נדרש שינוי תפיסה: מדד המניות הגלובלי של ישראל

מובילאיי, שרשמה לפני שבועיים את ההנפקה הגדולה ביותר של חברה ישראלית מעבר לים, מסמלת את המשך המגמה מהשנים האחרונות של חברות ישראליות שבוחרות לרשום את מניותיהן בחו"ל על חשבון השוק המקומי. אבן קיסר, סודהסטרים, מטומי ו-WIX הן דוגמאות בולטות לחברות שעברו תהליך דומה. בבחירה זו הן הצטרפו לישראליות ה"וותיקות" בחו"ל, כגון צ'ק פוינט, אמדוקס ומלאנוקס.

ההחלטה להנפיק בחו"ל נובעת בין היתר משיקולים של רגולציה, מיסוי, חשיפה למגוון רחב של משקיעים מוסדיים ופרטיים וקרבה לשוק היעד הרלוונטי של החברה. פרט לכך, אסור לשכוח את רמת הסחירות בשוק המניות, שממנה סובלת הבורסה המקומית - זהו חיסרון מהותי ביחס לשווקים בחו"ל.

על רקע מגמה זו, נשאלה השאלה האם המשקיע הישראלי באמת מקבל בשוק המקומי את החשיפה הרצויה לחברות ישראליות? במילים אחרות, האם מדד המניות המוביל של הבורסה בישראל - ת"א 25 - מייצג נאמנה את הכלכלה המקומית?

שווי עצום

בבחינה כוללת של החברות הישראליות שפועלות בשוק המקומי והגלובלי, אנו מזהים עשרות חברות שנסחרות בחו"ל ובעלות שווי שוק של מיליארדי שקלים, שהבולטות בהן הן כאמור צ'ק פוינט, אמדוקס וכעת גם מובילאיי. אילו החברות הללו היו בוחרות לרשום עצמן למסחר בישראל, הן היו נכנסות בקלות למדדים המובילים בבורסה שלנו. לאור זאת, על מנת לקבל ייצוג מדויק יותר של מדד המניות של ישראל, החלטנו להרכיב מדד על בסיס מניות ישראליות מקומיות לצד מניות ישראליות שרשומות למסחר בחו"ל.

לצורך כך, בנינו מאגר נתונים של כלל החברות שנסחרות בישראל, התאגדו פה או בעלות קשר ישראלי מובהק. למשל, חברות ציבוריות שהוקמו על ידי יזמים ישראלים, או נשלטות או מורכבות מייצוג ישראלי משמעותי בהנהלת החברה. מהסיווג זה יצרנו את מדד "ישראל גלובל-40" - מדד מניות, המורכב מ-40 החברות הישראליות בעלות שווי שוק צף הגבוה בעולם. המדד נבנה על בסיס מתודולוגיה דומה לזו של מדד ת"א 25, עם הגבלת משקל של 10% למניה בודדת, וקביעת המשקולות במדד בהתאם למדרגות החזקות ציבור ולא לפי שווי שוק רגיל.

כשבוחנים את השמות השונים במדד הגלובלי של ישראל, ניתן לראות כי מעבר לחברות המקומיות הגדולות, כמו טבע, פריגו והבנקים הפועלים ולאומי, כשליש המדד (13 מניות) מורכב מחברות ישראליות שנסחרות בחו"ל. בהקשר זה נציין, כי שווי השוק המצרפי של החברות במדד ישראל גלובל-40 עומד על יותר מ-700 מיליארד שקל - גבוה ממדד ת"א 100, ולמעשה יותר מהסך המצרפי של כל החברות הנכללות במאגר המניות של הבורסה בת"א, אשר מונה 223 מניות.

מעבר להרחבת העומק של שווי השוק וגם הסחירות של המניות הנכללות במדד שהרכבנו, חשוב לעמוד על יתרונות נוספים של שילוב חברות ישראליות בחו"ל לצד החברות המקומיות במסגרת תיק המניות הישראלי שלנו.

