"אצלי אחמד טיבי או חנין זועבי לא יקבלו במה"

הנהירה לעדכונים השוטפים בטלוויזיה, לאפליקציות המובייל ולאתרי החדשות בזמן מבצע "צוק איתן" שיחקה לטובת כל אתרי החדשות הגדולים, אף כי ברוב המקרים לא באמת תורגמה לכסף, לאור הקיפאון שגילה שוק הפרסום בשבועות האחרונים.

אך מעבר לאתרים הבולטים כמו וואלה, ynet או מאקו, הצליחו כמה אתרים קטנים יותר לאתגר את עצמם ולנצל את המומנטום של רוחות המלחמה כדי לייצר עלייה משמעותית בטראפיק של עצמם. זאת, בין היתר, בגלל האג'נדה שכה מזוהה עמם.

"גלובס" סוקר 4 אתרים שצמחו בצל המלחמה ושמקווים שהמודעות שגאתה, תשאיר את הגולשים אצלם גם ביום שאחרי.

מייסד 0404: "אנחנו כלי תקשורת לגיטימי בישראל ואנחנו כבר מתחרים באתרים הגדולים"

כמו לאתרים אחרים, גם מבחינת בועז גולן, עיתונאי ותיק ומייסד אתר חדשות 0404, מבצע "צוק איתן" הגיע יחסית בזמן. בפורטל, שמתמחה בעיקר בנושאי צבא וביטחון, תכננו לצאת עוד לפני המבצע עם קמפיין שילוט על גבי אוטובוסים כדי לקדם את אפליקציית האתר, אך בסוף חיכו לצוק איתן, מה שבהחלט שיחק לטובתם. בשיא המבצע, האפליקציה הגיעה לעשירייה הראשונה בחנויות הישראליות של iOS וגוגל פליי.

האתר נולד לפני שנים רבות בשם 04, לאור אזור פעילותו של גולן כעיתונאי ואיש רדיו באזור הצפון, ובמבצע "עמוד ענן" הפך לאתר ארצי, כשגולן ניצל קשרים שיזם לאורך השנים בתחומי הצבא והביטחון כדי לבסס את חדשות מעודכן. "בתקשורת הגדירו אותנו כאתר שנוטה לצד הימני של המפה אבל אני הגיוני - לא שמאלני או ימני. מפרסם הכול בלי להסתיר", מסביר גולן.

עם זאת, גולן מבהיר כי "הקו שאנחנו משדרים הוא יותר ימני. אצלי אנשים כמו אחמד טיבי או חנין זועבי לא יקבלו לעולם במה. מי שפוגע במדינה ובתפיסה של רוב הציבור לא יקבלו במה, אפילו שאנחנו גוף תקשורת. רואים פה הרבה פחות תמונות מעזה כי זה לא מעניין אותי. אני גר בישראל והמדינה היא זו שמעניינת אותי".

עוד לפני "צוק איתן", הפיק הגדול בטראפיק הגיע בעקבות הסיפור של "דוד הנחלאווי". "כל המחאה נולדה אצלנו. חיילים פנו אלינו ובסך-הכול היו לנו 17 אלף תמונות במהלך המחאה", מסביר גולן ומוסיף: "אנחנו האתר שתומך יותר מכולם בצה"ל".

המודל העסקי: בדומה לאתרי תוכן אחרים, המודל העסקי של חדשות 0404 מבוסס על פרסומות לצד שיתופי פעולה מסחריים. על התחרות בעולם החדשות האינטרנטי אומר גולן, כי "אנחנו כלי תקשורת לגיטימי בישראל ואנחנו כבר מתחרים באתרים הגדולים".

 אתר ``0404`` / צילום: מתוך האתר

אתר "מידה": "אנחנו האלטרנטיבה הימנית לעיתון 'הארץ'"

מייסד האתר: "מאוד נזהרנו מלבקר תוך כדי המבצע את הממשלה ואת כוחות הביטחון"

בניגוד לשלושת האתרים האחרים, הרוח החיה שהביאה להקמת אתר "מידה" אינה דווקא של עיתונאי. רן ברץ הוא דוקטור לפילוסופיה, שמתמחה בפילוסופיה עתיקה ובשנים האחרונות עסק בהוראה ובכתיבה. הרצון לקדם אג'נדה שמרנית וליברלית, הביאה אותו להקים את אתר מידה לפני כשנתיים ולאט לאט החל לצוות סביבו מספר עיתונאים ובראשם עקיבא ביגמן ("מקור ראשון"), המשמש כעורך המשנה. בתקופה האחרונה גייס לשורות האתר את אמנון לורד, לשעבר העורך הראשי של "מקור ראשון", שאמור לקבל תפקיד דומה גם באתר "מידה" ולפנות לברץ זמן להתעסק גם באתגרים נוספים. באתר אפשר למצוא שמות נוספים כמו אריק גרינשטיין, ארלא סגל, בועז לוי ועוד.

