דף חדש?

גם בשעת צהריים זו שבה נכתבות שורות אלה, שורר עדיין ערפל-קרב סמיך וחריף סביב השאלה המרכזית מאז אמש (ג') בשעה תשע בערב: מיהו ההרוג השלישי בבית בשכונת שייח'-רדואן בעזה, שהופצץ על-ידי כלי-טיס של חיל האוויר שירה, לדברי הפלסטינים, לפחות שישה טילים מדויקים לעברו?

ידוע כי הבית השתייך למשפחת דאלו, שאחד מבניה, אחמד-יאסין דאלו נחשב לבכיר במערך הרקטות של חמאס. דאלו עצמו, ששרד בעבר שני ניסיונות חיסול ישראליים, שהה אמש בבית. מי שעוד שהו בבית היו אחת מנשותיו של דף, וידאד דף, ובנו עלי דף, בן השמונה חודשים.

הגישה הרומנטית תטען כי געגועיו העזים של מוחמד דף לאשתו ולבנו הקטן הכניעה אפילו את רב-המחבלים, וגרמה לו אחרי יותר מחודש ברשת המנהרות התת-קרקעית של עזה, להוציא את ראשו למפגש משפחתי שעלה לו בניסיון חיסול, אם לא בחייו.

הגישה המעשית יותר תסבור כי דף הגיע לבית בשייח' רדואן כדי לפגוש את אחמד יאסין-דאלו לפגישת עבודה בדבר המשך המאמץ לייצר מטחי רקטות לעבר העורף הישראלי.

ישראל ניצלה בניסיון החיסול הזה הזדמנות מודיעינית ומבצעית לנסות לבצע את אחד הכלים "החביבים" על מערכת הביטחון ב-20 השנה האחרונות: סיכול-ממוקד בעגה הצבאית, או התנקשות בעברית מדוברת.

36 שעות של מלחמת עצבים מודיעינית

רק אחרי יותר מ-12 שעות לאחר ניסיון החיסול, הסיר מעט החמאס את מעטה הערפל, וטען כי דף לא נהרג בהפצצת חיל האוויר. אם אכן כך הדבר, החמאס יצטרך לספק מהר מאוד קלטת אודיו חדשה של דף. זאת, משום שדף אינו מצטלם גם בשל חשש מחשיפה מודיעינית וגם בשל מצבו הפיזי הרע והפגוע לאחר ארבעה ניסיונות חיסול ישראליים, שבהם איבד עין אחת, חלקים מהגפיים וחלקים נוספים, מה שרק העצים את ההילה שלו כ"חתול בעל תשע נשמות" בקרב פעילי החמאס.

יצוין, כי ניסיון חיסול כזה, שיצא אמש לפועל, אינו נולד בשעה ולרוב גם לא ביממה. אנשים רבים משירות-הביטחון-הכללי, מאגף המודיעין, מחיל האוויר ומפיקוד הדרום, בנו ותפרו את החליפה המודיעינית שאיפשרה את ניסיון החיסול. זה קרה לאורך זמן רב, מן הסתם זמן רב לפני פרוץ מבצע "צוק איתן". הפעם נראה כי מערכת הביטחון בישראל למדה את הלקח מחיסולי עבר שניסתה לבצע. כאשר היא מיהרה לרוץ ולספר לחבר'ה, בעוד הדיווחים על "חיסולו של האובייקט" התבררו כמוקדמות מדי.

לכן, ההחלטה לתת לחמאס להוביל את הדברור של ניסיון החיסול בשייח'-רדואן נראית בינתיים כהחלטה נכונה, גם אם היא כרוכה כבר ב-36 שעות של מלחמת עצבים מודיעינית, שבה כל צד מחכה שהצד השני יראה ראשון את הקלפים שבידיו.

לעומת היום, בחיסול המשמעותי האחרון שישראל ביצעה בעזה, של רמטכ"ל חמאס אחמד ג'עברי בנובמבר 2012, חיסול שפתח את מבצע עמוד ענן, נודע הדבר בתוך דקות בודדות. אז מדובר היה בחיסול לאור יום, באמצע עזה, כאשר מל"ט של חיל האוויר מתעד את הפגיעה מהאוויר ברכבו של ג'עברי. על-פי פרסומים זרים, גם סוכן פלסטיני של שירות-הביטחון-הכללי מיהר לדווח למפעיליו העלומים כי ג'עברי היה ברכב, וכי הוא נהרג בפיצוץ.

אולם במקרה של ניסיון החיסול החמישי של מוחמד דף, לא ברור עדיין אם יש לישראל תיעוד ויזינט (מודיעין חזותי) או יומינט (מודיעין אנושי המבוסס על סוכנים), שיאשר לה באמינות מדויקת מה הייתה התוצאה של תקיפת הבית.

הסיכולים-הממוקדים מתחלקים במובנים רבים לשניים: אלה היוצרים השפעה אסטרטגית, ואלה המשפיעים רק טקטית. אם בבכיר חמאס ג'עברי עסקינן, הרי שגם החיסול המוצלח של מי שהוגדר כ"רמטכ"ל חמאס", לא מנע מהארגון לצאת למבצע עמוד ענן, לייצר מטחים כבדים במשך שמונה ימים לעבר העורף הישראלי, ולהמשיך להתעצם ברקטות ארוכות-טווח מייצור עצמי, וכן במערך מנהרות תקיפה שנחפרו מתחת לעזה, גם אחרי לכתו.

חיסולים שגורמים לאפקט-בומרנג

יש גם חיסולים שגורמים לאפקט-בומרנג לאינטרס הביטחוני הישראלי: כאשר מזכ"ל חיזבאללה עבאס מוסאווי חוסל על-ידי ישראל ב-1992, הוא הוחלף במהרה על-ידי אדם מוכשר, כריזמטי ומסוכן ממנו, חסן נאסרללה; ולכך יש להוסיף את שני פיגועי הנקמה בבואנוס-איירס שגרמו ליותר ממאה הרוגים.

מנגד, חיסולים המיוחסים למוסד הישראלי נגד מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי, פתחי שקאקי, במלטה ב-1995, וחיסולו של רמטכ"ל חיזבאללה, עימאד מורנייה, בפברואר 2008, נחשב לכזה שפגע פגיעה ביכולות המבצעיות של חמאס.

נראה כי חיסולים לא יכולים להכריע מלחמות, ולא יכולים לפגוע במוטיבציה של ארגוני הטרור להמשיך ולהילחם. השאלה המרכזית היא, בהנחה שנעשתה פגיעה באדם משמעותי כמו מוחמד דף, אם מהלך ישראלי זה יוציא את ישראל והחמאס מהמבוי הסתום שבו הן נמצאות יותר מחודש.

ייתכן, כי גם לאחר מטחי הנקמה שאנו עדים להם מאז אמש, ניסיון החיסול של מוחמד דף דווקא יסייע במשהו להסדרה מחודשת ברצועת עזה.

הכותב הוא הכתב הצבאי של חדשות 10