הנדבנית הדורסנית

החברות למימוש זכויות רפואיות פוגשות את האזרח הישראלי כשהוא במקום הנמוך ביותר, חלש, פגיע, משווע לעזרה.

כך, בדיוק כשהוא עומד לוותר, כשהתסכול העמוק עומד על סף התפרצות, הוא רואה לפתע את דמותה החייכנית של הגברת לבנת פורן על אותו שלט חוצות או על מסך הטלוויזיה, והיא מספרת לו כיצד ללקוח אחד, כזה שהיה בדיוק במצב שלו, קיבל בעזרתה קצבה של 17 אלף שקל בכל חודש, "לכל החיים" כמובן.

אז אל לכם לטעות, אזרחי מדינת ישראל. לא מדובר בעסק חברתי או עמותה נדבנית, כי אם במכונה משומנת היטב ליצירת רווחים, על חשבונם של חלשים. כי מה שהגברת פורן לא מציינת היא שעד 25% מאותה קצבה יעברו ישירות אליה.

כמי שעסקה במשך שנים בייצוג אזרחים מול המוסד לביטוח לאומי (כשירות חינם, יש לציין), אהיה הראשונה לומר שאת האצבע המאשימה על קיומן של אותן חברות נצלניות יש לכוון אך ורק למדינת ישראל. הרים של ביורוקרטיה, בדיקות, ועדות רפואיות וטפסים חסרים הביאו את אזרחי ישראל העומדים בפני המוסד לביטוח לאומי למצב של ייאוש. התחושה היא שללא ייעוץ והכוונה אין סיכוי להשיג את הגמלה, הקצבה החודשית או המענק.

לא רבים מכירים את הגופים הנותנים סיוע בחינם. כך, המשוואה שנוצרת היא פשוטה: לקבל את הקצבה ולוותר על חלק נכבד מה"שלל" - או לא לקבל דבר. כך נוצר אותו "מכרה זהב", וענף עסקי חדש ומשגשג קם במדינת היהודים - חברות למימוש זכויות רפואיות. הבעיה היחידה היא שהחגיגה הקפיטליסטית הזו מתקיימת על חשבונן של האוכלוסיות החלשות ביותר במדינת ישראל.

כשמדברים על השלכות התערבות המדינה בהתנהלות המשק, אסור לשכוח שמאחורי איזוני השוק החופשי לא עומדים רק ביקוש והיצע, עומדים גם אנשים. אנשים שנאבקים על הקצבה שבאמצעותה יקנו לחם, חמאה ותרופות, יחיו ואולי אפילו יזדקנו בכבוד. הנפש אינה יכולה לשאת את המחשבה שרבע מהקצבה החודשית שלהם תגיע לחשבונם המנופח של הגברת פורן ומקביליה.

לכן זו היא לא רק זכותנו כי אם חובתנו להגביל את שכר-הטרחה שגובות החברות. לא מדובר בצעד תקדימי. בעבר הוגבל שכר-הטרחה לעורכי דין המייצגים ניצולי שואה ונפגעי תאונות דרכים. רק במארס האחרון אושרה הצעת חוק נוספת המגבילה את שכר-הטרחה של עורך דין בעת רכישת דירה מקבלן. את האיומים על קריסתן של חברות מסחריות או כאלה ש"לא ישתלם להם" לתת שירות שמענו גם אז. ספק אם נפגע תאונת דרכים שיחפש היום עורך דין יתקל בדלת סגורה אחת.

רוחות חדשות מנשבות בימים אלה במוסד לביטוח לאומי. בניגוד לקודמיו בתפקיד, יוצא ראש המוסד, פרופ' שלמה מור יוסף, מנקודת הנחה אחרת, שרותית וידידותית יותר למשתמש, ומביא שינוי מרענן בהחלט במוסד, שבמשך שנים עשה הכול כדי להוכיח שכל אזרח במדינה הוא רמאי ושקרן.

זאת ועוד, הביטוח הלאומי עובד היום על פיילוט להפעלת מנגנון פנימי שיסייע לאזרחים לממש את זכויותיהם הרפואיות, ועל כך אין לי אלא להודות לחברות מימוש הזכויות, על שנתנו למוסד הזה קריאת השכמה מצלצלת. אבל לא ניתפס לחלומות ואשליות.

רוחות ההתחדשות הללו לא ייתרו את חברות מימוש הזכויות. זוהי גם אינה מטרתנו. מדובר בשירות לגיטימי וחשוב, כמו שירותי תיווך מקבילים אחרים כמו עורכי דין או סוכני ביטוח.

אין כל רע במומחה שייצג אזרחים בתשלום בפני מוסד ציבורי או חברה. מטרת הצעת החוק היא לאפשר לאזרחי מדינת ישראל לקבל את הליווי והסיוע במימוש זכויותיהם תוך התקשרות הוגנת ומאוזנת, שאינה מנצלת את חולשתם ואת ייאושם, ועל כך לא נוותר.

■ ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) היא חברה בוועדת הכלכלה של הכנסת. בעברה כעורכת דין ניהלה את מערך הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת בר-אילן והייתה ממייסדי "התנועה למלחמה בעוני" ותוכנית "שכר מצווה" המספקות סיוע משפטי חינם לאוכלוסיות מוחלשות.