"תפיסה שמרנית ליברלית זו תפיסת עולם שהיא פחות מוכרת בישראל אבל הרעיון של האתר הוא להציג את החדשות דרך זווית ראייה זו", מסביר ברץ.

המבצע הנוכחי הקפיץ את הטראפיק לאתר בעשרות אחוזים ואף שבר את השיא שהביא איתו מבצע "עמוד ענן", אז הושק אתר "מידה". "התמקדנו באירועים ביטחוניים אבל לא בזמן שהם קרו כי אנחנו לא אתר חדשות. גם מאוד נזהרנו מלבקר תוך כדי המבצע את הממשלה וכוחות הביטחון. זה השאיר לנו ניתוחי עומק של המזרח התיכון ולהסביר לקוראים בצורה עמוקה על החמאס ורקע הקונפליקט".

"המאמר הכי פופולרי בחודש האחרון היה שלי, כשכתבתי על הקונצזוס החדש שהתגלה בזמן המבצע, ושבו טענתי שהוא הוזז לכיוון יותר ריאליסטי מבחינה ביטחונית", מסביר ברץ. "זה מוצא את אתר 'מידה' במקום שהוא יותר מרכז, אף שבתחום הכלכלה אנחנו עדיין ימינה מהקונצנזוס הישראלי".

המודל העסקי: המודל מבוסס על תרומות שמגיעות מיהודים אמריקאיים שדוגלים באידיאולוגיה דומה לזו של מקימי האתר. קרן תקווה של זלמן ברנשטיין, ממקימי צו פיוס וקרן אבי חי, היא התורמת העיקרית. אף שהאתר פונה יותר לקהל הימני, ברץ מפתיע ומספר, כי "הקהל הגדול שלנו זה קהל מהשמאל. אנחנו האלטרנטיבה הימנית ל'הארץ'. אתר 'מידה' זה הימין המנומק. ימין שבא עם טיעונים, הסברים, עובדות ונתונים ולכן זה אתגר לשיח והופך אותו ליותר מעניין".

 אתר

"לא היינו ערוכים לסיקור המלחמה מבחינת כוח-אדם ותקציבים"

עורכת האתר: "קיבלנו תגובות קשות על כתבות שהעלנו מעזה. הצלחנו להרגיז, אבל גם נתנו בית לתמונות שלא תמיד רואים"

החודש האחרון תפס את עינת פישביין ואירית דולב, המייסדות של האתר "המקום הכי חם בגיהנום", לגמרי לא מוכנות. האתר, שהוקם לפני כ-11 חודשים, דוגל באג'נדה של מדינה מאורגנת ומדינת רווחה, מתוך ראייה של שמאל חברתי-כלכלי, כך שנושאים מדיניים וביטחוניים הם לא ממש כוס התה של עורכי וכותבי האתר.

אבל, במציאות כמו של היום, לא הייתה ברירה אלא ליישר קו. "כבר בתקופה של חטיפת הנערים, העניינים נהיו כאלה שלא הייתה ברירה והיינו חייבים לטפל בתחום", מסבירה פישביין. "לא היינו ערוכים מבחינת כוח-אדם ותקציבים, וכל יום היינו צריכים לחשוב מחדש איך לטפל בנושאים. אבל אני חושבת שעמדנו במשימה ורשמנו עלייה של כ-20% בטראפיק לעומת ימים רגילים. עם זאת, המשכנו עד כמה שאפשר לשמור על סדר יום אזרחי".

בפועל, מספרת פישביין, ההתעסקות הייתה פחות בשאלות מדיניות, אסטרטגיות ופוליטיות, ויותר בניסיון לתאר את מציאות החיים בזמן המלחמה בישראל וברצועת עזה. "הנושאים העיקריים היו הדרום, העלייה של הגל הגזעני ואלימות נגד ערבים ונגד השמאל והמצב בעזה", היא אומרת.

