מנהלת הפסטיבל למוזיקה קאמרית בירושלים: "יש כאן חגיגת מוזיקה"

"עד כה לא היו שום ביטולים בגלל המצב הביטחוני בישראל", מרגיעה אלנה בשקירובה, המנהלת האמנותית של הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית ירושלים, שייפתח ב-4 בספטמבר ויחגוג את שנתו ה-17. הראיון עם בשקירובה נערך אמנם לפני התחדשות הלחימה השבוע, אך יש לקוות שנחישותם של המוזיקאים האורחים לבוא לירושלים לא תכזיב.

הפסטיבל, שיימשך 10 ימים, הפך למפגש פסגה מסורתי של עשרות אמנים מהצמרת העולמית, וזהו אחד הגורמים שהפכו אותו לאירוע מהחשובים בישראל בתחום המוזיקה הקלאסית. הגורם הנוסף ליוקרתו וייחודו, בכך שהוא מציג לא רק יצירות מוכרות ואהובות אלא גם רפרטואר נועז ומודרני.

בין היתר יופיעו השנה בפסטיבל זמר הבאס רוברט הול, זמרת המצו-סופרן סטלה דופקסיס, זמרות הסופרן אנגלה דנוקה ואנה פרוהאסקה, נגני הוויולה וולפרם כריסט ומאדלן קארוצו, הכנרים גיא בראונשטיין, ריינר הונק וסרגיי קרילוב, נגנית הנבל מארי-פייר לאנגלמה, הצ'לנים אנדריאס בראנטליד, פרנס הלמרסון, אליסה ויילרשטיין ואלכסנדר קניאזב, הפסנתרנים סלים אשקר, עידו בר-שי ומרטין הלמשן, ועוד רבים מליגת-העל של המבצעים בעולם. עבור שוחרי מוזיקה קלאסית, זוהי רשימה עוצרת נשימה, שכל פסטיבל בינלאומי היה מתגאה בה, וכולם מופיעים בהתנדבות, תמורת טיסות ואירוח בלבד.

בשקירובה עצמה, פסנתרנית מובילה שתנגן במספר קונצרטים בפסטיבל, מגיעה מברלין, שם היא מתגוררת עם בעלה, המנצח והפסנתרן הנודע דניאל ברנבוים, יליד ארגנטינה שחי בנעוריו בישראל. לשניים שני בנים, שגם הם פועלים בסצינת המוזיקה בברלין. אחד מהם, הכנר מיכאל ברנבוים, מופיע בפסטיבל בקביעות ויגיע גם השנה; השני, דיוויד, הוא מפיק בתחום המוזיקה הקלה.

ברנבוים הוא מהדמויות החזקות והמשפיעות בעולם המוזיקה הקלאסית. היו שטענו כי יש אמנים הבאים לפסטיבל כדי לקדם את הקריירה שלהם דרכו. בשקירובה שוללת בתוקף אפשרות כזו: "זה אולי היה נכון פעם, בתחילת דרכו של הפסטיבל, ורק אצל אנשים מסוימים. כיום זה לא רלוונטי בכלל, ולו בגלל העובדה שדניאל כבר כמעט ולא מגיע לירושלים, עם מגבלות לוח הזמנים שלו".

- ובכל זאת, האמנים באים ומופיעים בלי לקבל שכר. מה האינטרס שלהם?

"הם באים בגלל האוכל", צוחקת בשקירובה. "אבל ברצינות, הסיבה העיקרית היא להיות יחד ולעשות מוזיקה יחד. כולם מאוד נהנים לבוא לירושלים, ועובדה שכל מי שהיה פה גם חוזר. סיבה נוספת היא הקהל, שהוא קהל ייחודי, לעולם ולישראל. כיף לנגן לקהל כזה. מוזיקה קאמרית זה משהו שחייבים להתרכז בו, ובירושלים יש הרגשה שהקהל מאזין בצורה אקטיבית. האמנים והקהל ממש נושמים יחד. זה כמו קסם".

אחד מהמאפיינים הבולטים של הפסטיבל הוא שהקונצרטים בו ארוכים באופן חריג, ועשויים להגיע לאורך של למעלה מ-3 שעות. חלק מהמאזינים מוצאים את האורך הזה מתיש, אבל בשקירובה טוענת, שהאורך המופלג של הקונצרטים הוא חלק מהייחוד של הפסטיבל. "יש לכך כמה סיבות", היא אומרת. "ראשית, באים לפסטיבל הרבה אמנים, וכולם רוצים להופיע. שנית, אני רואה בקונצרט אירוע מיוחד, שצריך בשבילו מרחב.

