האם הציבור יסתער על הקפ"מ למרות הריבית הנמוכה?

לאחר קרוב לשנתיים של עבודה, השקת הקפ"מ - קרנות הנאמנות שאמורות להיות אלטרנטיבה לפיקדונות בבנקים - הולכת וקרבה. לפי הערכות בשוק ההון, בשבועות הקרובים, וכנראה אפילו לפני ראש השנה, יושלם תהליך ההסדרה, ובתי ההשקעות יוכלו להשיק קרנות אלו.

גם בחברת הדירוג מידרוג מתכוננים לכניסתן של הקפ"מ. ל"גלובס" נודע כי החברה, בניהולו של ערן היימר, הכינה מתודולוגיה לדירוג קרנות אלה (ראו הרחבה במסגרת). הקפ"מ, שאותה קידם יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר באינטנסיביות, ושהוא רואה בה מהפכה צרכנית, הינה למעשה קרן נאמנות מאוד סולידית, שמשקיעה את נכסיה בפיקדונות בבנקים או במק"מ של עד 60 יום ופוטנציאל התשואה שלה אמור להיות גבוה יותר מהפק"מ הבנקאי.

הייחוד בקרנות הקפ"מ הוא בהיותן מוחרגות מחוק הייעוץ, כלומר גם הפקידים בבנקים יוכלו למכור אותן - כך שלא רק הלקוחות המיועצים בבנקים ייחשפו אליהן. זאת, בניגוד למצב כיום עם הקרנות הכספיות, שגם הן משמשות תחליף לפיקדון בנקאי.

ברשות ני"ע מבצעים הכנות אחרונות להשקת הקפ"מ, מידרוג מוכנה עם המוצר המשלים שלה ובתי השקעות רבים נמצאים בשלבים האחרונים להכנתן - למרות שדעתם לגבי המוצר חלוקות. חלקם חושבים שמדובר במוצר שיש לו פוטנציאל לגיוס כספים, בעוד שאחרים סבורים שהמוצר מיותר, שכן פוטנציאל התשואה שלו נפגע ולכן הוא לא יצבור תאוצה. בכל אופן, בין שהם מאמינים בקפ"מ ובין שלא - מסתמן כי רוב בתי ההשקעות יציעו אותו, לפחות הגדולים שבהם.

השאלה הגדולה עדיין נשארה פתוחה: האם קרנות הקפ"מ יצליחו לשחזר את ההצלחה של הקרנות הכספיות, שיצאו לשוק לפני 7 שנים, וצברו מאז נכסים בהיקף של מעל 60 מיליארד שקל. כרגע לא בטוח שהבשורה הצרכנית של רשות ני"ע אכן תתרומם, שכן יש שלושה חסמים מרכזיים שמאיימים על הצלחת הקפ"מ.

התזמון: הקפ"מ נכנס לשוק בטיימינג בעייתי. רק בחודש שעבר שוב ירדה ריבית בנק ישראל לרמה של 0.5% בלבד. סביבת הריבית הנמוכה מקטינה את פוטנציאל התשואה ואת המרווח שלו אל מול ריבית הפיקדונות. כשההבדל בין הקפ"מ לפק"מ אינו משמעותי כיום, קשה יהיה לראות את הציבור הרחב "לוקח סיכון" ועובר למוצר חדש ולא מוכר. כשהריבית תעלה, גם פוטנציאל התשואה ישתפר, אך אין ספק שכאשר נכנס מוצר חדש לשוק, המומנטום שלו בתחילת הדרך הוא קריטי.

תקנות באזל 3: באחרונה פורסמה טיוטת הנחיות חדשה של בנק ישראל בנוגע לנזילות בבנקים. חלק קריטי מטיוטה זו, המתבססת על תקנות באזל 3, עוסק בפיקדונות הקצרים של המשקיעים המוסדיים, כלומר היא משפיעה על נכסי הקפ"מ שיושקעו בפיקדונות בבנקים.

לפי ההנחיה, מהשנה הבאה יש לשמור כ-60% נזילות מאותם פיקדונות, כלומר ניתן להעניק אשראי בשיעור של 40% בלבד מהפיקדון. יחס זה עולה ל-80% בשנת 2016 ול-100% בשנת 2017. כלומר מעוד שנתיים וחצי, לא יוכל הבנק להעניק אשראי אל מול הפיקדונות הקצרים של המוסדיים. המשמעות היא שהריבית שיעניקו הבנקים באותם פיקדונות תישחק משמעותית, וכך גם המוטיבציה של הבנקים להתחרות על אותם הכספים. התוצאה: פוטנציאל התשואה במק"מ עלול להיפגע באופן משמעותי.

בקרב בתי ההשקעות מנסים עדיין לשנות את הגזרה של בנק ישראל, ומציעים פתרונות כגון הגדלת היקף המק"מ שינפיק בנק ישראל (נכס נוסף שיוכלו קרנות הקפ"מ לרכוש).

