הליך הפירוק של רשות השידור יצא לפועל, קשת הודיעה על כוונה לצאת לרישיון, וועדת שכטר הציעה שינוי דרמטי ברגולציה הישראלית. ככל שהשבוע הזה מתקדם אל סופו, הולכת ומתבררת תמונת המסך של שנת 2015 בטלוויזיה המקומית - והיא הולכת להיראות שונה לגמרי.
2015 עשויה להיות שנת הזדמנויות-פז לבעלי זכייניות ערוץ 2 שיובילו את הגופים שלהן לערוצים בני שבוע שידורים, אבל גם שנת מפח-נפש לבעלי המניות של ערוץ 10 שעשויים, הפעם רשמית, לעזוב אחרי למעלה מעשור בלא כלום.
גם הוט ו-yes עומדות בפני טלטלה לאור כניסתם הצפויה של ספקי שירות חדשים, ומעל לכל - אנחנו, הציבור, עשויים לקבל שירות ראוי מהשידור הציבורי. האם סוף-סוף יש אופק קבוע לשוק השידורים?
השידור הציבורי
■ בעלות: אזרחי מדינת ישראל
■ מנהל: כרגע המנהל בפועל הוא הכונס הרשמי פרופ' דוד האן המשמש כמפרק, תחתיו פועל כעורך ראשי יונה ויזנטל
■ מצב פיננסי: הרשות אמורה להיות מאוזנת אולם בשל הפסקת תשלום האגרה בקנה מידה רחב בציבור, היא עשויה לסיים את השנה בגירעון של מאות מילוני שקלים. הליך הפירוק שהחל השבוע עשוי לחשוף תמונת מצב חמורה הרבה יותר.
■ תאריכי השינוי: מארס-ספטמבר 2015
■ איך זה ייראה בסוף על המסך: 3 ערוצי טלוויזיה חדשים לחלוטין - דובר עברית שיחליף את ערוץ 1, ערוץ דובר ערבית וערוץ ילדים ציבורי שיבוסס על שידורי הטלוויזיה החינוכית
כמה אירוני שבאוגוסט 2014 המקום היחיד בשידור הישראלי שיש סוג מסוים של ודאות באשר לעתידו הוא רשות השידור. בראשית השבוע החל הליך הפירוק של הגוף הזה שהחל לשדר טלוויזיה בשנת 1968 ורדיו עוד לפני קום המדינה. על-פי החוק שהוביל שר התקשורת גלעד ארדן ואשר עבר בזמן מבצע "צוק איתן" בכנסת, בקרוב יחל במקביל להליך הפירוק אותו מנהל הכונס הרשמי של מדינת ישראל, הליך של בנייה מחדש של תאגיד שידור ציבורי חדש לחלוטין. בינתיים, השבוע נכנס פרופ' דוד האן עם צוות עצום מאחוריו, שכולל עורכי דין ממשרד יגאל ארנון ושות', והפך למורשה החתימה היחיד בגוף שהצליח ברבות השנים לעורר טינה ציבורית יוקדת לאור התנהלותו הכושלת. המנכ"ל יוני בן מנחם הלך הביתה, וכמוהו גם הוועד המנהל. החוק מאפשר להאן למנות עורך ראשי שיתפעל בינתיים את שידורי ערוץ 1 וקול ישראל, וזה מינה את מי ששימש עד לא מזמן סמנכ"ל התוכן של חברת הלוויין yes, יונה ויזנטל.
משימתו של ויזנטל היא לשמור על הרציפות בשידור, עד שיידלק במהלך השנה הבאה - במארס לכל המוקדם ובספטמבר לכל המאוחר - שידור ציבורי חדש במדינת ישראל. באותו מועד תפסיק לשדר גם הטלוויזיה החינוכית, ששידוריה יוטמעו בגוף החדש, וכל עובדי רשות השידור יפרשו, כאשר מקצתם יקלטו בגוף השידור החדש שיקום ויכלול רק 750 עובדים במקום 1,700 כיום. בינתיים, יפריט האן את נכסי הרשות, ובעיקר את הנדל"ן הרב שבבעלותה, כשהמטרה היא לגייס לטובת מיזם ההקמה והפרישה ההמונית 1.3 מיליארד שקל ממכירתה.
הגוף החדש שיקום נראה על הנייר מצוין. הוא יהיה חדשני, יעיל, רזה (וגם לא יגבה אגרת טלוויזיה). מדי שנה יעביר 250 מיליון שקל לשוק ההפקה, מהם עשרות מיליונים בדרמות ותוכניות תעודה, בשידורי ילדים ובתוכניות בערבית. תקציב חטיבת החדשות של הגוף יעמוד על 160 מיליון שקל, כמעט כפול מזה של חדשות 2 ו-10. עכשיו רק צריך להביא לשם את האנשים הנכונים שיעשו את זה נכון. יונה ויזנטל הוא התחלה טובה.
