הסיפור הזה אינו נוגע כלל לנישואים בין-דתיים בראשון לציון, או להתאסלמותה של נערה יהודיה מאוהבת, או למשמרות מחאה של הימין הקיצוני 200 מטר מן החופה.
את הסיפור זה מספרים עכשיו בהינדוסטנית מדוברת (שעטנז של הינדית ושל אורדו) במדינות הצפון של הודו. אפשר אפילו להרים טלפון, ולחייג 09410494559.
ארגון הינדי פונדמנטליסטי, הידוע בראשי התיבות RSS, הוא המפעיל את קו הטלפון הזה. שליחיו מפיצים עכשיו את המספר במערבה של מדינת אוטאר-פראדש, בצפון הודו. הם מפצירים בהורים מודאגים למהר ולהודיע להם על פיתוי בנותיהם בידי גברים מוסלמים נאים, לפני שיהיה מאוחר מדי.
הגברים המוסלמים נוטים להיות צעירים וגבוהי קומה, רחבי כתפיים ומאירי עיניים, לבושים במיטב המחלצות. הם אורבים לנערות הינדואיות תמימות ליד בתי ספר ובשווקים. הם מפילים אותן ברשת האהבה, כדי להציע להם נישואים, ולהעמיד את התנאי ההכרחי: התאסלמות.
ההינדואיות-לשעבר שבאו בברית מוחמד והסיף מתעברות, ומעמידות שפע של ולדות. בעליהן אינם מתעניינים בהן, מפני שמעולם לא התעניינו. הם רק רצו להעביר אותן על דתן, כדי שיגדילו את מספר המוסלמים בהודו. יום אחד יהפכו המוסלמים המתרבים את ההינדו למיעוט בארצם.
זה כמובן לא יקרה מחר, או מחרתיים, מפני שהמוסלמים הם רק 14% של האוכלוסייה על-פי הערכה מקובלת ("רק" בהודו מניב בערך 160 מיליון בני אדם), אבל חובתו של כל פטריוט הינדואי לעמוד על משמר "בהאראט" (על משקל "מחט"), הלוא הוא שמה האותנטי של הארץ שזרים קוראים "הודו".
המפתח לשלטון בהודו
תיאוריית הקונספירציה הזו מתהלכת בהודו זה עשר שנים לפחות. היא התחילה, כנראה, בקראלה, מדינה בדרום מערב הודו שבה נמצאת העיר קוצ'ין, מושבה של קהילה יהודית עתיקה (אין כל קשר). היא התפשטה למדינה דרומית אחרת, קרנטקה, שעיר הטכנולוגיה בנגלור היא בירתה. שם היא לבשה ממדים פוליטיים אלימים, כאשר קבוצות הינדואיות קיצוניות תקפו ברים ומסעדות, שבהן נראו נערות הינדואיות "לא צנועות" בחברת גברים מוסלמים.
היא הגיעה במזל רע אל אוטאר-פראדש בקיץ שעבר, כאשר מוטיב של "ג'יהאד אהבה" היה מן המעוררים של התנגשות בין מוסלמים להינדו בעיר מחוז הנקראת מוזפרנגר. כמה עשרות מוסלמים נרצחו, ורבבות נמלטו מבתיהם אל מחנות פליטים עלובים, שבהם הם יושבים עד עצם היום הזה.
אוטאר-פראדש היא המדינה הגדולה ביותר של הודו. אילו היתה עצמאית, היא היתה עומדת לצד ברזיל במניין האוכלוסייה. גבולה המערבי נושק לעיר הבירה דלהי, ובתחומיה נמצא הטאג' מאהאל, משבעת פלאי עולם. אבל חשוב עוד יותר הוא ההרכב הדמוגרפי שלה: כחמישית מתושביה מוסלמים, עם מסורת פוליטית ותרבותית רבת-ימים.
אוטאר-פראדש היא גם המפתח לשלטון בהודו. לפנים, המפתח הזה היה שייך למפלגת הקונגרס של שושלת נהרו-גאנדהי. בבחירות הכלליות האחרונות, 71 מ-80 מושביה של המדינה בפרלמנט הארצי נפלו בחיקה של מפלגת ימין הינדואית, BJP, והעניקו לה רוב נדיר בבית הנבחרים.