מכיוון שהבנקים לא יוכלו להעניק אשראי, הרי שהבנקים יוכלו להפקיד את הכסף בבנק ישראל, ולגזור ממנהלי הקפ"מ קופון בעבור אותם הכספים. בבתי ההשקעות חוששים שהבנקים ידרשו קופון גבוה יחסית, ולכן חלקם מציעים כי המוסדיים ישקיעו ישירות את הכסף בבנק ישראל, והבנקים יוגדרו רק מתווך, שיעשה את הפעולה ויגזור קופון סמלי בלבד. נציין כי בעוד רשות ני"ע רואה בקפ"מ פרויקט מרכזי, בבנק ישראל פחות נלהבים ממוצר זה, ולכן לא ברור האם יסכימו לפתרונות הפשרה המוצעים.

הבנקים: כאמור, הייחוד של הקפ"מ הוא בהחרגתו מחוק הייעוץ, כך שלא רק יועצי ההשקעות יוכלו לשווק אותו. ההחרגה נועדה להפוך את הקפ"מ לנגיש יותר ולבעל תפוצה רחבה. עם זאת, צריך לזכור כי זרוע ההפצה המרכזית של המוצר אמורה להיות הפקידים בבנקים. אלא שלבנקים אין אינטרס שהקפ"מ יצליח, שכן הוא מתחרה בפק"מ שלהם. זאת ועוד, לאור החרגת הקפ"מ מחוק הייעוץ, לרשות ני"ע אין סמכות לפקח על אופן הפצתו. כך שלא ברור אם הם יסייעו בהחדרתו לשוק.

הדרך להתמודד עם המכשול הזה היא העלאת המודעות של הציבור לקפ"מ והפחתת החשש מהשקעה במוצר שאינו בנקאי. בכך, יש לגרום לציבור להיות אקטיבי ולפנות לבנק בבקשה להשקיע במוצר. אלא שהגדלת המודעות נשענת בעיקר על תקציבי הפרסום של בתי ההשקעות. בבתי ההשקעות לא מתלהבים לעת עתה להשקיע משאבים רבים בשיווק הקפ"מ. ראשית, ההכנסות שלהם צפויות להיות נמוכות (עמלת ההפצה שישלמו לבנקים תעמוד על 0.1%, כך שלא תיוותר להם הכנסה משמעותית). כמו כן, לאור הריבית הנמוכה במשק, ממילא פוטנציאל התשואה ללקוח נמוך יחסית. אם התנאים ישתנו והקפ"מ אכן יהפוך למוצר אטרקטיבי יחסית, ייתכן כי עמדתם תשתנה, המודעות לקפ"מ תגדל והוא יתפוס תאוצה ונפח מכספי הציבור. השאלה היא אם ומתי זה יקרה.

מנהלי קרנות הקפ"מ יצהירו מראש באילו נכסים ישקיעו

כאמור, חברת הדירוג מידרוג כבר הכינה מודל לדירוג קרנות הקפ"מ. מודל הדירוג מתבסס על המתודולוגיה של מודי'ס לדירוג קרנות כספיות, שבודק בעיקר את נזילות הקרן וניהול הסיכונים שלה, ואינו בוחן את התשואה בעבר או פוטנציאל התשואה העתידי.

המטרה היא שמנהלי הקרנות יצהירו מראש היכן ישקיעו את הנכסים (עדיין לא ברור אם ההצהרה תיעשה ברמה של תשקיף או בהצהרה לחברות הדירוג). מנהלי הקרן יציגו באיזה בנקים בכוונתם להשקיע את הפיקדונות, באיזה מח"מ הם יהיו, מה תהיה רמת הפיזור בין הפיקדונות, כמה מהקרן יושקע במק"מ, כמה מהכסף יישאר בנזילות ופרמטרים נוספים. מידרוג מתכוונת לשקלל את כל הפרמטרים האלה (כולל דירוג רמת הסיכון של הבנק בו יושקעו הפקדונות), ולפי זה להעניק דירוג לקרן.

בנוסף בדירוג יינתן גם שקלול של מרכיבים איכותיים של ניהול הסיכונים, התפעול והממשל התאגידי של מנהל הקרן. סולם הדרגות של מנהל הקפ"מ יכלול 6 דרגות - הדירוג הגבוה ביותר הוא Aaa-mf, ואילו הנמוך ביותר יהיה C-mf.

נציין כי למידרוג מודל דירוג גם לקרנות הכספיות, אך הוא דווקא לא צבר תאוצה בשוק המקומי. הציפייה היא שלדירוג הקפ"מ יהיה יותר ביקוש, שכן הוא בוחן את רמת הסיכון של הקרן, ומכיוון שהקפ"מ אמור להוות תחליף לפק"מ, הרי שפרמטר הסולידיות שלו חשוב לא פחות מאשר התשואה.

יחד עם זאת, סביר להניח כי דירוג הקרנות יתפוס תאוצה רק אם ישולב במערכות הדירוג של הבנקים, שכן הלקוחות הפרטיים ובוודאי הציבור הרחב, שהוא קהל היעד המרכזי של הקפ"מ, אינו נוהג להשתמש בדירוג בבואו להשקיע בקרן.