ארגז החול הפרטי של ברצלונה וריאל: הליגה הספרדית יוצאת לדרך

לפני שנה עוד זעקו הכותרות המבשרות את מותה הכלכלי הקרוב של הליגה הספרדית גדושת החובות, ושל הכדורגל הספרדי בכלל. אז אמנם הנבחרת קצת נכשלה במונדיאל, אבל הליגה רותחת. 20 המועדונים הוציאו כ-458 מיליון אירו על רכש שחקנים חדשים, על-פי אתר transfermarkt (הסכום הגדול ביותר מאז 2009, אז הפיקה ריאל מדריד את פרויקט ה"גלקאטיקוס 2.0" שכלל כמובן את כריסטיאנו רונאלדו). ביולי פרסם מגזין "פורבס" שריאל וברצלונה הם בהפרש עצום המועדונים בעלי השווי הגדול בתבל (ריאל 3.4 מיליארד דולר, ברצלונה 3.2). אז האם כדאי לעדכן את תחזיות הקריסה?

לא בטוח. קודם כל, נביא השחורות של הכדורגל הספרדי, פרופסור חוזה מריה גאי דה לייבאנה - בחופשה (הוא מוסר היי מהיאכטה), והתחזיות הנוכחיות שלו יתפרסמו רק אחרי מחזור הפתיחה של העונה בסוף השבוע הקרוב. אז הכותרות הקשות בינתיים מחכות. חוץ מזה, מבט קצת יותר מפוכח מגלה את הזרמים שמתחת לפני השטח, ואלו לא מבשרים טובות דווקא.

***

נתחיל מזה שכרגיל, אך הפעם יותר מתמיד - ברצלונה וריאל משחקות בליגה פיננסית משלהן. שתי הגדולות במשוואה הוציאו עד כה יחד 273 מיליון אירו על רכש - כך שריאל ובארסה אחראיות על 60% מחשבון הקניות של הליגה הספרדית. יתרה מכך, במאזן שאינו כולל את בארסה וריאל - יתר המועדונים מרוויחים כסף מהפעילות שלהם בשוק ההעברות בשלוש העונות האחרונות (מוכרים בכסף גדול יותר מאשר קונים). ולא ככה בקטנה, אלא רווחים משמעותיים: ב-2012 פלוס של 140 מיליון אירו, שנה לאחר מכן 187 מיליון, העונה בינתיים כ-124 מיליון אירו. בסיכום חמש העונות האחרונות - רק לריאל ולברצלונה יש מאזן שלילי בשוק ההעברות (לבארסה מינוס 180 מיליון, ריאל 273).

מליגה שקונה כוכבים ומפזרת כספים, הפכה ספרד לליגה מפוכחת פיננסית שמנווטת את הספינה המתנדנדת לחוף מבטחים.

נשיא הליגה, חבייאר טבאס, מסונוור מההעברות של חאמס רודריגז, טוני קרוס ולואיס סוארז, הצהיר בארה"ב: "אנחנו לא מתכוונים לעצור פה. אנחנו רוצים את 500 השחקנים הכי טובים. אנחנו צריכים להבטיח שיש לנו את המועדונים הגדולים ביותר ואת השחקנים הכי טובים מכל העולם". לצורך זה, כנראה שהוא יאלץ להגדיל את הסגל שמותר לריאל ובארסה לרשום ל-250 שחקנים לכל קבוצה.

ה"לוס אנג'לס טיימס" כתב שהפער העצום בין הדואופול ושאר המועדונים "מאיים להפוך את הליגה ללא רלבנטית". בראיון לעיתון אמר טבאס: "יש עוד מועדונים. בספורט הכל אפשרי, בייחוד בכדורגל בו אפשר לזכות באליפויות עם מעט כסף". רק שזה היה נכון פעם והיום זה לא. ואל תגידו "מה עם האליפות של אתלטיקו" - כי אתלטיקו שילמה לשחקניה, למרות חובות העתק שלה, שכר של יותר מ-100 מיליון אירו לעונה (פי 1.5 יותר משכר השחקנים במועדון פאר כמו בורוסיה דורטמונד).