נוסחת ההצלחה: קיטוב
ל-BJP (מפלגת העם ההודית) יש צדדים מודרניים ומעשיים, אבל גם צדדים ריאקציוניים ורומנטיים. היא קשורה בטבורה בארגון RSS, המוזכר למעלה. הוא סיפק לה תשתית ארגונית ופוליטית, שבלעדיה היתה מתקשה לנצח בבחירות. יתר על כן, ראש הממשלה החדש, נרנדרה מודי, צמח משורות RSS. שם התעצבה השקפת עולמו ושם התגבשו דרכי הפעולה שלו.
עליית הימין היא סיפור הצלחה יוצא מגדר הרגיל, בארץ שבה למפלגה יחידה, או למשפחה יחידה, היה פעם מונופול כמעט מלא על כוח פוליטי וכלכלי. 1984 היתה השנה הראשונה שבה BJP התמודדה בבחירות. היא קיבלה אז שני מושבים בפרלמנט של 533. באותה השנה, מפלגת הקונגרס של משפחת גאנדהי קיבלה 414 מושבים. השנה כמעט התהפכו היוצרות: BJP קיבלה 382 מושבים בפרלמנט של 547, והקונגרס ירדה ל-44 מושבים, פחות מן המינימום הנדרש כדי להעניק לה את המעמד של אופוזיציה רשמית.
אין קושי להראות את הקשר בין העליה המסחררת הזו ובין קיטוב מכוון בין הינדו (75% של האוכלוסייה) ובין המוסלמים. לפני 22 שנה, מנהיגי BJP ארגנו את הריסתו של מסגד עתיק בעיר במדינת אוטאר-פראדש, כדי לבנות תחתיו בית מקדש לאל ההינדואי ראם. זה היה אקט הגיוס ההמוני, ששינה את ההיסטוריה של הודו. שש שנים אחר כך הצליחה BJP לכונן את ממשלתה הראשונה.
מדרום נפתחה הרעה
זכויות היוצרים למושג "ג'יהאד האהבה" שייכות כנראה לפוליטיקאי של BJP מדרום הודו. משמעות מיוחדת נודעת למוצא הדרום-הודי, מפני ששם יש מסורת רבת ימים של רב-קיום בשלום. מדינת קראלה נחלקת כמעט שווה בשווה בין הינדו, מוסלמים ונוצרים.
אבל הדרום בטל בששים לעומת הצפון המאוכלס בצפיפות עצומה, ומשווה להודו פחות סקס-אפיל מרוב חלקיה האחרים. הינדו ומוסלמים מתגוררים אלה בצד אלה מאות שנים, בדרך כלל בשכנות טובה, או לפחות בחריקת שיניים שקטה.
רבים מן המוסלמים האלה היו פעם הינדואים. הם עברו על אמונתם אם באיום החרב של פולשים מוסלמים ממרכז אסיה, במאה ה-16; ואם מפני שהתאסלמות (וגם התנצרות) היתה הדרך היחידה להימלט מן המידרג הכתתי הנוקשה של ההינדו, זה שחרץ את גורלו של אדם על-פי לידתו, והנציח את עליבותם של העלובים ביותר.
לאומנים הינדואיים חוזרים ומטעימים את האיסלאמיזציה ואת הניצור. אמנם רק 5% של ההודים הם נוצרים, אבל הנצרות נתפסת בעיני הלאומנים כנטע זר ומשחית. אחדים מן הפעילים הקיצוניים מבטיחים לפשוט על אזורים כפריים באוטאר-פראדש ביום חג המולד הבא, ו"לנקות" אותם מן הנצרות.
מכוערים, דוחים ועקומי-חוטם
המאבק באסלאם הוא קריטי הרבה יותר. החשד שמוסלמים זוממים לחזור ולכונן עליונות בהודו, או לפחות בחלקים שלה, מזין חלקים ניכרים של דעת הקהל ההינדואית. נסיכים, סולטנים ואפילו קיסרים מוסלמיים שלטו ברוב חלקיה של צפון הודו קרוב לאלף שנה.
אחרון הקיסרים של השושלת המוגאלית (שיבוש קל של "מונגולית", לציון המוצא המרכז-אסיאני) הודח בידי הבריטים רק ב-1858. המדינה המוסלמית הגדולה ביותר של הודו, היידרבד, פוזרה בכוח רק ב-1948. מלחמת גרילה על אש קטנה משתוללת עד עצם היום הזה במדינת קשמיר, בפינה הצפון-מערבית של הודו, שבה יש רוב מוסלמי.
