הפרשי ריבית זה כל הסיפור

כבר זמן רב ששוק המט"ח המקומי אינו ממש פועל כמו שוק. התרגלנו לראות בשנה האחרונה דשדוש במקום במקרה הטוב או כרטיס בכיוון אחד של התחזקות השקל במקרה הפחות טוב. קונצנזוס הפעילים בשוק יחד עם פעילות מסיבית של עסקות SWAP מצד המוסדיים הישראלים משכו את השקל לשיאים חדשים, לפחות ביחס לאירו וגם הדולר נראה עושה את דרכו הבטוחה לכבוש לכל הפחות את השפל הקודם 3.37 שקלים לדולר, כל זאת עד לתשעה באב.

החל מאותו יום, למרות שלא היה מסחר בישראל, נפתח פער שהלך עם השעות והתרחב בין הריבית הדולרית לבין הריבית השקלית. לאחר הפחתת הריבית האחרונה שביצע בנק ישראל הצטמצם פער הריביות ל 0.25% לטובת הריבית השקלית. בפועל התהפכו פערי הריבית בבנקים ובשיא המהלך נפתח פער של 0.8% לטובת הריבית הדולרית. לקראת סוף השבוע חלה רגיעה קלה אולם הפער עמד עדיין על 0.55%.

לטובת מי שאינו בקיא נוסיף הסבר פשוט שיבהיר את הנקודה. מי שרוצה היום לבצע רכישה של דולרים יקנה לפי שער 3.47. מי שרוצה לבצע רכישה עתידית בעוד שנה יקנה לפי שער 3.44. שער הרכישה העתידי, שנמוך משמעותית מהשער הנוכחי , משקף את האנומליה שנוצרה בשיעורי הריבית.

שני גורמים חברו יחדיו ליצירת התופעה החריגה- הראשון, והמשמעותי פחות, צפיות השוק להמשך הפחתת הריבית השקלית יחד עם הערכות להקדמת מועד העלאת הרבית בארה"ב. השני והמשמעותי יותר היה מחסור חמור בנזילות דולרית בשוק עקב פעולות SWAP בהיקפים גדולים שהמשיכו לבצע הגופים המוסדיים. פעולות אלו נועדו להגן על השקעות המוסדיים בחו"ל מפני המשך התחזקות השקל.

בשנתיים האחרונות מגדילים המוסדיים יותר ויותר את שיעורי ההגנה על השקעותיהם בחו"ל. האם המוסדיים נוהגים בכספינו בחוכמה או שהם פשוט ממשיכים להתנהל בשיטת העדר (לא משנה אם זה נכון או לא נכון - כולם עושים אז גם אני אעשה על מנת להיות כמו כולם) זו אכן שאלה מעניינת שאת התשובה לגביה יראה הציבור בתשואות, אולם תוצאת פעולתם המידית הייתה העלאת הריבית הדולרית בבנקים המקומיים.

מצב זה יצר לחץ מעניין על השקל מצד שלושה גורמים. הראשון, כל המהמרים לטובת השקל, שנהנו עד כה גם מפער ריבית מסוים, מרגישים לפתע את עלות אחזקת הפוזיציה. בעיני חלק מהם לפחות, זה לא מצא חן והם החלו לסגור אותה. השני, במצב כזה ובשער דולר ואירו כה נמוכים כבר היו מספר גורמים שמצאו עניין בפתיחת פוזיציה הפוכה, נגד השקל. והשלישי, בנק ישראל.

סוף סוף אנו רואים את בנק ישראל בקנייה חכמה מצטרף למגמה ומעצים אותה. כך צריך לעבוד והתוצאה הייתה מידית- תוך יומיים נחלש השקל לרמות בהן היה לפני שלושה חודשים. אותם גורמים שטרחו לילה לילה לחזק את השקל בכל דרך אפשרית ראו לנגד עיניהם איך עבודה של שלושה חודשים נמחקת תוך יומיים.

אז לאחר חודשים רבים של שעמום ותנועה חד כיוונית, סוף סוף אנו רואים התנהגות של שוק. שוק שיש בו גם קונים וגם מוכרים. יצואנים שהתנהלו בחוכמה לטעמי וסירבו להמיר בשערים האבסורדיים להם היינו עדים בחודשיים האחרונים הזדרזו להמיר ומחזורי המסחר בשלושת ימי סוף השבוע היו אדירים.

האם זה מבשר על שינוי מגמה? ממש לא. ראשית יהיו הרבה מאוד גופים שימכרו סביב 3.50 במידה ונגיע לשם בימים הקרובים כך שמחסום זה יהפוך להיות גבוה במיוחד. שנית, הריביות יתכנסו די מהר לפער שיפסיק את הזרימה למט"ח ואם בנק ישראל והאוצר לא יצאו בצעדים יצירתיים סביר יותר שנחזור למגמת התחזקות השקל למגינת ליבו של המשק.

• יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
• yf@energyfinance.co.il
• אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך השבוע, תחת טור זה.
• החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.