המשק הישראלי בדפלציה בנטרול סעיף הדיור - והרע לפנינו

הציפיות לאינפלציה כפי שעולות משוק ההון הישראלי ממשיכות לצנוח: לפי בנק ישראל, הגיעו הציפיות לאינפלציה ל-1.1% לעומת 1.8% בתחילת השנה. הציפיות לאינפלציה משוק ההון מוגדרות כהפרש בין התשואות של אג"ח ממשלתיות לא-צמודות לתשואות של אג"ח ממשלתיות צמודות (Break-even Inflation).

גם תחזית האינפלציה של החזאים בשוק ההון מתארים אותה מגמה - ירידה חדה מ-1.7% (מתחת לאמצע היעד הממשלתי ליציבות מחירים) לכ-1%, הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים. מדובר בעצם בנתון הראשון שכן שייך לתקופת הלחימה בעזה (מאתר את התפתחויות מה-16 ביולי ועד ל-15 באוגוסט). כבר בחודש הבא אמורות הציפיות לרדת עוד כן רק אתמול נחשפנו לנתונים על החרפת ההאטה במשק וירידה נוספת בביקושים.

הנתון המטריד הזה מתווסף לזה שהתפרסם בסוף השבוע האחרון: מדד המחירים לצרכן שעלה ביולי ב-0.1% בלבד. אך ללא סעיף הדיור ועוד כמה סעיפים שעלו בגלל פקטור העונתיות, המדד היה רושם, בפעם השלישית השנה, ירידה.

סעיף הדיור, שעלה בכמעט 1%, הוא זה שהכריע את הקו. לפי הנתונים, המדד ללא דיור ירד ביולי ב-0.2% והגיע ל-101.1 נקודות. גם עלייה במחירי הדלק (שתלוי במחיר הדלק בעולם) והעליה במחירי בתי המלון (עלייה עונתית) הקפיצו את המדד לטריטוריה החיובית.

עם זאת, מבט יותר רוחבי מעלה תמונה מדאיגה בהחלט: המספרים מצביעים על כך שבמשק הישראלי אין היום אינפלציה ואלמלא סעיף הדיור הוא היה נמצא עמוק בתוך דפלציה: מתחילת השנה ירד המדד ללא דיור ב-0.7%; ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2014 לעומת יולי 2013), ירד המדד ללא דיור ב-0.5%; ולפי נתוני המגמה בחודשים מרס 2014 - יולי 2014 קצב הירידה השנתי של המדד ללא דיור הגיע ל-1.5%. המספרים מדברים בעד עצמם.

הציבור הרחב נוהג לפרשן את היעדר האינפלציה כדבר חיובי ששומר על יכול הקנייה של הכנסתם. אלא שמדובר בדבר מטריד. הסיבה להיעדר האינפלציה היא צניחה חדה בביקושים הן בארץ (צריכה פרטית שיורדת בעיקר של מוצרי בני-קיימא) והן מחו"ל (ירידה ביצוא הישראלי שצפויה להימשך עקב ירידה חדה בקצב הצמיחה של ארה"ב ושל אירופה, שני שוקי היעד העיקריים של ישראל.

דפלציה, כמו כאינפלציה, יוצרת ספירלה: אם הציפיות הן לירידות מחירים בעתיד (או אפילו אי-שינוי), הצרכן יפסיק לצרוף כי הוא מצפה שיוכל לקנות מאוחר יותר במחיר זול יותר. בכך, הוא מקטין את הביקושים ומוביל במו ידו לירידת מחירים נוספת והכול חוזר חלילה. זה גם המצב באירופה שהפך לסיוט של מריו דרגי, נגיד הבנק המרכזי. יפן נמצאת עמוק בתהליך הזה זה זמן רב ולא מצליחה להשתחרר ממעגל הקסמים ההרסני הזה על אף כל המהלכים הן של הבנק המרכזי והן של הממשלה.

בחודש הבא המספרים צפויים רק להחמיר שכן השלכותיו של מבצע "צוק איתן" יבואו לידי ביטוי במלוא עצמתן במדד. במילים פשוטות, אפס אינפלציה עשוי להיות דבר טוב אבל הסיבות שמסבירות מדוע הגיע המשק למצב הזה הן שליליות מאוד ומצביעים על התפתחויות מאוד שליליות במשק.

ככלל, זו תקופה ארוכה שאין אינפלציית מוצרים וישנה רק אינפלציה בשירותים, קרי, מחירי המוצרים הסחירים רק יורדים, ירידה שמקוזזת על ידי עלייה במחירי המוצרים הבלתי סחירים בישראל. כל צרכן ישראל מרגיש זאת: מחירי המוצרים, עם פתיחת והגברת התחרות, יורדים, אך מחירי השירותים, לרבות שירותי דיור (שכירות), שירותים פיננסים, שירותי עריכת דין ועריכת חשבון, שירותי המלונאות והמסעדנות - עולים. עקב החמרת ההאטה ומבצע צוק איתן, גם עלייה זו צפויה להתמתן.

היעדר האינפלציה איננה בעיה בלעדית למשק הישראלית. גם באירופה הדפלציה הולכת ומתחילה להרים ראש. הבעיה העיקרית היא שבמשקים כמו האירופית והישראלית, בהם הריבית במשק היא כמעט אפסית, אזלו כמעט הכלים להילחם בה. לכן, כבר כמה כלכלנים מתחילים לחזות כי לבנק ישראל לא יהיה מנוס מלהוריד שוב את הריבית לשפל חסר תקדים היסטורית (0.25% בלבד) עד סוף השנה או תחילת 2015, דבר שיביא לכך שהריבית הישראלית תהיה נמוכה יותר מזו של האמריקאית. מצב שכזה צפוי להביא לחצים להחלשת השקל וחיזוק הדולר, דבר תומך יצוא וצמיחה.