מהדורות ספטמבר של המגזינים הנוצצים הן האירוע המרכזי בלוח השנה של תעשיית האופנה, שכן חודש ספטמבר הוא ה"ינואר" של עולם האופנה. ראש השנה.
בעידן שבו אופנה וקובעי אופנה הם מושאים להערצה עיוורת, כל מגזין אופנה נחשב בעולם מקפיד להשקיע בגיליון ספטמבר העבה באופן מיוחד, ולעטר את שערו בסלבריטאית/דוגמנית הכובשת ביותר.
מדובר בגיליון הגדול ביותר בשנה, ופרט להצגת אופנת החורף הקרוב, הוא מכתיב סדר יום אופנתי ומעדכן במגמות לחודשים הקרובים.
הבאזז התקשורתי סביב הגיליונות האלה מתחיל כבר באמצע אוגוסט, ומשקף את החשיפה האדירה שהאופנה זוכה לה בעולם ואת הנתח שהיא תופסת בתמונת התרבות הגלובלית.
אם בעבר זכתה האופנה ליחס מבטל, כאילו מדובר ביקום מקביל המאוכלס בקומץ אניני-טעם מנותקים, הרי שבשנים האחרונות התלבשות הפכה למשימה שכוללת יצירתיות, ביטוי אישי ושאפתנות.
הצורך להתעדכן בטרנדים הפך לנחלתם של ההמונים. די אם נזכיר את פריחת הבלוגים והדמוקרטיזציה של האופנה - בדגש על שיתופי-הפעולה של מעצבי-על עם הרשתות המסחריות ואתרי האופנה המציעים פריטים של מעצבי על במחירים נגישים ואטרקטיביים.
ברוח הזמן, בעולם תוכן מוצף ותחרותי ביותר, עורכי המגזינים המודפסים מכירים בצורך לאמץ מנעד רחב של תוכן ולשלב בין כמה גישות שונות: עצות בענייני לבוש (בגרסאות הבריטיות תמצאו פחות יומרנות ויותר הומור), סקירות וביקורות על קולקציות חדשות, בחינת עבודתם של המעצבים המובילים, הפקות אופנה מושקעות, טורים פמיניסטיים וראיונות עם נשים דומיננטיות.
ספטמבר במספרים
גיליונות ספטמבר החגיגיים והמדושנים הם אחד ממפגני הכוח של תאגידי התקשורת, המייצגים מנגנון כלכלי עצום. מרבית המגזינים יעשו מאמץ להקשות על הקורא להבדיל בין עמודי הפרסום לעמודי המערכת בעין לא מיומנת.
את התיאבון הבולמי אפשר להסביר בשאיפתם של עורכי העיתונים ושל המו"לים למשוך קהל רחב ככל האפשר ולמשוך מפרסמים בעלי תקציב שמן. שהרי בעולם שכולו דיגיטלי, התחרות על המהירות אבודה מראש, ולמהדורות המודפסות נותר בעיקר יתרון היידע, נקודת מבט מקורית או קול ייחודי.
נקודת השיא של הענף נרשמה בגיליון ספטמבר 2007 של "ווג" (המתועד בסרט "The September Issue"). הגיליון הגדול ביותר שהתפרסם אי-פעם הקיף 840 עמודים, מתוכם מספר שיא של 727 עמודי מודעות.
מאז החלה הצניחה החופשית של ענף המגזינים המודפסים, עם פרוץ המיתון העולמי ב-2008 והתחזקותן הבלתי מעורערת של הפלטפורמות הדיגיטליות. הירידות החדות ביותר נרשמו בסקטור המגזינים לנערות, כמו "טין ווג", "סבנטין" ודומיהם. זאת, יש לשער, בשל המעבר המאסיבי של דור הקוראות הצעירות לצריכת המידע שלהן אונליין.
בתוך הירידה הכללית, גיליון ספטמבר הוא נקודת האור של מגזיני האופנה בשנותיהם הקשות, והם נאחזים בדוכן העיתונים במפגן כוח מרשים. "הצמיחה מונעת על-ידי פרסום אופנה בינלאומית (כ-10%), מותגי יוקרה (22%) ואופנה אמריקאית (עלייה של 4%)", אמר סגן נשיא לפרסום ב"ניו-יורק טיימס" למגזין תעשיית האופנה "WWD" שמפרסם את הנתונים על הענף:
1. "ווג ארה"ב" ממשיך להוביל עם מספר העמודים הגבוה ביותר: 631 עמודים, ולמרות זאת מדובר בירידה של 4.5% ביחס לגיליון ספטמבר של השנה שעברה (661 עמודים). בתגובה אמרה סוזן פלגמן, סגנית נשיא ווג, כי ההכנסות הדיגיטליות גדלו ב-31% השנה.
2. מגזין "InStyle" של "טיים", בשנתו ה-20, עם 485 עמודים, עלייה של 6%.
3. מגזין "Elle" של הוצאת הרסט, עם 465 עמודים, מציג גידול של 5.2% מהשנה שעברה.
4. מגזין "הארפר'ס בזאר" מציג 444 עמודים ועלייה של 11.6%.
5. מגזין "W" מבית קונדה נאסט עלה ב-5.2% עם 303 עמודים.
6. מגזין "מארי קלייר", שחוגג אף הוא 20, רושם עליה של 7.3% ל-265 עמודים.
7. מגזין "גלמור", עם 215 עמודים, רושם ירידה של 4%.
8. מגזין "קוסמופוליטן" מציין את ספטמבר עם 188 עמודים, עלייה של 9.1%.
9. מגזין הסטייל והאופנה של ה"וול סטריט ג'ורנל", "WSJ", מציג את גיליונו הגדול ביותר, עם 90 עמודי מודעות, עלייה של 23.3%.
10. מגזין הלייף-סטייל "T" של ה"ניו-יורק טיימס", עם 157 עמודי מודעות וגידול של 4%, הוא גיליון האופנה הגדול ביותר של המגזין ב-6 השנים האחרונות.
תעשיית האופנה
תעשיית האופנה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
