לקראת יישום הרפורמה בכרטיסי אשראי, הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, רוצה לקבוע באופן בלעדי את העמלה הצולבת בשוק כרטיסי האשראי, כך שאם ימצא לנכון, יוכל גם לקבוע עמלה של אפס, כך נודע ל"גלובס".
רשות ההגבלים העסקיים הכינו תיקון לתזכיר חוק ההגבלים העסקיים. במסגרת תיקון זה, מבקשת רשות ההגבלים להעביר אליה את הסמכות הבלעדית לקבוע את העמלה הצולבת. הצעה זו פתוחה להערות הציבור עד לסוף החודש, ולאחר מכן היא אמורה לעלות לאישור ועדת השרים.
במערכת הבנקאית הופתעו מהתיקון המוצע ומעוצמת הרחבת הסמכויות של הרשות. "זו התערבות רגולטורית בוטה", אמר גורם בכיר באחד הבנקים.
עד היום קביעת העמלה נעשתה בהסדר בין חברות כרטיסי האשראי והממונה -הסדר שנעשה תחת אישור בית המשפט. בפעם האחרונה שביקשה רשות ההגבלים להפחית את העמלה הצולבת, הפך הדבר לסאגה ארוכה בינה לבין חברות כרטיסי האשראי, שבסיומה נקבע מתווה מדורג להפחתת העמלה הצולבת. כעת נראה כי הקלפים שוב נטרפים, וכי גם צפויים שינויים בעמלה הצולבת וגם הם ייקבעו ללא השפעת חברות כרטיסי האשראי.
"הליך שיפוטי מתמשך אינו מתאים לקביעת העמלה הצולבת, שהיא במהותה החלטה על גובה המחיר. בעולם לא מוכרת דוגמה נוספת של הסדרת העמלה הצולבת במסגרת הליך שיפוטי, ובית הדין להגבלים עסקיים אף קרא מפורשות להסדרה חקיקתית של נושא זה", נכתב במסמך של רשות ההגבלים.
זאת ועוד, גילה מבקש לאפשר לקבוע עמלה צולבת שונה בהתאם לסוג כרטיס האשראי. "נבקש להסמיך את הממונה לקבוע עמלה צולבת בשיעורים שונים במקום שבו הממונה סבור כי לעסקאות בגינן נדרשת העמלה, יש מאפיינים המצדיקים זאת, כגון עסקאות חיוב מיידי (כרטיסי דביט) לעומת עסקאות בחיוב נדחה (העסקאות הרגילות כיום בכרטיס אשראי, ע.א)". עוד מוצע כי הפרת היקף העמלה שיתיר הממונה לגבות תיחשב כעבירה פלילית, שבגינה יוטל קנס.
כאמור, בימים אלה מקדמים ברשות ההגבלים העסקיים רפורמה בענף כרטיסי האשראי, שמטרתה לשפר את התחרות בענף הנשלט על ידי 3 חברות (ישראכרט, לאומי קארד וכאל).
נדבך מרכזי ברפורמה הוא הכנסת כרטיס דביט (כרטיס שבו החיוב נעשה באופן מיידי בחשבון הלקוח). כדי ליצור תשתית שתאפשר חדירה של המוצר, וכדי לגרום לבתי העסק לעודד את הלקוחות להשתמש בדביט, מתכוונים ברשות ההגבלים להפחית את העמלה הצולבת, מה שיפחית כפועל יוצא את עמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק.
בטיוטת הרפורמה של רשות ההגבלים, שפורסמה לפני כחצי שנה, צוין כי להערכתם העמלה הצולבת צריכה לעמוד על 0.28%, כלומר פחות ממחצית העמלה הצולבת הנוכחית העומדת על 0.7%.
מנגד, דווקא בעסקאות בחיוב נדחה (עסקאות האשראי הרגילות כיום, שבהם הלקוח מחויב אחת לחודש), ייתכן כי רשות ההגבלים דווקא תעלה את העמלה הצולבת.
הסיבה לכך היא שחלק נוסף ברפורמה הוא הקדמת מועד התשלום לבתי העסק מ-20 יום בממוצע ל-3 ימים בלבד. ברשות מעריכים שהקדמת מועד התשלום תחסוך עלויות אשראי, שהן מהותיות בעיקר לעסקים הקטנים.
יחד עם זאת, קיים חשש שהקדמת מועד התשלום לבתי העסק (בעוד חברות כרטיסי האשראי ימשיכו לגבות מהלקוח רק אחת לחודש), תגדיל את הסיכון לחברות כרטיסי האשראי, שיגלגלו את תוספת הסיכון אל הלקוחות, ויאלצו אותם לעבור לעסקאות תשלום בקרדיט היקרות יותר.
לפי הערכות, ברשות מסכימים להעלות את העמלה הצולבת, וכך חברות כרטיסי האשראי יפוצו על העלייה בסיכון. הרשות אינה מתחייבת בכמה תעלה את העמלה הצולבת, אולם בטיוטת הרפורמה ציינה כי להערכתה מדובר בהעלאה של 0.1%, קרי ל-0.8%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.