"מגיע לכאן הרבה כסף מרוסיה, מזרח אסיה והעולם הערבי"

2 טריליון דולר - זהו היקף המיזוגים והרכישות (Mergers and Acquisitions או בקיצור M&A) בעולם מתחילת השנה, זינוק של 75% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה לאחרונה כי בכל מה שנוגע לעסקאות גדולות של רכישות ומיזוגים - כלומר כאלה שהיקפן עומד על יותר מחמישה מיליארד דולר - הזינוק מתחילת השנה גדול אף יותר: היקפן של אלה הסתכם ביותר מ-915 מיליארד דולר, נתון שמשקף גידול של פי שלושה ביחס לתקופה המקבילה.

מדובר על מגמה חובקת עולם. כך, למשל, רק לאחרונה דיווחה ריינולדס אמריקן, יצרנית הסיגריות קאמל, על רכישת מתחרתה לורילרד תמורת כ-27 מיליארד דולר; אימפריאל טבקו הבריטית רכשה גם היא מספר מותגים ונכסים, תמורת 7 מיליארד דולר.

אצלנו בארץ מדובר כמובן בהיקפים קטנים בהרבה, אולם לאחרונה התבשרנו על רכישת השליטה בחברת יצרנית מערכות האבטחה מגל, תמורת 23 מיליון דולר, על-ידי קרן פימי של ישי דוידי, ועוד קודם לכן בוצעה עסקת הרכישה של טמבור תמורת כחצי מיליארד שקל על-ידי קוסטו הסינגפורית. וכמובן, ברקע ממתינה העסקה המתגבשת בין אייפקס לברייטפוד לרכישת חברת המזון המקומית תנובה, שבמסגרתה מוכרת הקרן 56% מתנובה לברייטפוד לפי שווי חברה של 8.6 מיליארד שקל.

מהן הסיבות שהביאו לגל הרכישות והמיזוגים הזה; היכן טמונות ההזדמנויות הגדולות - רק בחו"ל או גם בארץ; האם על רקע העליות החדות במניות עסקת מניות עדיפה כיום על עסקת מזומן; והאם מבצע "צוק איתן" מרחיק מכאן משקיעים מחו"ל? כדי לענות על שאלות אלו ועוד, כינס "גלובס" כמה מהמומחים בתחום.

על עודף מזומנים ומסעות חימוש

"להרבה מהחברות הרוכשות יש המון כסף מזומן שהחזיקו מאז משבר האשראי של 2008, שמחכה להזדמנויות השקעה", מסביר עו"ד נמרוד רוזנבלום, שותף מייסד במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM), שייצג בין היתר את ג'נרלי בעסקת המכירה של מגדל לשלמה אליהו, ואת קבוצת אמבלייז בהצעת רכישת השליטה באי.די.בי. "כשמדובר בחברות אמריקאיות, הכסף שלהן מוחזק מחוץ לארה"ב, שכן הן נמנעות מלהחזיר אותו הביתה בשל שיקולי מס".

כאן צריך להזכיר כי לא מעט מהחברות האמריקאיות מבקשות בימים אלה להאיץ את ההוצאה של כספים שהן מחזיקות אל מחוץ לארה"ב, לפני שרפורמת המיסוי שבה דן כיום משרד האוצר האמריקאי תיכנס לתוקף. בנק ההשקעות UBS מעריך כי יותר מ-800 מיליארד דולר מוחזקים מחוץ לארה"ב, כמחצית מהם על-ידי חברות טכנולוגיה, וכ-150 מיליארד דולר מתוכם על-ידי חברות פארמה. ואכן, אלו שניים מהתחומים הבולטים בתחום המיזוגים והרכישות בשנה האחרונה.

בין החברות שבולטות בהחזקות מזומן מחוץ לארה"ב אפשר למצוא את אפל עם 111 מיליארד דולר (76% מהמזומן שלה), מיקרוסופט - 70 מיליארד דולר (90%), ג'נרל אלקטריק - 57 מיליארד דולר (64%), סיסקו - 40 מיליארד דולר (80%), וגוגל - 33 מיליארד דולר (55%).

לדברי רוזנבלום, המצב הזה מוביל לכך שחברות כמו גוגל, למשל, שצריכות להשקיע את הכסף שלהן, עושות זאת באמצעות קניית טכנולוגיות מחוץ לארה"ב. "נוצר מעין מרוץ חימוש בין המתחרות בשוק", הוא אומר. "נוסיף לכך ששווי החברות נמצא בשיא, ושחברות באירופה מתקשות לייצר ערך בשל כלכלה תקועה, ושרכישה יכולה להכניס רווח וצמיחה, והנה קיבלנו שלוש סיבות מרכזיות לכך שחברות מעדיפות ללכת כיום למסלול של מיזוגים ורכישות".

