"התוכנית 'מעושרות' - הפגיעה הגדולה ביותר בכבוד האישה"

"הטלוויזיה משרישה תפיסות סטריאוטיפיות" - כך קובעת ורד סוויד, ראשת הרשות למעמד האישה במשרד ראש הממשלה. סוויד הופיעה לפני יותר מחודש, ערב תחילתו של מבצע "צוק איתן", בפני מועצת הרשות השנייה והניחה בפני חבריה מסמך עמדה, ובו מחאה חריפה כלפי האופן שבו מתנהלים שידורי הטלוויזיה בישראל וההשפעה שלהם על התפיסה המגדרית.

אי-שביעות-הרצון של סוויד מתחילה בשידורי החדשות, ממשיכה במגזיני הלייף סטייל ובפרסומות, ומסתכמת בתוכניות הריאליטי. המשדרים והרגולטורים, לדבריה, פשוט לא עושים די כדי לספק מודלים ראויים של נשים לחברה, ובעיקר לחבריה הצעירים.

"חלק מתכניות הטלוויזיה ממוקדות במראה החיצוני של האישה ובתפקידים הסטריאוטיפים שלה", קובעת סוויד בחוות-הדעת שלה. "מוצג אידיאל יופי עם מאפייני שלמות, וכך מופעל לחץ על נשים ודרישה לעמוד בסטנדרטים הבלתי מציאותיים".

בראיון ל"גלובס" היא אומרת כי "חלק מהדמויות שמופיעות צריכות להיראות על-פי סטריאוטיפ מיושן, שדורש מהנשים להיראות צעירות לנצח או רזות עד מאוד".

על מנת להתמודד עם התופעה, בראש ובראשונה מציעה סוויד פשוט להוריד מהמסך לאלתר תוכניות שלדעתה פוגעות במעמד האישה. בראשן, לטענתה, "מעושרות" של ערוץ 10.

"התוכנית הזו היא הפגיעה הגדולה ביותר שיש בכבוד האישה", אומרת סוויד. "הייתי רוצה לראות סדרה שעוסקת ב'מעושרים'. אין לי עם הנשים האלה בעיה אישית, אבל זו שוב התפיסה הסטריאוטיפית שבוחרת לעסוק בצורה שמגחיכה נשים. עצם המושג 'מעושרת' הוא פוגע. הייתי רוצה לראות סדרות על מדעניות ומנכ"ליות ועל איך הן עשו את זה".

- גם ב"מעושרות" מציגים נשים שהתקדמו בזכות עצמן.

"נכון, אבל העיסוק בתוכנית לא מביא לידי ביטוי את הכישורים השכליים שלהן, אלא את מצב חשבון הבנק שלהן. זה עיסוק טפל, ולא עושים את זה לגברים. מי שצופה בזה אלה בני ובנות נוער. השאלה היא איזה עולם אנחנו מקנים להם - האם זה עולם של נשים כמו עדה יונת ורקפת רוסק-עמינח או של 'מעושרות'".

אורנה בן-דור, יוצרת ובמאית הסדרה, אמרה בתגובה כי "'מעושרות' היא תוכנית שמעמידה נשים חזקות במרכזה. נשים כמו קרן בן-דוד שמנהלת חברת נדל"ן גדולה; אליאור קסוביץ', ציירת שמוכרת עבודות בכל העולם; דליה ארזי, יזמת היי-טק; ואליס אביבי, שהחלה את הסדרה כעקרת-בית ומסיימת אותה כבעלת משרד תיווך - אינן נלעגות. כמו כן, בעונה החדשה, שמשודרת בימים אלה, שילבנו גבר בתוכנית, וכן, פיליפ ואזנה הוא גבר".

אבל סוויד לא עוצרת כאן. היא מבקשת להסיר מהמסך גם תוכניות כמו "היפה והחנון" ("הנשים בלונדיניות, צעירות ורזות. זו הדרה של נשים מבוגרות, שמנות, כהות ואחרות"), למרות שלא ברור אם במצבו של ערוץ 10 אי-פעם תשוב למסך, ובעבר השמיעה מחאה על תוכניות כמו "הישרדות" ("מציג חולשה פיזית של נשים") ו"האח הגדול" ("באחרונה הכניסו לשם גם נשים דעתניות").

מהפרסומות היא בכלל מזועזעת. "יש פרסומות שבהן מוצגות הנשים בהקשר סטריאוטיפי", היא אומרת, "במטבח, ליד מכונת הכביסה, במקלחת, בניגוד לגברים המוצגים במקום העבודה מחוץ לבית, במכונית, בפעילות ספורט. המסר מקבע תפיסות ארכאיות.

"מאפיין נוסף של פרסומות הוא שלעיתים קרובות דמויות הנשים בהן מעבירות רמזים עקיפים למיניות באמצעות ליטוף עצמי, הבעות פנים מסוימות, תנועות או הצגת חלקי גוף מבודדים, ואלה משייכים את הדימוי הנשי לפונקציה מינית בלעדית. החפצה זו מיושמת על נשים ולא על גברים".