הפחד מפני "ג'יהאד האהבה" מעורר אסוציאציות לא נעימות של אנטישמיות קלאסית באירופה. תעמלנים וולגריים במיוחד נהגו לדבר על יהודים, המנסים לפתות נערות נוצריות. באירופה, היהודים ההם תוארו כמכוערים, דוחים ועקומי חוטם. באוטאר-פראדש, המפתים מתוארים כדון-ז'ואנים. אבל הרעיון הוא אותו הרעיון: הזר בתוכך מאיים על טוהר דמך.
נמצאה הקדושה המעונה
החודש נרשם ציון-דרך בהתפתחות המסע נגד ג'יהאד האהבה. בכפר במערב אוטאר-פראדש, שבו רוב התושבים הם מוסלמים, התלוננה נערה הינדואית על חטיפה, על אונס קבוצתי, ועל איסלום בכוח. היא נקבה בשמותיהם של ארבעת האנסים, כולם מוסלמים. היא אושפזה בבית חולים מקומי לצורך בדיקות, ומשהשתחררה חזרה ונאנסה.
הימין ההינדואי מצא סוף סוף את הקדושה המעונה, שתמונתה ושמה (הבדוי, מפני שהחוק ההודי אוסר את פרסום שמותיהן של קרבנות אונס) יוכלו לספק את האיקונין של מסע ההתעוררות. להלן התעוררו ספקות על גרסתה של המתלוננת. התאריכים שמסרה לא התיישבו זה עם זה. מבית החולים נמסר, שהיא התייצבה שם מלכתחילה עם הריון שהסתבך בשלביו הראשונים, והרופא נאלץ לגרד את העובר מרחמה.
אבל בפוליטיקה הסבוכה של צפון הודו, מניעי המשטרה מוטלים בספק. היא סרה למרותה של מפלגת שלטון מקומית, התלויה, בין השאר, בתמיכה מסיבית של מוסלמים (וגם של כת הינדואית סמוך לתחתית המדרג). היא לא הצליחה למנוע את טבח המוסלמים בקיץ שעבר, והתפרצות אנטי-מוסלמית נוספת עלולה לקצר את שלטונה.
מחפשים את הפישון ואת הגיחון
ההבדל החשוב ביותר בין אירועים קודמים של המסע נגד "ג'יהאד האהבה" ובין האירוע הזה הוא כמובן הנסיבות הפוליטיות. זו הפעם הראשונה בתולדות הודו שבראשה עומדת ממשלה ימנית ממוצא פונדמנטליסטי, שאינה זקוקה לשותפים קואליציוניים (אם כי יש, ליתר בטחון). ראש הממשלה מעיד על עצמו שהוא "הינדואי לאומי" בארץ שנהגה להתפאר בחילוניות של ממשלותיה.
הממשלה הזו מחטטת במעי ההיסטוריה, הפרה-היסטוריה ואפילו המיתולוגיה, כדי לאושש את הזהות ההינדואית של הודו. החודש למשל הודיעה השרה לענייני מים ופיתוח הנהרות על מאמץ חדש למצוא את נתיבו של נהר, המוזכר בכתבי הקודש של ההינדו, וזרם, אולי, לפני 6,000 שנה. זה יהיה מקביל למאמץ רשמי למצוא את פישון וגיחון, שני הנהרות האבודים של גן העדן המקראי.
נרנדרה מודי חוזר ומאשים את מתנגדיו שהם מעמידים פנים חילוניות בשעה שהם מנסים להנציח את המחלוקות העדתיות והדתיות לטובת סיכוייהם האלקטורליים. יש ממש בביקורת הזו, מפני שמפלגת הקונגרס אמנם נהגה להסתמך על תמיכה גושית של מיעוטים כדי להגיע לשלטון, וכדי להישאר בו. זה אמנם לא הסתייע בבחירות של אפריל-מאי השנה, אבל היא לא ויתרה, מפני שאין לה חלופות של ממש.
באותה השעה, מפלגתו של מודי, או ארגונים הקרובים אליה, מתסיסים בגלוי אוכלוסייה הינדואית כפרית, בדרך כלל נחשלת ולא-משכילה, נגד מוסלמים. זו נוסחה שאולי תועיל בבחירות הבאות, אבל ספק אם היא מבטיחה טובות לדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם, או לדמוקרטיות קטנות בהרבה ממנה.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny