בעוד שעיקר תשומת-הלב במגזר הפיננסי נתונה לסאגת אישור שכרו של מנכ"ל הפניקס אייל לפידות, בשקט-בשקט הצליח מנכ"ל בנק ירושלים, אורי פז, להשיג את אישור תוכנית התגמול שלו, וזאת על אף שהתוכנית לא אושרה באסיפת בעלי המניות של הבנק.
תוכנית התגמול לפז לא קיבלה את הרוב הנדרש, לאחר שזכתה להתנגדות מצד הגופים המוסדיים בעלי המניות בנק, מכיוון שהיא אינה עומדת ברוח הצעת החוק שמקדם משרד האוצר, הקובעת רף שכר שנתי של 3.5 מיליון שקל לבכירי הגופים הפיננסיים.
ביום חמישי בערב פרסם הבנק, הנמצא בשליטת משפחת שובל, כי אף שלא התקבל הרוב הנדרש באסיפה הכללית (מעל 50% מבעלי המניות הבלתי נגועים), החליט דירקטוריון הבנק לאשר מחדש את תנאי כהונתו של פז. מדובר בצעד חוקי, שכן לפי סעיף בתיקון 20 לחוק חברות (חוק שכר הבכירים), יכול הדירקטוריון לאשר מדיניות תגמול גם אם לא זכתה לרוב בקרב בעלי מניות המיעוט.
אף שהחוק מתיר לעשות זאת, הדבר לא מקובל בקרב רוב החברות, שמעדיפות להגיע להסכמה בהידברות עם בעלי המניות. חברות שברחו לנקוט דרך זו, הן לרוב חברות קטנות המתאפיינות בניהול משפחתי.
מענק של עד 3.1 מיליון שקל
לפי תוכנית התגמול, עלות של פז יכולה להגיע ל-5.5 מיליון שקל. עלות שכרו הקבועה לשנת 2014 אמורה להגיע לקרוב ל-2.5 מיליון שקל. נוסף על כך יהיה פז זכאי למענק אם יגיע לתשואה על ההון של מעל 8%. המענק עומד על טווח של 390 אלף שקל ועד לכ-3.1 מיליון שקל, תלוי בתשואה על ההון ובפרמטרים נוספים. נציין כי המענק המקסימלי יוענק אם הבנק יגיע לתשואה על ההון של מעל 14%.
הבנק הציג תוצאות טובות במחצית הראשונה של השנה. הרווח עמד על קרוב ל-35 מיליון שקל, והתשואה על ההון על 10.1%, כך שבהנחה כי המגמה החיובית בבנק תימשך, קיים סיכוי כי השנה תגיע עלות שכרו של פז אל מעל ל-3.5 מיליון שקל. גם אם בפועל הבונוס ישולם לפז לאורך תקופה ובהינתן תוצאות טובות בהמשך.
לפי הצעת החוק שמקדם שר האוצר יאיר לפיד, שכר בעלות של מעל 3.5 מיליון שקל בגופים הפיננסיים לא יוכר לצורכי מס, כך שחוקית ניתן עדיין לשלמו, אבל בפועל מצפים באוצר כי בגופים הפיננסיים, תוכניות התגמול לא יחרגו מעל לסכום זה.
לפני כחודש התקיימה אסיפת בעלי המניות בבנק ירושלים. בעוד שמדיניות התגמול בבנק אושרה, בעד תנאי העסקתו של פז הצביעו רק 49.4% מבעלי המניות הבלתי נגועים, ועם המתנגדים נמנו הגופים המוסדיים ילין לפידות, פסגות, אלומות, אקסלנס, איילון ומנורה מבטחים. מבין המוסדיים רק אפסילון הצביעה בעד שכרו של פז. בהודעה שפרסם בנק ירושלים לבורסה, הוא ציין כי המוסדיים התנגדו בעיקר כי תוכנית התגמול עשויה להגיע על מעל ל-3.5 מיליון שקל.
גורמים בסביבת הבנק מציינים כי תרחיש שבו באמת ייהנה פז מעלות שכר של מעל 3.5 מיליון שקל הוא תיאורטי, שכן הבונוס מחולק על פני ארבע שנים, שבמהלכן על הבנק להציג תוצאות גבוהות.
כאמור, למרות ההתנגדות, דירקטוריון החברה וועדת התגמול החליטו לאשר את שכרו של פז. בנק ירושלים נימק את ההחלטה במספר טיעונים: ראשית, מדובר בתנאי כהונה התואמים את מדיניות התגמול שאושרה באותה האסיפה. כמו כן, לדברי הבנק שיעור ההצבעה החסרה לאישור היה נמוך, ועמד על 0.6%.
באשר להצעת שמקדם לפיד, נראה כי בבנק ירושלים לא מתרגשים יתר על המידה ומציינים: "הצעת החוק טרם אושרה, ולפיכך בשלב זה אינה מחייבת. ככל שהיא תאושר בנוסחה או בנוסח אחר, הבנק יפעל בהתאם להוראות החוק". עוד הם מציינים כי גם אם יחרוג פז מהמגבלה של האוצר שתאושר, הרי שהשפעת העלות הנוספת (שכן ההוצאה לא תהיה מוכרת למס), היא נמוכה לעומת "תוספת הערך לבנק".
כאמור, הצעד שביצעו בבנק ירושלים הוא חוקי. יחד עם זאת, ספק גדול אם באחד מחמשת הבנקים הגדולים היו יכולים לבצע צעד שכזה, שהיה מעורר ביקורת רבה, בעיקר מצד האוצר, הנחוש לקדם מהלך של הפחתת שכר הבכירים בגופים הפיננסיים. כך שבסופו של דבר ייתכן בעתיד מצב שבו עלות שכרו של פז תהיה דומה, אם לא גבוהה יותר, מאשר בקרב מנהלי הבנקים הגדולים.
הנימוקים של דירקטוריון בנק ירושלים לאישור השכר של אורי פז
התוכנית תואמת את מדיניות התגמול שאושרה באסיפה
היה חסר רק שיעור של 0.6% מהקולות לאישור באסיפה
החריגה אל מעל 3.5 מיליון שקל תתרחש רק בתוצאות חריגות
הצעת החוק של האוצר להגבלת השכר טרם אושרה
גם אם ההצעה תאושר והשכר יחרוג, ההוצאות לבנק יהיו זניחות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