"חיילות צה"ל לא סוקרו מספיק"

במועצת הרשות השנייה הוקמה בחודשים האחרונים ועדה בראשותה של יוכי פלר לקידום הייצוג הנשי ולשיפורו בטלוויזיה המסחרית. בחודש מאי פרסמה המועצה סקירה שערכה ל-4 תוכניות שיח חדשותיות - "פגוש את העיתונות" ו"אולפן שישי" של חדשות 2 ו"המטה" ו"המגזין" של חדשות 10.

חלקן של הנשים בתוכניות שגם מוגשות על-ידי נשים - "פגוש את העיתונות" ו"המגזין" - היה גבוה באופן יחסי. 34.6% מאורחי התוכנית שמובילה רינה מצליח הן נשים. רק 12.7% מחברי הפאנל ב"אולפן שישי" הן נשים, או במילים אחרות - 87.3% מהמשתתפים הם גברים - בין אם מדובר בכתבים או בפרשנים.

המחקר, יש לציין, נערך בין נובמבר 2013 לינואר 2014, ומאז הספיקה להודיע יו"ר חדשות 2, תמי רוה, על עלייה משמעותית בייצוג הנשים במגזין יום השישי של החברה.

במכתב ששלח מנכ"ל הרשות השנייה, שי באב"ד, לראשי חברות החדשות, הוא כתב כי "על אף שעלה שיעור הנשים מסך הדמויות בכל הסוגות לאורך השנים, איכות הצגתן נשארה נמוכה בהשוואה לקבוצות הדומיננטיות - גברים, יהודים, חילונים, אשכנזים, שאינם עולים".

כעת, סוויד מגבשת מאגר של מאות נשים מומחיות בתחומים שונים, אשר יועבר למערכות החדשות השונות בטלוויזיה. המטרה היא לעודד הזמנת נשים לפאנלים טלוויזיוניים בנושאים מגוונים, מביטחון ועד לחברה.

"יש שיפור קל במבצע הזה, ראינו יותר נוכחות של נשים בתקשורת לעומת מבצעים קודמים, אבל עדיין אי-אפשר להשוות למספר הגנרלים בדימוס שמתראיינים ללא הרף", אומרת סוויד.

לדבריה, "בשל העובדה שבתוכניות שמביאות מומחים אל שולחן הדיונים נראים יותר גברים מנשים, נוצר הרושם שבעניינים רציניים לגברים יש יותר ידע ומומחיות, כאשר בישראל יותר נשים מסיימות תארים אקדמיים מאשר גברים".

- למה לדעתך לא מזמינים די נשים לאולפני הטלוויזיה?

"לפעמים בשל סטריאוטיפים ודעות קדומות, ולעיתים בגלל היכולות של גברים שנמצאים בעמדות מפתח לקדם את עצמם. רבים מהם מחזיקים במשרדי יחסי ציבור שפונים למי שצריך ומציעים אותם. כשהופעתי בפני מועצת הרשות השנייה, היו שאמרו שגם לנשים יש אחריות בנושא, שהן לא רוצות להגיע. אבל אני לא רוצה להטיל עליהן את האחריות. אני מאמינה שאחרי שיהיה מאגר מוכן, תהיה עלייה משמעותית בנוכחות נשית".

לדבריה, גם העיתונאים באולפן צריכים להפנים את השינוי. "גם כשמביאים את הנשים כמומחיות, אנחנו רואים ששואלים אותן על המצב המשפחתי שלהן, על הילד בחזית ועל ההתמודדות שלהן בתוך הבית. אלה שאלות שלא שואלים גברים. חשוב להקפיד על שיח שוויוני".

- ומה באשר לאופן שבו הציגו את החיילות בזמן המבצע הצבאי?

"לא נתנו מספיק מקום לחלק ולתרומה שלהן. אני חושבת שהסיפור של התצפיתניות והפרמדיקיות ונשות 'כיפת הברזל' הוא סיפור גבורה, וממעטים להביא את קולותיהן. בכל פעם שחשפו אותנו לזה, בלטו התושייה וקור-הרוח. לא היה מספיק ביטוי נרחב ומשמעותי. וגם כשהיו חיילות, שאלו אותן שאלות שלא שאלו חיילים - על הצורך במקלחת ובאיפור".

- מה דעתך על הדימויים המוצגים במשדרי החדשות?

"חסרות לי בהגשה ובפרשנות נשים בגילאי 60 פלוס. אנחנו רואים את אמנון אברמוביץ', אהוד יערי, רוני דניאל, אבל איפה כל הנשים בגילאים האלה? יש בזה מסר סמוי בזה - זה סוג של הדרה, שהרבה יותר מזיקה מהדרה שיש במקומות הגלויים. לא ייתכן שקולן של נשים בגילאים אלה לא יישמע.

"גבר יכול לשמש כקריין או כמגיש גם בגיל מבוגר, וגם כשאינו מציית למאפייני 'דוגמנות'. לעומת זאת, אישה מגישה לא מספיק שהיא רהוטה, קולחת ואינטליגנטית - מצופה ממנה להיות גם צעירה ונאה".

 הייצוג הנשי