"כשמסתכלים על מוסד הקונצרט באופן היסטורי, רואים שעד לפני 100 שנים התוכניות היו מאוד ארוכות. רק במאה ה-20 הקונצרט הלך והתקצר. היום כולם ממהרים. למה צריך למהר? יש כאן חגיגת מוזיקה, ואין סיבה שלא להתענג עליה לאורך זמן. זה כמו אוכל: לא פאסט פוד כמו מקדונלד'ס, אלא ארוחה טובה עם כמה מנות שדורשת את הזמן שלה. אני מעדיפה שהקונצרטים יהיו ארוכים מדי מאשר קצרים מדי".

נוסח מודרני משולב

אלמנט בולט נוסף בפסטיבל, הוא שילוב משמעותי של מוזיקה מודרנית, בניגוד לנטייה הטבעית של מנהלי מוסדות המוזיקה בארץ, להתמקד ברפרטואר שמרני. "זה משהו שאנחנו חייבים לקהל", אומרת בשקירובה. "אי-אפשר להביא רק דברים ידועים. כל שנה אנחנו מזמינים יצירות חדשות לפסטיבל, ובעתיד אני רוצה שנבצע שוב יצירות שהזמנו והתגלו כטובות. אין הכוונה שנבצע רק מוזיקה מודרנית, אבל אני מאמינה שלצד ברהמס ומוצרט, אנחנו חייבים לבצע גם רפרטואר בן-זמננו".

- לקהל זה לא קשה?

"הקהל מאוד פתוח מהבחינה הזו. תמיד יהיו כמה שיתלוננו, אבל הרוב סקרנים. אנשים באים אלי אחרי ביצוע של יצירות מודרניות ואומרים שהם אמנם לא הבינו מה קורה שם, אבל זה היה מעניין, ומבקשים שנעשה עוד".

תוכנית הפסטיבל השנה תיסוב סביב שני נושאים עיקריים: הראשון הוא 100 שנה לתחילת מלחמת העולם הראשונה. "נבצע יצירות שחוברו בסביבת השנים 1918-1914. בין היתר נבצע יצירה של מלחין גרמני צעיר בשם רודי שטפן, שנהרג במלחמה.

"נבצע גם שירים של דביסי, רגר וריכרד שטראוס. זו תקופה שהיא נקודת שבירה - סוף הרומנטיקה המאוחרת ותחילת העידן המודרני, מעין גשר בין ישן וחדש".

שטראוס יעמוד במרכזו של הנושא השני של הפסטיבל השנה, במלאת 150 שנים להולדתו של המלחין האוסטרי, ממבשרי המוזיקה המודרנית. "שטראוס מוכר מאוד כמי שהעשיר את התזמורת הסימפונית ואת אופן הביטוי האופראי. לאורך כל חייו הוא כתב גם שירים", אומרת בשקירובה. "כך שבין היתר יהיו השנה בפסטיבל כמה זמרים מעולים, שישירו שירים שלו". בנוסף יבוצעו בפסטיבל שירים מאת שוברט, ברהמס, שומאן, דביסי ושוסטקוביץ'.

בנוסף, יתמקד הפסטיבל השנה גם ב"עולם השישיות" - יצירות שהולחנו לשישה נגנים, הרכב לא שכיח על הבמות. בין היתר יבוצעו בו שתי שישיות המיתרים הגדולות של ברהמס, ושל מלחינים אחרים.

ב-5 בספטמבר יתקיים ערב שירי קברט, וב-12 בחודש יתקיים ערב שכולו ביצועי סוויטות סולו לצ'לו של באך. בערב זה ינגנו 3 צ'לנים שונים מהצמרת העולמית: אליסה ויילרשטיין, יוהאנס מוזר ואלכסנדר קניאז'ב.

- בעלך דניאל ברנבוים פעיל מאוד מבחינה פוליטית ואת נוהגת להיפך.

בשקירובה: "אני לא אדם פוליטי. אני עושה מוזיקה, לא פוליטיקה. בנוסף, אני לא ישראלית והוא כן. זה לא בדם שלי. אני שומרת על אובייקטיביות, ומבחינתי הקשר שלי הוא עם עמיתי המוזיקאים, בלי קשר למוצא או שיוך. לשמחתי, אף פעם לא עשו לי בעיות בחו"ל בגלל שאני מנהלת את הפסטיבל בירושלים".

■ כל הפרטים: www.jcmf.org.il