קשת
■ בעלות: 51% מוזי ורטהיים ומשפחתו, 20% יצחק תשובה באמצעות בתו גל נאור, 15.3% משפחת למלבאום, 7.7% ויליאם נגל, 6% אלכס גלעדי
■ מנכ"ל: אבי ניר
■ מצב פיננסי: ההערכות הן כי לולא מבצע "צוק איתן" הייתה מצליחה לסיים את השנה ברווח של כמה עשרות מיליונים. סיקור הלחימה הביא להפסדים של כ-60 מיליון שקל בתקופה זו והציב אותה בפני בעיה תזרימית. השורה התחתונה של שנה לא צפויה זו תלויה בתמיכה ובפיצוי שתקבל הזכיינית על שידוריה הציבוריים בחודש האחרון
■ תאריכי השינוי: אפריל-נובמבר 2015
■ איך זה ייראה בסוף על המסך: ערוץ קשת שמשדר 7 ימים בשבוע את תכני הזכיינית ובהם "עבודה ערבית", "ארץ נהדרת", "עובדה" ו"מאסטר שף", וחברת חדשות השייכת לה בלבד
קשת הודיעה השבוע באופן ברור (אך לא רשמי) למשרד התקשורת ולרשות השנייה, כי בכוונתה לבקש רישיון לערוץ משלה. במילים אחרות, גוף השידור שמחזיק היום בזיכיון לשידור של 4 ימים בתוך ערוץ 2, רוצה לעבור לערוץ חדש שכולו של קשת. על-פי החוק כיום, רק הסכמה של שותפתה לערוץ, רשת, תאפשר לה לצאת, והתאריך המדובר הוא נובמבר 2015. אלא, שהמצב הלא ברור של ערוץ 10 הביא את משרד התקשורת להוביל חוק שיימנע מונופול ויוציא את שתי הזכייניות לערוצים משלהן - ולמעשה לביטול של ערוץ 2 ששוכן כבר למעלה מ-20 שנה באפיק 22 - כבר באפריל-מאי של השנה הבאה.
בעלי המניות של קשת - במיוחד אנשי ורטהיים ותשובה וההנהלה - קצו באווירת אי-הוודאות, וכגוף המוביל את שוק הטלוויזיה החליטו לשבור את העמימות. הערוץ החדש, אם יקום, יהיה חייב להחזיק בחברת חדשות משלו, נפרדת מזו של רשת, ולעמוד במחויבויות תוכן של 50 מיליון שקל לפחות. במצבה הנוכחית של הזכיינית יודעים שיש צורך בהזרמת בעלים, וכבר מאוקטובר יזרימו בעלי המניות סכום של 100 מיליון שקל בהדרגה.
ההערכה כי ההודעה המוקדמת של קשת על הכוונה לעבור לרישיון תיטיב עמה מול משרד התקשורת שקיווה לשיתוף-פעולה מצד זכייניות 2. אם במשרד וברשות השנייה מעוניינים שקשת תקים כבר באפריל הקרוב ערוץ טלוויזיה, הם יצטרכו לשגר לעברה מתנות שימתיקו את המעבר.
רשת
■ בעלי מניות: אודי אנג'ל 51%, אנדמול 33%, מיכאל שטראוס 16%
■ מנכ"ל: אבי צבי
■ מצב פיננסי: עם השלמתה של עסקת אנדמול, אמורה הייתה הזכיינית להיכנס לתוך עידן של יציבות כלכלית לאחר שנים רבות של הפסדים מעמיקים. גם המסך המשתפר של רשת היה, כמו במקרה קשת, להוביל אותה לרווח של כמה עשרות מיליוני שקלים בתום השנה הנוכחית, ואולם הפסדי מבצע "צוק איתן" חירבו את הציפיות מחודש יולי שהיה אמור להיות המניב מזה שנים.