"יש היום סביבה שמעודדת M&A", מוסיף אמיר ארבן ,שותף בקרן סקיי. "יש ירידה בחששות בשווקים הגלובליים, המחירים בשוק ההון מאפשרים החלפת מניות, הריבית נמוכה, ובעיקר מדובר בהטבות מס שמניעות מיזוגים כמו זה שראינו בפייזר למשל".

לדברי ארבן, גם בשוק המקומי ישנם כיום מניעים שמעודדים מיזוגים ורכישות. "הראשון הוא הסדרי חוב שטופלו פה והביאו עסקאות מעניינות, ונוסף על כך ישנו חוק הריכוזיות החדש, שבעצם יוצר הזדמנויות מעניינות. זאת, במקביל לכך שחלק מהגופים שהיו פה בשנים האחרונות כבר לא פעילים, כמו קרנות המנוף או חברות ההחזקות שעסוקות במיקוד פנימי".

טל קינן, שותף ומייסד KCPS, מסכים עם ארבן. "אנחנו נמצאים במשטר של ריביות נמוכות מאוד זה זמן רב, וזה דבר שמאפשר יותר מינוף כלכלי. נוסף על כך, יש הרבה מאוד מזומנים בחברות הגדולות, בעיקר בהיי-טק ובפארמה, ויש להן לחץ לעשות משהו עם הכסף הזה. במקביל קיימות הרבה חברות שעוברות תהליך של קונסולידציה".

קינן מוסיף, כי "לא מעט חברות מתחילות מבקשות ללכת בדרך המהירה יותר של מיזוגים ורכישות על פני פיתוח אורגני", וגם הוא מזכיר - כמו ארבן - כי בשוק המקומי ישנם מניעים נוספים למיזוגים ורכישות, כגון שבירת חברות ההחזקה.

"מלחמה? בסוף הכסף מדבר"

ואכן, תנופת המיזוגים והרכישות לא פסחה על השוק המקומי. "מגיע היום הרבה כסף לשוק המקומי - אם זה מבריה"מ לשעבר, מהעולם הערבי או ממזרח אסיה, כמו סין או סינגפור, כסף שמחפש לקנות. עסקה של 100 מיליון דולר אמנם קטנה מבחינת עולמית, אבל מדובר על סדר גודל מכובד לשוק הישראלי", מציין עו"ד רוזנבלום.

עסקת רכישה מהסוג הזה ראינו לפני מספר חודשים כאשר קבוצת קוסקו הסינגפורית רכשה את חברת טמבור מידי קבוצת עזריאלי תמורת כחצי מיליארד שקל, מבלי שערכה אפילו בדיקת נאותות. "אמנם כל עסקה נבחנת בפני עצמה, אבל רכישת טמבור היא מקרה מיוחד מאוד; זה לא שכיח שקונים ככה חברה", אומר עו"ד רוזנבלום.

לדבריו, השוק המקומי קורץ דווקא לקרנות השקעה בינוניות: "הן מחפשות חברות בישראל ב-50 מיליון דולר ומטה, כי בארה"ב כבר אין הזדמנויות כאלה. אם לא יהיה משבר פוליטי בשוק הישראלי, אז בשלוש השנים הקרובות נראה עוד קרנות מארה"ב ומאנגליה".

ארבן: "אנחנו קרן השקעות שממוקדת בשוק הישראלי, ומאמינה בשוק הזה. מאוד מפתיע כמה הזדמנויות מוצאים כאן. יש חברות ישראליות טובות שהן בבעלות פרטית ולא כל כך מוכרות, אבל יש להן ביצועים יפים. את ההזדמנויות רואים במגוון תחומים, כמו למשל בחברות תעשייה וחברות שירותים. אנחנו בוחנים חברה פר עסקה מבחינת הפוטנציאל שלה והצמיחה קדימה, וכמובן - האם המחיר המבוקש מהווה הזדמנות רלוונטית. אנחנו יותר ממוקדים בסיטואציה ופחות ממוקדים בענף. זה יכול להיות סוג של חברה שצריכה הבראה, או עסקה מורכבת יותר, שדורשת את המעורבות שלנו כמשקיעים או כמנהלים".

- האם מבצע צוק איתן הרתיע משקיעים, או דווקא חשף את היכולות של החברות הביטחוניות כאן?

