איך השפיעה הירידה בטסטוסטרון על התרבות האנושית?

בני אדם בגרסתם המודרנית קיימים כבר 200 אלף שנה בערך, אך הם עוסקים בפעילויות אמנות ובעיצוב כלים מורכבים רק כ-50,000 שנה. בנקודת זמן מסוימת פרצה התרבות האנושית קדימה, כאשר מגע מוגבר בין קבוצות ובין יחידים אפשר העברה יותר מהירה ותוססת של ידע, אשר קידמה לפתע את המין כולו. מה נשתנה באותה תקופה?

מאמר חדש שפורסם בכתב העת Current Anthropology מצביע על התרחשות נוספת שקרתה באותו הזמן, ויכולה אולי להסביר את השינויים - נדגיש כי מדובר במתאם ולא בסיבתיות, ואין ביטחון שהדברים אמנם קשורים האחד בשני. הממצא הוא כי בדיוק באותו הזמן שבו התרבות שגשגה לפתע, חלה ירידה מפתיעה ברמות הטסטוסטרון (הורמון המין הגברי) הממוצעות של האנושות.

החוקרים זיהו זאת על ידי חקר 1,400 גולגולות מאותה התקופה, משום שמבנה הגולגולת מושפע בין היתר מרמות הטסטוסטרון בגוף בגיל צעיר. פחות טסטוסטרון מתבטא בגביני עיניים פחות בולטים וראשים יותר עגולים.

לדברי רוברט קיין מאוניברסיטת יוטה, שהוביל את כתיבת המאמר במסגרת עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת דיוק, טסטוסטרון מקושר עם אגרסיביות ועם תחרותיות, ואילו מיעוט טסטוסטרון קשור לשיתוף פעולה. "נראה כי האנושות התקדמה כאשר בני אדם החליטו להיות נחמדים אחד לשני", אומר קיין.

מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין מראה הגולגולת לבין ידידותיות לסביבה. כך למשל, בעבר נמצא כי שועלים לא אגרסיביים שעברו הרביה ביניהם (במטרה לחזק את הגנטיקה הפחות אגרסיבית), אכן הפכו פחות אגרסיביים עם הזמן וגם מראה הגולגולת שלהם השתנה בהתאם - הם נראו דומים יותר לשועלים צעירים. כאן לא מדובר על מנגנון הטסטוסטרון, אבל ניכר הקשר בין חוסר אגרסיביות בהתנהגות לבין מראה "מעודן" יותר.

גם בקרב קופי האדם, קיימים הבדלים ברמות הטסטוסטרון המשפיעים על התנהגות. אצל השימפנזים ישנה עלייה חדה ברמות הטסטוסטרון בגיל הנעורים, וכן מופיעה עלייה ברמות הטסטוסטרון בתגובה לסטרס. ואכן הם חיות אגרסיביות למדי. אצל קופי הבונובו, אין עלייה חדה כל כך ברמות הטסטוסטרון בגיל הנעורים, וכשהם בסטרס הם מפרישים דווקא הורמון בשם קורטיזון, ולא טסטוסטרון. ידוע כי קורטיזון לא טוב במיוחד לבריאות, אבל הוא עוזר לבונובואים לא לריב אחד עם השני. אגב, לשימפנזים גבינים בולטים ואילו לבונובואים - פנים עגולות.

אגב, אצל בני אדם המגמה נמשכת עד היום. אנחנו הולכים ומאבדים את הטסטוסטרון שלנו, בעודנו הופכים לחברה יותר גלובלית. גם אם נראה לנו שאנחנו לפעמים מאוד אגרסיביים ומתקשים לשתף פעולה זה עם זו, נראה כי מצבנו היה יכול להיות הרבה יותר גרוע.

גם אם קיים קשר בין ירידה ברמות הטסטוסטרון, שיתוף פעולה והתקדמות תרבותית, עדיין לא בטוח שהקשר הוא סיבתי. ייתכן שגורמים אחרים כמו שפה, צפיפות רבה יותר של אוכלוסייה או המצאת הבישול, הובילו לשיתוף פעולה מוגבר שתוצאתו הייתה ירידה בהפרשת הטסטוסטרון.

אם אתם מעוניינים להוריד את רמת הטסטוסטרון שלכם, שינה משותפת של אבות עם ילדיהם היא אחת מן הדרכים לעשות זאת. אצל אבות מלכתחילה חלה ירידה חדה ברמות הטסטוסטרון, והירידה הזו חדה במיוחד אצל אבות שישנים בסמיכות לילד. מן הטבע ידוע כי מיני חיות אצלם לאבות רמות טסטוסטרון נמוכות יותר, הם אבות מעורבים יותר.

"דווקא גברים שרמות הטסטוסטרון שלהם גבוהות בתחילת הדרך, הם בעלי סיכוי גבוה יותר להפוך לאבות, אולם משהפכו לאבות, יורדת רמת הטסטוסטרון עם הפיכתם לאבות מעורבים", אומרים החוקרים.