"אל-על זכאית לגבות דמי ביטול בגין כל כרטיס טיסה בנפרד"

הזמנתם חופשה משפחתית או עם קבוצת חברים, והתחרטת על הזמנת החופשה? נאלצת מסיבה כלשהי לבטל את כרטיסי הטיסה שהזמנת ברגע האחרון? ובכן, שלמו דמי ביטול עבור כל כרטיס טיסה שביטלת בנפרד - כך קבע אתמול (ב') בית המשפט העליון, שדחה בקשה לאשר תביעה ייצוגית נגד חברת אל-על, בטענה כי חברת התעופה גובה שלא כדין דמי ביטול מלאים עבור כל כרטיס טיסה שבוטל בנפרד.

בתקופות הקיץ והחגים נוהגים ישראלים רבים להזמין כרטיסי טיסה ליעדים שונים בעולם. אולם, רבים מהם גם מבטלים יותר מאוחר את הזמנתם, בשל סיבות מגוונות, אישיות ואחרות. הקיץ נוספו לסיבות אלה גם הנסיבות "הביטחוניות" והחששות שהביא עמו מבצע "צוק איתן" - כך שהקיץ עלתה כמות הביטולים באופן משמעותי.

לכל מי שביטלו או עתידים לבטל את כרטיסי הטיסה או החופשה שהזמינו, כדאי לשים לב להכרעה העולה מפסק הדין של העליון.

פסק הדין עסק בשאלה - אם בעקבות ביטול הזמנה, שבמסגרתה נרכשו מספר כרטיסי טיסה, רשאי העוסק לגבות דמי ביטול בגין כל כרטיס טיסה בנפרד - או שמא דמי הביטול ששולמו בגין הכרטיסים חויבו פעם אחת ולהזמנה כולה?

על כך השיבו השופטים אליקים רובינשטיין, יצחק עמית ונועם סולברג כי אל-על רשאית לגבות דמי ביטול בגין כל כרטיס טיסה בנפרד.

המקרה הגיע לבית המשפט לאחר שבאפריל 2011 הזמין עו"ד ליאור צמח, בעבורו ובעבור אשתו, באמצעות אתר האינטרנט של אל-על, זוג כרטיסי טיסה לברלין, בעלות כוללת של כ-995 דולר.

בשל נסיבות אישיות, למחרת הזמנת הכרטיסים, ביקש צמח מאל-על לבטל את ההזמנה. בעקבות הביטול החזירה אל-על לצמח את כספו, בניכוי דמי ביטול בסך כולל של 54 דולר, 27 דולר בעבור כל אחד מכרטיסי הטיסה שהוזמנו, סכום ששוויו היה לפי שער הדולר באותה העת - כ-92 שקל.

בעקבות כך הגיש צמח לבית המשפט המחוזי תביעה בצירוף בקשה לאישורה כייצוגית, בטענה כי אל-על הפרה את הוראת סעיף 14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן, הקובע כי כאשר צרכן מבטל עסקת מכר מרחוק, לאחר שהתחרט על קיום העסקה, רשאי העוסק לגבות דמי- ביטול בשיעור של 100 שקל או 5% משווי העסקה, לפי הנמוך מביניהם.

צמח טען, באמצעות עורכי הדין אמיר שאשא ואמיר ישראלי, כי אל-על פעלה בניגוד לדין כאשר גבתה דמי ביטול בעבור כל אחד מכרטיסי הטיסה בהזמנה הזוגית, ולא בגין העסקה כולה.

אל-על טענה מנגד, באמצעות עורכי הדין ברק טל וחניטל בלינסון-נבון ממשרד יגאל ארנון, כי נהגה לפי סעיף 14ה(ב)(1) לחוק, שכן כל כרטיס טיסה מהווה עסקה עצמאית לצורך גביית דמי ביטול.

בית המשפט העליון קיבל את עמדת אל-על, וקבע כי הרצון להגן על הצרכן בא לידי ביטוי בהוראות החוק המאפשרות זכות ביטול חד-צדדית, שהן חריג מובהק לדיני החוזים. אך "דמי הביטול נועדו להניע את המטוטלת במידה מסוימת כלפי האינטרסים הכלכליים-מסחריים של העוסק, וזאת אף אם התקרה הנמוכה נועדה שלא להכביד על הצרכנים, ולא למנוע מהם עשיית שימוש בזכות הביטול".

השופט רובינשטיין, שכתב את ההכרעה בהסכמת עמיתיו עמית וסולברג, אף התייחס לפסק דין בעניין דומה שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון, בפרשת גוליבר תיירות, שבו קבעה השופטת עדנה ארבל כי עוסק אינו רשאי לגבות דמי ביטול בגין כל כרטיס טיסה בנפרד, אלא רק בגין ההזמנה כולה - אך רובינשטיין דחה את פרשנותה.

בהקשר זה, ציין רובינשטיין, "חוששני - בכל הכבוד - כי מאפייני העסקאות והמגמה הכללית של דיני הגנת הצרכן אינם מובילים למסקנה הפרשנית שהתקבלה בעניין גוליבר. על כן, וחרף העובדה שהשיעור שנקבע לא נועד לפצות את העוסק על הפסדיו במלואם, נראה כי לא יורתע הצרכן משימוש פזיז בזכות הביטול, ויופר האיזון בין הצרכן לעוסק גם נוכח הפסדי העוסק, אם יפורש הסעיף באופן שלפיו אין העוסק רשאי לגבות דמי ביטול בגין כל כרטיס טיסה בנפרד. ההגנה על הצרכן מושגת בעצם אפשרות הביטול ובקביעתם של דמי ביטול נמוכים, אך לא לכרטיס אחד".

רובינשטיין אף הוסיף כי נראה שבעניין גוליבר ביטא בית המשפט את החשש הקיים כי עמדת אל-על תגרום להרתעת יתר משימוש בזכות הביטול, "ואולם", ציין, "מסופקני האם תשלום של 100 שקל בעבור כרטיס טיסה שמחירו עשוי להיות מאות ואף אלפי דולרים, יש בו כדי ליצור אפקט מצנן".

לאור זאת, נקבע כי אל-על זכאית לגבות דמי ביטול עבור כל כרטיס בנפרד, והשופט הוסיף כי אין בפרשנות זו הפחתה בהגנה על הצרכן שביקש המחוקק לספק, אלא דווקא יצירת הוגנות "כלפי כולי עלמא".