פיצויים גם ל"עוטף ת"א"

בעקבות הלחימה בעזה מתפרסמות עשרות תחזיות קודרות על ירידה בתוצר הלאומי והפסדים למשק בשנים 2014-2015. אך מימוש תחזיות אלה אינו מחויב המציאות. בעשר השנים האחרונות הוכח כי המשק הישראלי הוא משק חזק שידע לצלוח משברים כלכליים עולמיים בסוף העשור הקודם. משק שחזר להתאוששות מלאה ולאפס הפסדי תוצר בשנת 2006, לאחר מלחמת לבנון השנייה שארכה 34 יום. בהיערכות נכונה, המשק יוכל גם הפעם לסיים את השנה ללא הפסד ניכר בתוצר.

במקום להביט לאחור בכאב וחששות ולערוך תחזיות קודרות, כדאי שנסתכל קדימה בביטחון. כנקודת-מוצא חשוב להבין, שבמתווה הפיצויים שאוצר המדינה יעניק לעסקים, אין לראות את חזות הכול. מתווה הפיצויים חייב אמנם לעבור מקצה שיפורים, אם רוצים שתהיה מערכת פיצוי הוגנת, מאוזנת ושקולה.

לא ניתן ליצור חתך חד ושרירותי, ולקבוע כי הזכאות לפיצויים תכלול רק עסקים שפועלים בתחום המרחב הגיאוגרפי של 40 ק"מ מרצועת עזה. גם ערים מרובות אוכלוסייה, כמו קשת הערים שהן מעין "עוטף תל-אביב" - נס-ציונה, רחובות, ראשון-לציון, חולון - נפגעו קשות ממצב הלוחמה שארך כ-40 יום. הן ספגו את מרבית היירוטים של הטילים שכוונו לתל-אביב.

אמנם משרד האוצר ראוי לשבח על המתווה שעוצב בו כהיענות מהירה למצב הלוחמה, אך זה נעשה בטרם כלל המערכות הבינו את מלוא ההשפעה של הלוחמה בעזה על האוכלוסייה ועל המגזר העסקי. כך שכדי להעניק למשק דחיפה מחודשת שלה הוא זקוק, אין די במתווה הפיצויים של משרד האוצר. על ראש הממשלה בנימין נתניהו והממשלה כולה לגלות מנהיגות רחבה יותר, ולגייס את כל משרדי הממשלה והמערכות החזקות במשק לשותפות מלאה בהחזרת תנופת הפעילות למגזר העסקי כולו.

בתקופה שלאחר הלחימה, עלינו להתמודד עם שתי בעיות מרכזיות. הראשונה, יצירת הקלה ברורה ומוחשית לבעיות הנזילות שנגרמו לעסקים עקב הירידה במחזורים והגידול בהוצאות, שלא הניבו תוצאות עסקיות; והשנייה, הענקת תקופת התאוששות שתאפשר למגזר העסקי לחזור לפעילות עסקית רגילה בלי להערים עליו הכבדות נוספות. יש לקבוע כי תקופת ההתאוששות תימשך עד סוף ספטמבר השנה.

כדי להשיג זאת יש לגבש תוכנית כלל-לאומית שתתבסס על הרכיבים הבאים:

1. המערכת הבנקאית וחברות האשראי: הרחבת מסגרות האשראי, מניעת חיובים של ריבית חריגה ואי סגירת חשבונות עקב צ'קים חוזרים.

2. משרד הפנים: הקפאה מוחלטת של כל הבקשות להעלאות חריגות בארנונה לשנים 2014-2015. ההעלאות החריגות במס הארנונה הן נטל נוסף על גב ההעלאה הכלל-ארצית האוטומטית, שכבר חלה השנה, בשיעור של 3.36% (ייקור אוטומטי שחל על-פי נוסחת ההצמדה), ו-3.66% בהתאמה. זאת, אחרי שמי שנתן לאוצר הלוואה הותר לו להעלות השנה את הארנונה בעוד 0.3%; ומי שלא נתן הלוואה, לא אושרה לו תוספת העלאה אוטומטית של עוד 0.3%.

3. רשויות מקומיות: הימנעות מוחלטת מחיוב עסקים בגין ריבית פיגורים במשך כל תקופת ההתאוששות; ובאזור הדרום, לעסקים שהפגיעה קשה יותר, דחיית תשלומים.

4. מונופולים מוחלטים בבעלות המדינה, כמו חברת החשמל, נמלי הים ורשות שדות התעופה: דחיית 50% מהתשלומים המגיעים להם למשך תקופת ההתאוששות, והימנעות מוחלטת מחיובי ריבית.

5. כלל משרדי הממשלה: הקדמת תשלומים לספקים על בסיס חשבונות מאושרים.

6. ארגוני העובדים: הקפאת כל סכסוכי העבודה במשק עד תום השנה לפחות; והקפאת כל התביעות לתוספות שכר במגזר הציבורי עד תום השנה.

7. היערכות משרדי הממשלה למתן שירותים: יש להציב בכל משרדי הממשלה המספקים שירותים למגזר העסקי, צוות מקצועי שייתן מענה מהיר לכל המקרים שבהם פעולה עסקית טעונה אישור של המשרד; ובנוסף, זירוז של ההליכים ומניעת פיגורים במתן תשובות במשך כל תקופת ההתאוששות.

תוכנית כזו בהובלת ראש הממשלה וממשלת ישראל, בשותפות מלאה עם כלל משרדי הממשלה והמערכות החזקות במשק, תיצור אווירה חיובית ותנופה שלהן אנו זקוקים כדי להחזיר במהירות את המשק אל מסלול הצמיחה.

אמנם כבר עכשיו, עם תום מצב הלוחמה האגרסיבי, מסתמנים ביקושים ערים במספר מוקדים במשק. אך אסור שאלה יטעו אותנו. המשק עדיין רחוק מלשוב למסלול הצמיחה הרצוי. התחזקות המשק מותנית גם בשינוי האווירה וביכולת שלנו לאחד את הכוחות. אסור שרוח האחדות המרשימה בזמן מצב הלוחמה תפוג זמן קצר לאחר סיומה.