טופילסקי מול הבלתי אפשרי

1. הפעם זה יהיה אחרת?

"אנחנו לא מספרים יותר סיפורים, מהר מאוד תוכלו למדוד אותנו"; "דיסקונט נמצא בתהליך שינוי סדרי עדיפויות שיהפוך אותנו לגוף יעיל, רעב ותחרותי" - כך אמרו לפני שלוש שנים יו"ר דיסקונט יוסי בכר והמנכ"ל דאז ראובן שפיגל, שנכנס זמן קצר לפני כן לתפקיד.

הדברים נאמרו בזמן השקת תוכנית התייעלות אופטימית ושאפתנית, במסגרתה העריך הבנק כי יצליח להגיע ליחס יעילות של 69%.

אלא ששלוש שנים עברו. אמנם בבנק יישמו תוכנית לפרישה מוקדמת, אך הרבה לא השתנה. כעת שוב מתחלף מנכ"ל. לילך אשר טופילסקי הגיעה מבנק הפועלים עם רקורד לא מבוטל במיוחד בתחום הקמעונאות, ושוב יש אווירה האופטימית.

התוכנית שהציגו היום בדיסקונט נראית יפה על הנייר: שינוי בתרבות הארגונית, הגדלת הפעילות בתחום הקמעונאי וצמצום של 10% ממצבת כוח האדם. אבל השאלה היא מה יהיה בפועל.

אפשר לראות שלקח אחד כבר נלמד, ובניגוד לתוכנית הקודמת הפעם לא פרסמו יעדים מדויקים אלא רק יעד אחד מעומעם של צמיחה דו-ספרתית ברווח. בדיסקונט הבינו שהצגת יעדים אינה מקנה להם יותר מדי נקודות בשוק, שכן ממילא היא מתקבלת בחשדנות. זאת ועוד, אי-עמידה ביעדים סתם יוצרת מבוכה ואכזבה. בדיסקונט מבינים כנראה שלא יהיה קל להציג בשנים הקרובות שינויים דרמטיים בתוצאות.

2. המפתח: שינוי בתרבות הארגונית

אחד הסעיפים בתוכנית הבנק הוא שינוי בתרבות הארגונית. לכאורה מדובר בסיסמה כללית, אבל דווקא כאן טמון העוקץ - האם הבנק יצליח לצאת ממצבו המדשדש או לא. התרבות הארגונית בדיסקונט אינה פשוטה, העובדים כמעט ואינם נמדדים או מתוגמלים לפי הישגים ואין אווירה של תחרות ורצון להגדיל את ההכנסות כפי שקיימת בבנקים אחרים.

שינוי תרבות ארגונית בקבוצה שכוללת אלפי עובדים ושנבנתה במשך עשרות שנים, בכלל לא טריוויאלית. היא כרוכה גם בשיתוף פעולה עם ועד העובדים, מה שגם אינו טריוויאלי. אם בכל זאת תצליח אשר טופילסקי לעשות את הבלתי אפשרי ולהכניס רוח קרב ורעב לכל שכבות העובדים בבנק, אז היא תוכל לרשום הישג משמעותי גבוה יותר מאשר כל חיסכון שתשיג בהוצאות הנדל"ן והרכש.