פעילויות מגוונות

יתרון מהותי הוא הגדלת מגוון הפעילויות אליהן ניחשף כמשקיעים. אם נשווה בין מדד הבנצ'מרק של ישראל (ת"א 25) לבין מדד ישראל גלובל-40 מזווית מגזרית, נגלה כי קיימת שונות רבה ביניהם. למשל, מגזר הצריכה המחזורית, שבכלל לא מהווה פקטור בת"א 25, מיוצג במדד הגלובלי של ישראל על ידי חברת אבן קיסר מקיבוץ שדות ים, שהונפקה בנאסד"ק בשנת 2012, ועיקר פעילותה בייצור ושיווק של משטחי קוורץ מתקדמים לבית.

בנוסף, מגזר התעשייה זוכה למשקל משמעותי יותר של כ-6% לעומת פחות מ-3% בת"א 25, בעיקר הודות לכניסתה של מובילאיי למדד. בדומה לאבן קיסר, גם מובילאיי מוכרת את המערכות שלה במגוון רחב של מדינות בעולם, ועל כן אף גבה לא הורמה כתוצאה מהחלטת החברה להנפיק עצמה בניו יורק ולא בישראל. ניתן לזקוף את עיקר הצלחתה של מובילאיי בשנים האחרונות לשינויים בדרישות הבטיחות בכלי הרכב החדשים, אשר מחייבים את היצרניות הגדולות להשתמש במוצרים דוגמת אלו שהחברה מייצרת.

התחום שמקבל את הביטוי המשמעותי ביותר במדד ישראל גלובל-40 הוא זה שמדינת ישראל מזוהה בו לרוב בעולם - טכנולוגיה. בניגוד למשקל הזעום בשיעור של 4.4% שיש למגזר זה במדד ת"א 25, במדד שלנו התקבל משקל של 30.8%, שמחולקים בין תשע חברות שונות לעומת אחת בלבד (נייס) במדד המקומי.

החברות הבולטות המרכיבות את מגזר הטכנולוגיה במדד הן צ'ק פוינט, אמדוקס, וריפון, ורינט וסטרטסיס. חשוב לציין את מגוון הפעילויות הרחב של החברות הישראליות במגזר - מבניית מערכות הקלטה, חיוב ואבטחת מידע, דרך ייצור מדפסות תלת-ממד ומוליכים למחצה ועד לבניית פלטפורמות למסחר מקוון.

לעומת זאת, יתר המגזרים במדד ישראל גלובל-40 מקבלים משקל נמוך יותר ביחס למדד ת"א 25. עיקר השוני הוא בתחומי האנרגיה והתקשורת, וההבדל המשמעותי ביותר בין המדדים הוא במגזר הפיננסי. מניות אלו מקבלות משקל אדיר של יותר מ-32% בת"א 25 לעומת פחות מ-17% במדד הגלובלי של ישראל. שיעור מופחת זה מייצג טוב יותר את חלקו של המגזר הפיננסי בתוך הכלכלה הישראלית.

פחות ריכוזי, יותר ליצוא

מעבר לשוני המגזרי בין המדדים, מדד ישראל גלובל-40 נהנה מעוד יתרון, בדמות הפחתת הריכוזיות בהשוואה למדד ת"א 25, המוטה למספר מצומצם של חברות, אשר חמש מהן מרכיבות כמחצית ממנו. מנגד, המדד הגלובלי של ישראל הוא מאוזן יותר ומרבית החברות בו מקבלות משקל של פחות מ-4%.

בנוסף, אם נבחן את הייצוג של החברות בשני המדדים ביחס לתוצר של מדינת ישראל, נגלה כי למעלה משני שלישים ממדד ישראל גלובל-40 מיוצגים על ידי חברות מוטות יצוא לעומת פחות ממחצית במדד ת"א 25. נתון זה מלמד כי המדד שהרכבנו מייצג טוב יותר את הכלכלה הישראלית.

לסיכום, לאור המשך מגמת ההנפקות של חברות ישראליות בחו"ל קיימת חשיבות הולכת וגוברת להגדלת החשיפה אליהן במסגרת רכיב המניות המקומי. פרט ליתרונות הסחירות הנובעים ממהלך זה, פעילות זו מאפשרת גם לאזן את החשיפה המגזרית במדדים המקומיים ולשקף באופן מדויק יותר את הכלכלה הישראלית בתיק ההשקעות.

הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי וחינוך פיננסי בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע

 מובילות את מדד ישראל גלובל

 פילוח מגזרי