"קיבלנו תגובות מאוד קשות על כתבות שהעלנו מעזה. אז אמנם הצלחנו להרגיז אבל גם נתנו בית לתמונות אחרות שלא תמיד רואים". עם זאת, היא מציינת כי "אני חושבת שיש לנו גם קהל מהצד השני של המפה הפוליטית. אני מאוד מקווה שכן".

לדבריה, החומרים שהכי בלטו עד כה במבצע היו פוסט מתגלגל של עיתונאים סביב הנושא של סכנה ברורה ומיידית לדמוקרטיה, וממש בימים של הפסקת האש בשבוע שעבר זכה גם פוסט של אור-לי ברלב ואסתי סגל להתעניינות רבה, כשעסק ביוזמות חקיקתיות בזמן שכולם עסקו בלחימה בעזה. פישביין מציינת לטובה גם את טוריו של עוזי וייל, "שהם הצלחה אדירה בימי שלום אבל שברו גם את הרף של עצמם".

המודל העסקי: אתר "המקום הכי חם בגיהנום" התחיל כמימון עצמי של פישביין ודולב ובימים אלה הן בונות את המודל העסקי.

האתר מאפשר קבלת תרומות, אבל פישביין מבהירה כי זה מספיק לכמה אלפי שקלים בחודש ולא מספיק כדי להחזיק את האתר באוויר.

 אתר

"שיחה מקומית": "קיבלנו איומים, קריאות של בוגדים"

חגי מטר, מעורכי האתר: "אנחנו מנסים להביא את הסיפורים שברוב המכריע של התקשורת לא יהיה להם ביטוי"

באתר "שיחה מקומית", שעוטף ומארח שורה של בלוגרים תחת קורת גג אינטרנטית אחת, לא יכלו כנראה לייחל לפתיחה טובה יותר אודות למבצע "צוק איתן". רק לפני 4 חודשים השיקו את האתר, שעלה ושגשג בזמן המלחמה. "'שיחה מקומית' היה אחד המקומות היחידים, אם לא ממש היחיד, שהקפיד באופן שוטף להביא דיווחים מעזה, כשדואגים להציג גם קולות מבית חולים שיפא וגם מבית חולים ברזילי", מסביר חגי מטר, מעורכי האתר ולשעבר עיתונאי "מעריב". "אנחנו מנסים להביא את הסיפורים שברוב המכריע של התקשורת לא יהיה להם ביטוי, בלי קשר אם מסכימים עם המבצע או לא. גם אנשים שתמכו במבצע ולא היה אכפת להם מגורלם של תושבי עזה נכנסו ל'שיחה מקומית' כדי פשוט לדעת, כי אין מספיק מידע במקום אחר".

"המלחמה הוכיחה כמה התוכן שלנו רלוונטי וכמה יש באתר צורך", אומר מטר. "גם בתרומות הייתה עלייה כי אנשים רואים שיש מקום שנותן להם משהו".

לדברי מטר, אחד הסיפורים המרכזיים בתקופת "צוק איתן" היה התהייה מדוע כיפת ברזל לא הגנה על כפר בדואי לא מוכר שנחשב לשטח פתוח ולא מיושב, מה שהביא למותו של עודה אל-וואדג' סמוך לדימונה. "כלי התקשורת המרכזיים עשו פולו-אפ ובמקביל כותבים שלנו הוזמנו לאולפני החדשות", הוא אומר.

כאתר שמציג את הצד השמאלי של המפה הפוליטית, מטר מספר כי הפיכתו של השיח הציבורי לאלים בתקופה האחרונה נתנה את אותותיה גם באתר. "קיבלנו איומים, תגובות קשות, קריאות של בוגדים, בין היתר גם כהודעות אישיות בפייסבוק. היו כמה כותבים שמאוד נפגעו מזה", הוא אומר.

"השיח הציבורי יצר לנו אתגר לבחון דברים מזווית אחרת, כמו להבין למה כל זה קורה ולמצוא את הסיבות שאנשים הם גזענים", הוא הוסיף.

המודל העסקי: האתר מתפקד כאתר-אח ל-972, אתר באנגלית שפועל במתכונת דומה כבר 4 שנים, והשניים פועלים במסגרת עמותת 972 לעיתונאות אזרחית.

המודל העסקי מתבסס על תרומות לעמותה מצד קרנות גדולות ועל תרומות מקוראי האתר, שתורמים סכומים של כמה עשרות שקלים בחודש על בסיס משתנה.

 אתר