"פיאקסו ההנפקות המביך ביותר של העשור", כך מכנים העיתונים הזרים את הסיפור של חברת פיתוח התרופות VBL, שביטלה את הנפקתה בין תהליך התמחור ("פרייסינג") לסגירה ("קלוזינג"), אחרי שהמניה כבר נסחרה בשוק המשך ארבעה ימים. את ההנפקה הובילו בנקי ההשקעות וולס פארגו ודויטשה בנק.
בנאסד"ק כבר לחצו בתחילת השבוע שעבר על כפתור ה-"rewind", וביטלו את כל העסקאות שבוצעו סביב המניה. אין צורך להחזיר למשקיעי ההנפקה את כספם או לחברה את מניותיה, משום שעד תהליך ה"קלוזינג", המניות לא הונפקו בפועל.
כלומר לכאורה, המסחר בכל מניה שעוד לא נעשה בה קלוזינג הוא על תנאי, והסוחר בה צריך לקחת בחשבון שההנפקה עלולה לא להיסגר - אלא שזה כמעט לעולם לא קורה.
שועלי שוק ההון נזכרו השבוע רק במקרים ספורים, כולם בני יותר מעשור. למשל, מקרה שבו מנכ"ל החברה נפטר בין הפרייסינג לקלוזינג, וכך ההנפקה בוטלה, כי פרט מהותי בתשקיף לא התקיים.
הנפקת VBL בוטלה משום שמשקיע אחד, קרן הון הסיכון האמריקאית Keffi בראשות ג'יד זייטלין, לא העביר את הכסף בזמן הקלוזינג. הטענה הרשמית הייתה כי הקרן נכנסה למצוקת נזילות עקב משיכות כספים שבוצעו אצלה בין הפרייסינג לקלוזינג.
קרן keffi היא גם בעלת המניות של VBL, וטרם ההנפקה החזיקה בה 24%. על התשקיף של VBL נכתב, כי "גורמים המקושרים לחברה" הביעו כוונתם להשתתף בהנפקה. על פני התשקיף נכתב, כי "התחייבות כזו אינה חוזה משפטי", אולם ככל הידוע הקרן הזמינה מניות בפרייסינג, וזו כן התחייבות משפטית.
גורמים בשוק טוענים שמלבד קשיי נזילות, לקרן keffi היה מניע לא רע שלא להעביר את כספי ההנפקה. היא התחייבה להשקיע בהנפקה כ-30 מיליון דולר לאחר שכבר השקיעה 35 מיליון דולר בחברה, ובימים בין הפרייסינג לקלוזינג איבדה המניה 8%, ובעקבות כך Keffi כבר הייתה מופסדת על המחיר שבו השקיעה בחברה מלכתחילה.
על הנייר, ג'יד זייטלין, מייסד ומנהל קרן הון הסיכון Keffi capital, נראה כמשקיע מושלם. הוא היה שותף בגולדמן זאקס, למד בכל האוניברסיטאות הנכונות, כולל MBA מהרווארד, ונמצא בדירקטוריונים במספר גדול של חברות מובילות. השם הטוב שלו נפגע כעת מאוד מן המהלך, אך מתברר שזו לא הפעם הראשונה. בעבר הוא היה אמור להתמנות לנציג באו"ם, אך ביטל את המינוי בעקבות כתבה שהופיע בוושינגטון פוסט וטענה כי האיש הסתבך משפטית, בעקבות התחזות במייל לחברה יריבה. זייטלין טען כי זו הייתה בדיחה, וכי מי שאליו יועד המייל היה אמור להבין זאת.
לא ניתן היה להשיג היום לתגובה את ג'יד זייטלין, מייסד ומנכ"ל הקרן והאיש המזוהה איתה ביותר, אולם לוול סטריט ג'ורנל מסר זייטלין: "יצאנו מגדרנו ועשינו כמיטב יכולתנו לתמוך ככל האפשר ב-VBL".
מי אחראי למחדל?
לו היה keffi משקיע שהגיע דרך החתמים, הרי שהם היו אלה שצריכים לחפות על התעלמותו. אולם במקרה הזה, ניתן לטעון כי פרט מהותי בתשקיף - ההצהרה כי קרן Keffi תביא 30 מיליון דולר - לא התקיים, ולכן התחייבות החיתום בטלה. כך אכן הצהירו החתמים בהודעתם לבורסה.
אולם האמנם ההצהרה בתשקיף כי יש "כוונות" להעביר את הכסף מספיקה לביטול התשקיף במקרה שהכוונות אינן מתממשות? לשאלה זו אין תשובה חד-משמעית.
