השאיפות של החברה הבורסאית בתעשיית המריחואנה

חברת תראפיקס ביו הודיעה אתמול (ב') על השלמת השקעה בחברת הקנביס הרפואי לארה פארם. תראפיקס (לשעבר נאסווקס), רכשה 26% מלארה פארם תמורת 800 אלף דולר, ובהמשך צפויה ההשקעה לצמוח ל-1.5 מיליון דולר תמורת 49%. בעקבות ההודעה זינקה מניית תראפיקס ב-22% לשווי שוק של 11.1 מיליון שקל.

רכישת לארה פארם על-ידי תראפיקס רוכבת על גל ההצלחה של שוק חברות הקנביס בארה"ב (בין היתר של החברה הישראלית בריד איט, שנסחרת בכ-26 מיליון דולר בבורסה, עוד לפני שבעצם נכנסה ממש לשוק הקנביס).

המטרה של לארה פארם היא להיות אגרגור של טכנולוגיות שמטרתן לשפר את השימוש בקנביס רפואי, ובעיקר לאפשר למטופל לדעת טוב יותר מהי בדיוק ההשפעה שהוא עומד לקבל.

"אין ספק שקנביס הוא פתרון רפואי מעולה, אבל הוא לא דומה לתרופה פרמצבטית", אומרת ריטה אלתר, מייסדת ומנכ"לית לארה פארם. "בכל שאיפה של סיגריית מריחואנה או בכל ביס של עוגת חשיש, הגוף נחשף לכ-70 חומרים פעילים, שהתמהיל שלהם משתנה מביס לביס ומשאיפה לשאיפה". לכן שאיפה אחת יכולה להיות מועילה מאוד לבעיה ספציפית של החולה, והשאיפה אחריה - עתירת תופעות לוואי ולא מועילה.

גם בריד איט מנסה לפתור את אותה בעיה של חוסר אחידות. בריד איט רוצה לעשות זאת ברמת הצמח עצמו, כלומר להגיע למצב שבו יפותחו זנים מסוימים של הצמח שהשפעתם ידועה (כמו שניתן כיום לגדל זני פירות או ירקות מתוקים במיוחד או עשירים יותר בוויטמינים).

לארה פארם אינה נוגעת בגידול הצמח עצמו, אלא באופן השימוש בו לאחר הגידול. "אם הקנביס יוכל להינתן בצורה צפויה יותר, נוכל להפיק ממנו מאות פתרונות חדשניים למחלות שונות", אומרת אלתר. "שוק פוטנציאלי של מיליארדי דולרים".

תיאורטית, אם אכן יופקו מוצרים שונים ומאופיינים בעלי השפעות שונות למחלות שונות, ניתן יהיה אולי גם לרשום עליהם פטנט, מה שיעלה את מחיר המוצרים, וגם את הרווח שיוכלו להפיק מהם החברות, ואולי התחום ימשוך יותר מעורבות של חברות תרופות. היום המריחואנה עצמה נמכרת בזול יחסית לתרופות פטנט, משום שיש תחרות בין המגדלים, ואין בידול.

המכשיר עם קפסולת ה-THC

זה החזון, אך מה מציעה לארה פארם היום? המוצר הראשון שלה, הנמצא בפיתוח, הוא מכשיר הדומה למשאף ונטולין ("אבל פשוט יותר לתפעול", אומרת אלתר), שבתוכו שמים קפסולה עם אבקה יבשה. היום מדובר באבקה המכילה רק את אחד החומרים הפעילים במריחואנה, THC. ה-THC בגרסתו המסונתזת כבר קיים בשוק כמה שנים, והחברה רוכשת אותו כחומר גלם מיצרן חיצוני. לאחר מכן היא אורזת אותו בפורמולציה ייחודית משלה, המתאימה למשאף.

אין היום תחרות ישירה למוצר, אומרת אלתר. היא מציינת כי חברה בשם מרינול מייצרת את ה-THC כמוצר בליעה, ומוכרת היום ב-190 מיליון דולר, מתוך כלל השוק של מריחואנה רפואית המגלגל כשני מיליארד דולר.

לדברי אלתר, המתן בבליעה מוצלח פחות, בגלל הספיגה איטית יותר של החומר הפעיל לדם, וכן משום שהוא עובר דרך מערכת העיכול, עם פוטנציאל ליותר תופעות לוואי.