עו"ד רוזנבלום: "אף אחד לא אוהב לראות את מה שרואים עכשיו בטלוויזיה (בימי המבצע, א' פ'), אבל ראינו שוורן באפט קנה את ישקר תוך כדי מלחמה. זה לא עוצר את הפעילות, אלא מרגיע אותה למספר שבועות. הייתה אמורה להיות לנו פגישה לגבי עסקה שאנחנו מקדמים עם עורכי דין מחו"ל, אבל היא נדחתה בשל המצב הביטחוני. אני לא מודאג מזה, כי בסופו של דבר הכסף מדבר".

קינן: "אני מקווה שהיכולות של התעשיות הביטחוניות, שבאו לידי ביטוי במבצע, יעשו טוב לשוק. בעבר קרו דברים כאלו, וזה תרם למכירות של מערכות ביטחוניות בעולם".

ארבן: "המצב הביטחוני לא מרתיע, לא אותנו ולא גופים בינלאומיים שאנחנו בקשר איתם. ברור לכולם שזו סיטואציה זמנית וקצרה יחסית, שההשפעה שלה על רוב הענפים במשק נמוכה, ולכן אין פה שינוי עמדה לגבי השוק הישראלי, אין פה פגיעה מתמשכת, ורואים את זה בשקל המתחזק.

"מעבר לזה, כיפת ברזל נראית למישהו מבחוץ כיוצאת דופן - זו התדמית הישראלית שהייתה מקובלת גם ככה - אבל זה עוד סימן ליכולות הטכנולוגיות שלנו, ואני חושב שזה יתרום למשק. לדברים האלה לוקח זמן להבשיל, ואני מניח שאחרי שנחזור לשגרה, גופים בתעשיות הביטחוניות ובטכנולוגיה המתקדמת יבואו לפה כדי לבחון ולקדם עסקאות. יש פה ערך חיובי למבצע הזה מבחינה עסקית".

- דווקא קרן סקיי, שבה אתה שותף, נפגעה מהמבצע כמי שמושקעת באי.די.בי תיירות.

ארבן: "ענף התיירות נפגע ברבעון החזק שלו, אבל אנחנו כבר סיימנו את ההשקעה שלנו שם. יש לנו פיזור במספר תחומים, ולמרות כל הקשיים שהשוק הזה חווה, קרן סקיי יודעת להמשיך להרוויח, ושומרת על היעדים שלה. מן הסתם אירועים כאלה לא עושים טוב לענף התיירות, אך הנזק לא יהיה דרמטי באי.די.בי תיירות, וזה בגלל הפיזור שמאפשר לצמצם את הפגיעה".

- אילו השקעות אתם מחפשים כעת?

קינן: "אנחנו לא אוהבים חוב ציבורי - לא משנה באיזה מקום בעולם ובאיזה דירוג. ההזדמנויות נמצאות בשוק המניות האמריקאי, אך עם הזמן אנחנו מגדילים חשיפה לאירופה וליפן - יש שם חברות עתירות מזומנים.

"הבנקים שם נמצאים בפיגור במדיניות המוניטרית, הריביות הנמוכות יימשכו יותר זמן מאשר בארה"ב, שם כבר מורידים את הרגל מהגז (הכוונה היא לצמצום תוכנית ההרחבה של הפד, א' פ'). כרגע אנחנו חשופים משמעותית לקרנות גידור המתמחות במעקב אחר מיזוגים, רכישות והנפקות, ולא חשופות למגמת השוק".

- מה עדיף, מזומנים או מניות?

תופעה בולטת נוספת בתחום המיזוגים והרכישות היא שיעור המזומן הגבוה יחסית בעסקאות אלה. ב-UBS מציינים כי עליית מחירי המניות הייתה אמורה לכאורה להביא לשיעור גבוה מהרכישה בדרך של החלפת מניות, אלא שבפועל בעסקאות האחרונות נע רכיב המזומן בין 30% ל-100%.

- אז מה עדיף בביצוע רכישה: מניות או מזומן?

ארבן: "כל עסקה נבחנת לגופה. עסקאות של קרן סקיי יהיו לרוב במזומן. עסקאות ההמשך יכולות להיות במניות או בשילוב עם מזומן.

"כיום ישנה סיטואציה בשוק שמחיר החוב נמוך מאוד ומחירי המניות בבורסה מתומחרים באופן סביר, ולכן לכאורה יש כדאיות לעסקאות שהן גם במניות. אני דוחה את הטענה שאנחנו נמצאים במצב של בועה או ברמות מחירים גבוהות. עסקאות מניות כמו שהיו בשנות ה-2000 בהיי טק רחוקות מהמצב כיום.

"כיום השיקולים מאוד הגיוניים והם לגופו של עניין. אם יש מוכר שרוצה לעשות אקזיט הוא ירצה מזומן. מנגד, מי שירצה להשביח את העסק ולצמוח, ירצה מניות, כך שבשורה התחתונה אין היום העדפה חד-משמעית בנושא".