצי. אם המגמה הזו תימשך, ייתכן שנוכל לצפות להגדלת תקציבי ביטחון בעולם בשנתיים-שלוש הקרובות.

הכותב הוא מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים. אין לראות בכתוב שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי. הכותב, החברה, חברות קשורות ובעלי עניין בהן עשויים להחזיק או לסחור בניירות הערך המצוינים בכתוב

 התשואה העודפת של החלל והביטחון מול SP 500 בשנים האחרונות