עו"ד שי ברנוב, שותף העומד בראש המחלקה הבינלאומית בפירמת עורכי הדין הבינלאומית ZAG-S&W, בבעלות זיסמן, אהרוני גייר ושות', מציין: "בתקופה האחרונה אנחנו רואים התגברות של מגמה שבה החתמים מבקשים מן החברות להתחייב להביא חלק נכבד מן הכסף לשולחן, כתנאי להוצאה לפועל של ההנפקה. אמנם במקרה של VBL מדובר בחלק יוצא דופן מן הכסף - כמעט 50% מההנפקה וכ-40% לו ההנפקה הייתה יוצאת לפועל בהיקף המקורי - אך גם חברות אחרות מביאות חלק מהסכום מן הבית.
"אם הדברים ימשיכו ככה, ייתכן שנראה עוד בעיות מן הסוג שראינו בהנפקה של VBL, משום שהחברות המנפיקות אינן מומחיות לחיתום, הן לא יודעות לבדוק את המשקיעים וגם לא יכולות לקחת על עצמן התחייבות משמעותית, כפי שיכולים החתמים".
חברות שהנפיקו לאחרונה או התעניינו בהנפקה סיפרו לנו שאכן עולה שאלת ה"כסף מהבית", ומופעל לחץ מעודן להביא סכום כזה (לא יותר מ-10%-20%), אולם ניתן לגייס חתם גם בלי זה.
כסף "מהבית" יכול להיות סימן חיובי - גורמים המכירים את החברה היטב מוכנים להשקיע בה בשווי המבוקש. מאידך, זה יכול להיות סימן שלילי - שהחברה מאמינה כי אחרת לא תוכל להנפיק.
גורמים בשוק מציינים כי במקרה של VBL, ההנפקה הצליחה מלכתחילה למשוך חתמים מובילים, בעיקר משום שהחברה התחייבה על חלק נכבד מן הסכום.
ברוס מאן, שותף בכיר בפירמת עורכי הדין הגלובלית מוריסון אנד פורסטר, מציין כי תמיד התבקשו חברות בסיכון להביא סכום כסף מסוים מהבית (אם כי 50% זה באמת נדיר), וההבדל הוא שהיום יש יותר הנפקות בסיכון, כלומר של חברות צעירות ולא מוכרות יחסית.
"הדרך הכי טובה למנוע מאירוע כזה להישנות היא לוודא שכולם מרוצים מההנפקה, כלומר לתמחר אותה כך שהיא תיסחר בעליות בימי המסחר הראשונים", הוא אומר. "ואולי גם לבקש ממשקיע שמתחייב תשקיפית, להפקיד את הסכום בנאמנות, לפחות בעת הפרייסינג".
מבחינת המשקיעים בשוק ההון, מאן ממליץ לנהוג בחשדנות בהנפקות שבהן עובר זמן רב בין הפרייסינג לקלוזינג.
ברנוב מציין, כי" "השוק היום מלהיב, אבל קשה. חברות צריכות לעשות הרבה יותר כדי להצליח היום, מאשר פעם".
מתבקש כי הפיאסקו יוביל לגל תביעות, אולם לרוב הגורמים דווקא משתלם לא לתבוע: לחתם לא כדאי להסתבך בתביעות נגד משקיעים, זה לא טוב לשם שלו. לחברה ייצא שם רע אם תנהל תביעה נגד בעל המניות הגדול בה, ואילו המשקיעים בהנפקה מופסדים על השקעתם, ולכן שמחים על הביטול.
מה יהיה עכשיו עם החברה? כדי להגיע שוב לנאסד"ק היא תצטרך לבצע את כל מהלך ההנפקה מחדש, כנראה במחיר מופחת. "אבל יש לציין שהיה להם 'בוק'", אומר ברנוב. "היו משקיעים שהיו מוכנים לשים כמה עשרות מיליוני דולרים. ההנפקה כן יצרה עניין, וגם אחרי ההנפקה, היה מסחר".
וכך, בעוד גורמים מסוימים בשוק אומרים: "מי ירצה כעת לגעת בחברה הזו, היא גמורה", אחרים אומרים כי דווקא האינטרסים המשותפים של כל הגורמים (כולל קרן keffi) לצאת מהסיפור בשלום, יכולים להוביל לכך שהחברה תונפק שוב, בעוד מספר חודשים, אולי אפילו עם אותם חתמים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