■ תאריכי השינוי: אפריל-נובמבר 2015
■ איך זה ייראה בסוף על המסך: ככל הנראה גם כאן יהיה ערוץ של שבוע שלם ובו תוכניות הזכיינית רשת, ובהן "The Voice", "אקס פקטור", "אבודים" ואולי אף נראה ביום מן הימים דווקא בערוץ הזה את ה"אח הגדול" של בעלת המניות החדשה אנדמול
בת קול יחידה נשמעה לפי שעה מכיוון רשת והיא המחויבות שהשמיעה הזכיינית כלפי חברת החדשות של ערוץ 2, מחויבות דומה לזו של קשת. שתיהן לא מוכנות לוותר עליה אם יעברו לערוצים נפרדים. למעשה, החוק היום מדבר על אחזקה משותפת של חברת החדשות גם 3 שנים אחרי ההיפרדות לערוצים נפרדים. ובכלל, החוק מדבר על מעבר אפשרי לרישיון רק ב-2017. על כן רשת, בהנחיית בעל השליטה אודי אנג'ל, מסרבת להצהיר הצהרות, למרות המאמצים מולה ממשרד התקשורת ומהרשות השנייה.
אנג'ל נזהר מלהוביל את רשת לרישיון כבר מרגע זה בשל מצבה הייחודי. מצד אחד שותפים חדשים, ענקית התקשורת ההולנדית אנדמול שרק נכנסה לתמונה וכבר חווה מציאות ישראלית לא יציבה, ומצד שני, חוסר ודאות בערוץ 10. מעל לכל אלה, ברשת מרגישים שהם יכולים לצאת נשכרים מהעמדה הייחודית עליה הם שומרים כעת (קשת לא תוכל לעשות הרבה ללא אישורה לפי שעה); וכך גם מקבלי ההחלטות צריכים להתאמץ הרבה יותר כדי לרצות את רשת כדי שתשחרר ותצא לערוץ של 7 ימים. בתוך כך, ההערכה היא שהודעת רשת ליציאה לשידור של שבוע ימים בערוץ משלה תגיע בימים הקרובים לכל המאוחר, לאור המאמצים שנעשים מולה. זה גם המקום לציין כי רעיון המיזוג - מול קשת או מול ערוץ 10, גם הוא עומד לחלוטין על הפרק ואין להוריד אותו מסדר היום.
ערוץ 10
■ בעלי מניות: יוסי מימן 51%, ארנון מילצ'ן 24%, בנאמנות על-ידי עו"ד ניצה פוזנר 25%
■ מנכ"ל: יוסי ורשבסקי
■ מצב פיננסי: רע מאוד. בעל מניות אחד שלא משקיע בו כסף כלל, וקושי תזרימי מהותי שכמעט הביא את ערוץ 10 כבר ביולי השנה לאי יכולת לשלם משכורות. כרגע יכולת גלגול הכספים של ורשבסקי והקיצוצים החריפים שהוא מוביל, היא היחידה שמחזיקה את החברה
■ תאריכי השינוי: דצמבר 2014-אפריל 2015
■ איך זה ייראה בסוף על המסך: הכול או כלום
ערוץ 10 במצבו הנוכחי - חוקית ופיננסית - אמור להיסגר בסוף השנה הנוכחית שהיא מועד סיום זיכיונו. הערוץ מציע תוכנית הישרדות, שבעבורה יהיה צריך בכל אופן שינוי חקיקה, ולפיה ימוסד מצבו של הערוץ ככזה שתופס רק 30% מנתח הצפייה. הערוץ יהפוך לכזה שמתבסס על חדשות ועל אקטואליה איכותית, וזיכיונו יוארך. בערוץ בונים על כך שאם הזכייניות של ערוץ 2 יעברו לשני ערוצים נפרדים רק באמצע השנה הבאה, לא יאפשר המחוקק שיהיה רק ערוץ טלוויזיה אחד בישראל בתקופה זו ויספק לערוץ 10 עוד חמצן לפחות עד מאי השנה. כך, יצליחו בערוץ להרוויח עוד זמן שאולי במסגרתו ימצא משקיע שיציל אותו מדעיכתו, להשיג מיזוג עם אחת מזכייניות 2 או לפחות להגדיל את שווי חברת החדשות של חדשות 10 כדי למכור אותה.
מכל ההצעה השאפתנית הזו רק חלק אחד הוא כרגע באמת ריאלי - והוא הארכת הזיכיון הקצרה שיכולה להשתלב בחוק פיצול ערוץ 2 שיונח בפני הכנסת במושב הבא. כל היתר - ובכלל זה שינוי הרגולציה כלפי הערוץ - לא נראה כרגע פופולרי בתוך משרד התקשורת והצוות המקצועי של הרשות השנייה בהובלתו של המנכ"ל שי באב"ד. יוזמת מועצת הרשות השנייה, המובלת על-ידי היו"ר אילן אבישר ויו"ר ועדת הטלוויזיה יעקב שחם, לעזור לערוץ 10 בכל מחיר, זוכה לתגובות צוננות בלבד.
