מישהו צריך להסביר לשר האוצר

הנה כמה דברים שהתרחשו ברבעון השני של השנה, בזמן שיאיר לפיד עסק בקידום ושיווק של תוכנית מע"מ 0% על רכישת דירות מקבלן: המשק הישראלי צמח בשיעור של 1.7% ברבעון השני של השנה, הצריכה הפרטית קפאה, ההשקעה במשק ירדה והיצוא הצטמק בשיעור שנתי של כמעט 18%.

אכן, תחת ההנהגה של שר האוצר לפיד וראש הממשלה בנימין נתניהו המשק הישראלי התקרב במהירות למצב של מיתון, תוך שחיקה של הבסיס התעשייתי שלה, ותוך ירידה בהשקעה בבנייה למגורים. כל זה קרה עוד לפני המלחמה בעזה, עוד לפני ששר האוצר הכריז שהמשק חזק מספיק כדי להכיל את השלכות הלחימה, עוד לפני שענפים שלמים נאלצו לספוג בעצמם את נזקי המלחמה, עוד לפני שבתי עסק בדרום שותקו, ואלה במרכז רשמו ירידה חדה בביקוש.

כאשר יתפרסמו נתוני הרבעון השלישי של השנה המספרים יהיו גרועים יותר, אולי נתוני הצמיחה יהיו אפסיים או שליליים. ואולי ישמש הדבר אזעקה להנהגה הכלכלית של המדינה. המשק הישראלי אינו "חזק", הוא נחלש בשנים האחרונות, לא מעט אודות למדיניות סבילה, לתקציבים דו-שנתיים, לשרי אוצר שלא הבינו מה בדיוק תפקידם ומה חובתם.

עתה מבקשים שר האוצר וראש הממשלה לדבר על "מדינה איתנה", על "חוזק" ועל "עמידה ביחד". הבעיה היא שהנתונים של הרבעון השני של השנה אינן פרי המקרה, ואינן תופעות קצרות טווח. ההרס של התשתית התעשייתית נמשך כבר זמן רב, הפגיעה בכוח הקנייה של משקי הבית היא תופעה שלא התחילה השנה.

ישראל מתגאה בהיותה "אומת חברות הזנק", וכך היא משווקת לאזרחיה ולעולם כולו. מישהו באוצר היה צריך להסביר לשר, במילים פשוטות שהוא יכול להבין, את המשמעות של הנתונים שמתפרסמים חודש אחרי חודש, רבעון אחרי רבעון: אנו הופכים למשק ולחברה שבה קיימת אליטה של היי-טק ופיננסים ומתחתיה רבדים ושכבות גדולים מאוד של עובדים אשר כל אופק תעסוקתם הולך ומצטמצם במהירות. על ביטחון תעסוקתי עובדים אלה חדלו לחשוב מזמן, ובעתיד הקרוב רבים מהם יהפכו להיות עובדי קבלן.

לא על מע"מ 0% היה צריך להילחם שר האוצר, ולא לקמפיינים שמאדירים את תרבות האקזיטים אנו זקוקים. ישראל זקוקה נואשות להנהגה כלכלית אחרת, אשר תחשוב על צמיחה כלכלית שמפירותיה יכולים ליהנות אזרחיה, הנהגה אשר מתייחסת לתעשייה וליצוא ביותר מאשר מאדישות ושוויון נפש, הנהגה אשר רואה נתונים כמו אלה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומבינה את עומק המשבר בה אנו נתונים.