ובינתיים, אחוז הזרים בספרד הוא עדיין הנמוך מבין ארבע הליגות הבכירות באירופה (אנגליה, איטליה וגרמניה הן השלוש האחרות), אבל עולה בהתמדה: מ-28% לפני 10 שנים, ל-43% כיום. כשזה קורה בפרמיירליג העשירה, זה סימן לעוצמה (הזרים הטובים בעולם נוחתים באנגליה בהמוניהם); כשזה קורה בספרד, זה בעיקר מעיד על חולשה (המיסוי על שחקנים זרים עדיין נמוך יותר, והשחקנים המקומיים יוצאים לחפש מקומות עבודה מכניסים יותר ברחבי היבשת ומעבר לים). ובהתאם לכך - אחוז שחקני העתודה (ספרדים עד גיל 23) בליגה ירד לשפל של 15% בעונה החולפת.

***

ואם בכל זאת נלך על הקו של טבאס - אז כן, יש עוד מועדונים עם פוטנציאל גבוה, אבל לך תממש אותו עם כל כך הרבה סבכים בירוקרטיים. למשל, ולנסיה. הם מרוצים שם בוולנסיה: שקודראן מוסטפי מנבחרת גרמניה עלה-9.2 מיליון אירו, וג'רמי מאתייה המבוגר ממנו בשמונה שנים נמכר לברצלונה ב-20 מיליון. אבל בעיקר: הקרן של המועדון נתנה אור ירוק לפיטר לים, המיליארדר הסינגפורי, להפוך לרוכש המיועד, למרות שלא כל הסעיפים הוסדרו עדיין (יש בעיה עם עסקאות נדל"ן בגובה של 100 מיליון אירו). לים ייקח על עצמו 350 מיליון אירו חובות, וישלים את בניית המסטאייה החדש. הבעיה: לים הוא שותף של הסופר-סוכן הפורטוגלי חורחה מנדס, שממשיך להתעשר, לצבור עמדות כוח ולהחזיק באמצעות חברות שונות באחוזים ממכירות של שחקנים.

הבעיה היא שלים יוכל "להשאיל" לקבוצתו שחקנים שהוא עצמו הבעלים שלהם, ולגרוף את הכסף. לא מאמינים? עם רודריגו, החלוץ החדש מבנפיקה, זה כבר קורה. ובינתיים משתולל הנשיא אמדיאו סאלבו: הוא האשים את בנקיה, הבנק לו חייב המועדון את הכסף, ב"חובבנות", ואת טבאס ב"חוסר הבנה", כי האחרון מתנגד להשתלטות של לים. הכדורגל בספרד, מסתבר, הוא מעל מנהל תקין.

אפרופו מנהל תקין - ריאל מורסיה, שסיימה אשתקד במקום הרביעי בליגת המשנה, הורדה לליגה השלישית בגלל חוב גדול מדי, אבל בית המשפט נתן צו מניעה שמחייב להשאיר את הקבוצה בליגה השנייה. אחרי הודעת ההתאחדות שחובות המועדונים בשתי הליגות העליונות ללשכות המס הספרדיות ירדו ל-482 מיליון אירו (לעומת 767 מיליון לפני שנתיים), כתוצאה מהליכים ארוכים שהתבצעו מול המועדונים, עומדת ההתאחדות מול שוקת שבורה: הרי בלי סנקציות ויכולת הרתעה, כל התקנות יכולות להיזרק לפח. בינתיים נדחתה פתיחת הליגה השנייה לספטמבר, עד שיבינו מה עושים. האם מיראנדס, שכבר בנתה תקציב לליגה השנייה, תורד במקום מורסיה? האם ישחקו בליגה במקום 22 קבוצות 23? או שמא 24? לכל מי שחשב שסיפורי אום אל-פאחם יכולים להתרחש רק בישראל.