בעלי השליטה ממשיכים לעשות בטי.אר.די כל העולה על רוחם

בחצר האחורית של שוק ההון המקומי, ברשימת החברות שנמחקו מהמסחר, ממשיכים ישראל רמות וצבי דוידוביץ', בעלי השליטה בחברת טי.אר.די, לעשות בחברה כראות עיניהם, ללא קבלת אישורים מהדירקטוריון או לדווח לציבור המשקיעים. רק בעקבות לחץ של רשות ניירות ערך נאלצה החברה לפרסם באחרונה את אשר מתנהל בה.

טי.אר.די, העוסקת בפיתוח מכשור רפואי לתחום טיפולי השיניים, הונפקה ב-2006, ומאז שערורייה רדפה שערורייה בהתנהלות החברה. כעת מסתבר כי מאז ההנפקה ועד שנת 2012, עת נמחקה מהמסחר, העסיקו בעלי השליטה שלוש קרובות משפחה מבלי לקבל על כך אישור כלשהו מן הדירקטוריון או מהאסיפה הכללית. השלוש הן: נעמי רמות, אשתו של בעל השליטה, בתם נוי רבין, ויפה אוחיון, אחותו של דוידוביץ' - אשר הועסקו כעובדות ייצור ובקרת איכות בעלות שכר כוללת של כ-800 אלף שקל, וזאת באישור של רמות בלבד. החברה מציינת כי הדבר נעשה "אמנם בידיעת הדירקטוריון, אך מבלי שניתן לכך אישור מצדו ומוועדת הביקורת".

זאת ועוד, מספרי החברה עולה כי לאור רמות, בנו של ישראל, המשמש כמנהל פיתוח בחברה, חוב לטי.אר.די שעומד נכון לסוף מארס האחרון על 125 אלף שקל. החברה ציינה כי "החוב של אור רמות, בגין תשלום הפרשי שכר, נוצר בעיקר בטרם הפיכת החברה לציבורית, וזאת עקב שכר ששולם לו שלא בהתאם לתלוש השכר שלו, אלא על פי סכום קבוע".

ואם לא די בכך, גם לבעלי השליטה חוב שלא פרעו כלפי החברה, ממנה לוו כסף מסיבות לא מוסברות לפני ותוך כדי שהייתה ציבורית. והחוב רק גדל: כעת מסתבר כי בין השנים 2011-2013 משכו רמות ודוידוביץ' כרבע מיליון שקל מקופת החברה. זאת, לאחר שב-2010 נחתם הסדר חוב בחברה, במסגרתו התחייבו השניים להחזיר מדי רבעון את יתרת חובם לחברה, בריבית שנתית של 4%.

בניגוד להוראת הסדר החוב, גדל החוב עד 2013, בעיקר עקב תשלום הוצאות פרטיות של הבעלים מחשבונות החברה. בעודו מושך סכומים אלה, רמות לפחות החזיר את החוב המקורי. דוידוביץ', שכבר אינו מועסק בחברה, לא רק שלא עשה כן, אלא אף תובע מן החברה פיצויי פיטורין.

העסיקו מקורבים, הבריחו משקיעים

טי.אר.די זכורה אולי למשקיעים כאחד האסונות של הגל הראשון של חברות הביומד שהונפקו פה, ב-2006, כשהתחום היה עדיין מאוד צעיר. החברה הצליחה לגייס 46 מיליון שקל במניות ובאג"ח להמרה, ותוך זמן קצר איבדה כמעט מחצית מהסכום בהימורים על נגזרות של הדולר. היא לא נסוגה מהפוזיציות עד שהוכרחה לעשות זאת על ידי נאמן האג"ח, משרד עופר ורגון אבנון ושות', אשר טען במכתבו לחברה כי בעלי השליטה "מתנהלים כמהמרים כפייתיים".

גם לאחר מכן השקיעה טי.אר.די בחברות של מקורבים שלא מתחום העיסוק שלה, ביניהם כאלה שיש להם עבר מפוקפק בשוק ההון.

במקביל, בעלי השליטה כאמור לוו כסף מן החברה, לא החזירו אותו במלואו עד היום, וגם לא דיווחו על חלק מההתנהלות הזו לאורגני החברה. טענות רשות ני"ע בעניין זה הועלו כבר ב-2008. מנכ"ל חיצוני שמונה לחברה לדרישת בעלי האג"ח, ברח ממנה בעקבות "חילוקי דעות", ורוב המוסדיים מכרו אז את מניותיהם, בזול ובייאוש.

ואם כל זה לא הספיק, ב-2009 ניסה להשתלט על החברה נפתלי מנדלוביץ' (מנדי) ז"ל, "גורו שוק ההון" שהשקיע מכספי תלמידיו ובסופו של דבר שם קץ לחיין בעקבות חובות וכישלון השקעותיו. מנדלוביץ' הוביל את הסדר האג"ח בחברה ב-2010, אך הדבר לא סייע להצלת ההשקעה בה.

את הרבעון הראשון של 2014 סיימה טי.אר.די עם הון עצמי של 1.8 מיליון שקל. סך הנכסים השוטפים של החברה היה כ-2.5 מיליון שקל, מול התחייבויות שוטפות בהיקף של יותר מ-2 מיליון שקל, ובמאזניה הפסד צבור של כ-20 מיליון שקל. ב-2013 רשמה החברה הכנסות של כ-6 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות שהגיעו לכשליש מכך, והיא הפסידה אשתקד 543 אלף שקל.

אין כמו משפחה - כך חלבו בעלי השליטה את קופת טי.אר.די

800 א' ש' - עלות העסקתן של נעמי רמות, נוי רובין ויפה אוחיון, קרובות המשפחה של בעלי השליטה

מינוי קרובות המשפחה נעשה ללא אישור דירקטוריון החברה

אור רמות, בנו של בעל השליטה, חייב לחברה 125 א' ש' בגין שכר ששולם שלא בהתאם לתלוש השכר שלו

בעלי השליטה לא סגרו את חובם לחברה, ממנה לוו כסף מסיבות לא מוסברות. בשנים 2011-2013 משכו כרבע מיליון שקל מקופת החברה

דוידוביץ', שכבר אינו מועסק בחברה, תובע ממנה פיצויי פיטורין