אם זו בכל זאת אופציה ריאלית, יצטרך הערוץ למצוא את חבר הכנסת שיוביל עבורו יוזמת חקיקה פרטית. במקרה שזה יקרה, עשויות זכייניות ערוץ 2 לדרוש השוואת תנאים להטבות שהערוץ יקבל ולהתבצר באי-רצונן לעזוב את אפיק 22 לערוצים משלהם. כך המצב יישאר בדיוק כמו שהוא - ערוץ אחד גדול וחזק וערוץ אחר שדועך באיטיות, לעוד מעט זמן.
חדשות
■ חדשות 2: בבעלות משותפת של רשת וקשת
■ חדשות 10: בבעלות ישראל 10
חברות החדשות של ערוץ 2 וערוץ 10 נמצאות היום בשיא, לאחר שהמבצע בעזה הביא את שתיהן לאחוזי צפייה חסרי תקדים. אבל גם זה לא יסייע להן לעבור את הטלטלות הגדולות שצפויות בשנה הקרובה. אם יש מס אחד שמשרד התקשורת צריך לשלם ללשכת רה"מ כדי להעביר את השינוי הזה, זה עוד ועוד גופי חדשות. עוד חברות חדשות, עוד ערוצי חדשות, עוד דעות ועוד קולות. לא לאפשר את העובדה ששני גופים כה דומיננטיים ישדרו את האג'נדה שלהם שנתפסת לעיתים ביקורתית מדי, שלא נדע. לא סתם דוח הביניים של ועדת שכטר מדבר על הסרת החסמים מהוט ו-yes על מנת לאפשר להן להעלות ערוצי חדשות, ולא בכדי יש השקעה עצומה בחטיבת החדשות המתחדשת של הערוץ הציבורי ודרישה מרשת ומקשת להחזיק כל אחת בחברת חדשות משלה. אז אחרי שכל השוק יוצף במקומות עבודה לעיתונאים, וכל-כך הרבה גופים חדשים יתחרו על הטובים שבהם, איך אפשר לבוא בטענות לשר התקשורת ולכעוס עליו שהוא לא מושיט יד להציל את אלמוג בוקר מחדשות 10? ובכן, יש טעם בשאלה הזו. אכן, הביקורות כלפי החדשות הטלוויזיוניות במלחמה האחרונה הוכיחו כי הציבור רוצה עוד חדשות ומסוג אחר. אולם בסופו של יום, יותר גופים זה גם אומר באופן ברור פיזור הכוח והחלשת הוו ליום בגופים הקיימים, ובראשם חדשות 2 שתתפצל, ובראש ובראשונה נטרול של החברה שרק שמה צורם בלשכת, או נכון יותר בבית, ראש הממשלה - חדשות 10.
הוט ו-yes
גם הוט ו-yes עומדות בפני שינוי דרמטי. הן הביטו בדוח שניפקה ועדת שכטר וציפו למהפכה. אם שואלים אותן היום, זו לא בהכרח ניבטת מהדוח כפי שהוא, אך זה לא אומר שהיא לא צפויה להגיע.
מעבר לערוצים הפרטניים, קהל הצופים עומד לקראת מהפכה בתחום ספקיות התוכן. אלה לא רק החברות הסלולריות שיציעו חבילות ממוקדות, אלא גם מיזמים שזוממים להעביר לנו חבילת תוכן בת מספר ערוצים בסיסיים וספריית vod. במילים אחרות, לאפשר לנו לראות בדיוק מה שאנחנו רוצים ולא מעבר.
זה נעשה בזמן שהוט ו-yes עדיין נדרשות לספק לנו עושר טלוויזיוני מוגדר, ולא מן הנמנע כי בהמשך יקבלו החברות את האפשרות להתמודד בשוק שבו לפחות 4 ספקי שירותי טלוויזיה, גם עם חבילות נגישות יותר. המהפכה, אם כך, עשויה להיות גם צרכנית, ולכן גם ההשפעה על הכיס תורגש.
המהפכה הצפויה מעלה גם שאלות רבות באשר לתוכן המקורי. מחויבויות הגופים בטלוויזיה המסחרית יקטנו על הנייר (אם כי לא בהכרח בפועל), ועם הקטנת ההכנסות הצפויה בהוט וב-yes - יצרניות סדרות פנומנליות כמו "זגורי אימפריה" או "סרוגים" - עשויה גם השקעתן בתוכן המקורי לרדת. כאן יהיה זה מקומה של ההפקה הישראלית לעמוד על הרגליים האחוריות ולמנוע מזה לקרות.