מכשירים אחרים בתחום הם למשל המאייד של חברה בשם Volcano, המאפשר נידוף של חומרים מצמח המריחואנה עצמו ושאיפתם (הם מציגים את המוצר כ"עישון ללא שריפה"), וישנה גם חברת GW, המציעה מיצוי של צמח הקנביס לריסוס לתוך הפה, לכמה מחלות ספציפיות.

שני המוצרים הללו מבוססים על הצמח הגולמי - עם כל חוסר האחידות שתואר לעיל. כיום אין משאף לאבקת THC, בין היתר משום שקשה ליצור את הפורמולציה של ה-THC שמתאימה לשאיפה.

"הטכנולוגיה של אבקה לשאיפה היא חדשה בעולם התרופות", אומרת אלתר. "איתרנו אותה אצל חברה אירופית שמפתחת אותה לתרופות אחרות, ורכשנו את הזכויות לתחום ה-THC".

"אנחנו הולכים על החומר THC תחילה, משום שהוא מאוד נחקר ולכן יותר פשוט רגולטורית", אומרת אלתר. "בכוונתנו להיכנס ישירות לשלב II של הניסויים הקליניים, ולקבל תוצאות תוך כשנתיים".

המסלול הרגולטורי הוא מסלול משולב - של תרופה קיימת עם מכשור רפואי חדש. זה מסלול שהוא לרוב קצר מזה של תרופה, אך עתיר אי-ודאות (כפי שיכולה להעיד חברת אינסוליין, שעדיין מתעכבת ברגולציה האמריקאית עם מוצר באותו מסלול).

אלתר מציינת כי "נצטרך 10 מיליון דולר, מהם גייסנו בינתיים 1.5". לתראפיקס יהיה קשה להשתתף בחלק נכבד מן הסכום, שכן היא נסחרת לפי שווי של 9.6 מיליון שקל בלבד, אולם ייתכן שלארה תשלים את ההשקעה ממקורות אחרים.

אשר שמולביץ', מבעלי השליטה בתראפיקס שביצעה את ההשקעה, טוען כי: "למרות הסכום הגבוה יחסית הדרוש לניסויים, מדובר בפרויקט בסיכון נמוך, כי מדובר בשילוב של טכנולוגיות מדף, שנרכשו בחלקן עבור תמלוגים מהצלחה עתידית. בכוונתנו להביא שותף אסטרטגי או שותפים. אנחנו מקווים שבהשקעה של 1.5 מיליון דולר כבר נוכל להגיע להסכם שיווקי".

אלתר חושבת רחוק. "בעתיד אנחנו מעוניינים להגדיל את הפעילות שלנו בתחום על-ידי מו"פ פנימי, רכישת קניין רוחני, רכישת חברות בתחום ושיתוף פעולה עם טאלנטים בתחום".

אלתר נמצאת בקשר קרוב עם פרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית, האיש שזיהה לראשונה את ה-THC, אחד החומרים הפעילים המובילים במריחואנה. "כדי לממש את החזון שלי במלואו, אני זקוקה ל-150 מיליון דולר, ועוד עשר שנים".

שמולביץ': "מובן שאין כוונה לגייס סכומים כאלה מהציבור. המדיניות של תראפיקס היום היא להשקיע בפרויקטים שאפשר להיכנס אליהם בפחות מ-3 מיליון דולר, לבצע במהירות עסקה עם חברות פארמה, ולהפוך פאסיביים יותר בצד המימוני, כי זה לא נכון להשתמש בכלי של הבורסה לגיוסים גדולים".

אלתר שימשה בעבר כמנהלת של "ועדות הלסינקי" - הגוף הנותן אישורים לניסויים קליניים. את לארה פארם ייסדה ב-2010. "במשך שנים לא הבנתי איך מריחואנה רפואית לא קיימת. בדיוק כמו שפעם היה רק אופיום לעישון, והיום יש משככי כאבים אופיאטיים שמאוד עוזרים לחולים. לכן לקחתי את כל החסכונות של המשפחה והשקעתי במיזם הזה".

 חברות בורסאיות בולטות בתחום המריחואנה הרפואית