עפים גבוה: האנג'לים מעורבים ביותר ויותר אקזיטים

קרנות ההון סיכון מקבלות בדרך כלל לא מעט כבוד בעולם ההיי-טק הישראלי, שכן הן אלה שמשקיעות את הכסף שאמור לגלגל את התעשייה ולהפוך אותה לסטארט-אפ ניישן שהיא. אבל מנגד, לאורך השנים נשמעות לא מעט תהיות באשר להתנהלותן ותפקודן של הקרנות. מצד אחד, יש מי שטוען כי שיעורי התשואה של הקרנות נמוכים, אחרים מצביעים על כך שהן הולכות ונעדרות ממפת ההשקעות המקומית לטובת קרנות זרות ויש גם מי שמראה איך חוסר הרלבנטיות שלהן מתבטא בשלבים המוקדמים של הסטארט-אפ, אף כי המצב הולך ומשתנה.

אבל אחת השאלות הגדולות, שנראה שטרם טופלה, היא עד כמה אחראיות הקרנות על האקזיטים הכי רווחיים? נראה שמעט מדי. בדיקה שנעשתה על-ידי חברת iAngels הישראלית, שמאפשרת להשקיע בסטארט-אפים לצד אנג'לים מובילים, מראה שלקרנות ההון סיכון יש משקל נמוך מאוד באקזיטים הרווחיים ביותר שנרשמו בשלוש השנים האחרונות בישראל. למעשה, הנתונים, שכוללים חברות היי-טק וטכנולוגיה (ללא תחום הביומד) ומתבססים בין היתר על נתוני מאגר IVC, מראים כי 45% מ-20 האקזיטים הכי רווחיים נעשו על בסיס השקעות אנג'לים בלבד.

מה הופך אקזיט לרווחי? שלי הוד מויאל, מנהלת שותפה ב-iAngels לצידה של מור אסיא, ערכה את הבדיקה ומסבירה כי החישוב נעשה על-פי נוסחת IRR (שיעור תשואה פנימי של כל חברה). כך, בנוסחה נלקח האקזיט הכולל על ההשקעה (מכפיל) בחזקת הזמן הממוצע שלקח למשקיע להגיע לאקזיט מההשקעה שלו פחות אחד. התוצאה שמתקבלת היא הרווחיות של האקזיט.

במסגרת הבדיקה שערכה הוד מויאל מ-iAngels, נבדקו 330 חברות שעשו אקזיטים מאז 2011, כשהחישובים נעשו על 200 חברות מתוכן, שעליהן התפרסם מידע באשר להיקף האקזיט.

האקזיט הכי רווחי: Cyvera

על-פי הבדיקה, האקזיט הרווחי ביותר שנרשם בישראל מאז 2011 הוא של חברת Cyvera, אחד האקזיטים הטריים ביותר, שנמכרה במארס השנה ב-200 מיליון דולר לחברת פאלו אלטו נטוורקס הישראלית גם היא. האקזיט הגיע לאחר גיוס של 13.1 מיליון דולר, מה שהביא למכפיל של 15.3 על ההשקעה וזאת כשהזמן הממוצע שלקח למשקיע בסטארט-אפ להגיע לאקזיט היה פחות משנה.

במקום השני אפשר למצוא את חברת ההימורים המקוונים Playtika, שנמכרה לענקית בתי הקזינו האמריקאית Harrah's לפי שווי של 145 מיליון דולר ולאחר שגייסה מיליון וחצי דולר בלבד, מה שהביא החזר של כמעט פי 90 על ההשקעה וזמן ממוצע של כשנה וחצי למשקיעים להגיע לאקזיט.

במקום השלישי מופיע טדי שגיא, שרכש את חברת Crossrider ב-37 מיליון דולר, לאחר שגייסה כ-2 מיליון דולר בלבד (מכפיל של 19.5), כשהזמן הממוצע שלקח למשקיעים להגיע לאקזיט מאז ההשקעה עמד על קצת יותר משנה.

במקום הרביעי, וצמוד-צמוד למקום השלישי, אפשר למצוא את חברת XtremIO, שנמכרה ב-450 מיליון דולר לענקית האחסון EMC עם מכפיל של 18 לאחר שגייסה כ-25 מיליון דולר ועם זמן ממוצע של מעט יותר משנה שלקח למשקיעים להגיע לאקזיט. האקזיט של XtremIO נשען על השקעה של קרנות הון סיכון בלבד, אחד מחמישה אקזיטים בלבד ברשימת 20 האקזיטים הכי רווחיים. את החמישייה הראשונה סוגרת חברת ScaleIO, שנמכרה גם היא ל-EMC ב-250 מיליון דולר לפי מכפיל של 20.8 ועם זמן ממוצע של קצת יותר משנה.

עוד עולה מהנתונים כי האקזיט עם המכפיל הגבוה ביותר מבין 20 האקזיטים הרווחיים ביותר הוא של חברת המסחר הישראלית Plus500, שהגיעה למקום ה-15. החברה הונפקה לפני שנה לפי שווי של 200 מיליון דולר - פי 500 לעומת גיוס של חצי מיליון דולר. למשקיעי Plus500 לקח בממוצע כחמש שנים מאז ההשקעה להגיע לאקזיט, פרק זמן ארוך יחסית לעומת שאר האקזיטים הרווחים.

Waze הגיעה למקום ה-20

האקזיט הרווחי בהיקף הגדול ביותר, כפי שעולה מבדיקת iAngels, שייך לאפליקציית הניווט הפופולרית Waze, שהגיעה רק למקום ה-20 עם אקזיט של כ-1.2 מיליארד דולר, מכפיל של 17.9 וזמן ממוצע של כשנתיים וחצי שלקח למשקיעים להגיע לאקזיט. האקזיט של Waze נשען על בסיס השקעות של קרנות הון סיכון בלבד, אחד מתוך חמישה אקזיטים בלבד (25%) שהסתמכו רק על קרנות הון סיכון, לצד XtremIO, OffiSync, Navajo ו-Onavio. בנוסף, יש עוד שישה אקזיטים (30%) שמבוססים על השקעות משולבות של קרנות הון סיכון ושל אנג'לים.

"לאור הגמישות שיש לאנג'לים בסוג ההשקעה ובאופק שלה הם הנהנים הגדולים מהאקזיטים הרווחיים ביותר", אומרת הוד מויאל. אך למה הקרנות כמעט ונעדרות מהרשימה הזו? "קרנות הון סיכון גדולות חייבות אקזיטים מאוד גדולים של מאות מיליוני דולרים על מנת להזיז את מחט הרווחיות של הקרן וניתן לראות שבמרבית האקזיטים הרווחיים העונים על הגדרה זו (אקזיט מעל 200 מיליון דולר) אכן הייתה להם נוכחות, מלבד וויבר שהינה מקרה מיוחד", מסבירה הוד מויאל.

"קרן גדולה צריכה לפחות 10 סיפורי הצלחה קטנים בשביל לקבל את אותו אימפקט של השקעה בחברה אחת בממדים של ווייז, וויקס או טרסטייר כך שרווחיות גרידא היא לא הפרמטר החשוב היחיד עבורה אלא נפח העסקה חשוב לא פחות. לעומת זאת, אנג'לים וקרנות קטנות יותר בהחלט יכולות להצדיק השקעות בחברות עם אופק יותר קצר כי יש הרבה חברות כאלה ובשביל האנג'ל או הקרן הקטנה זה בהחלט מזיז את המחט".

על-פי הנתונים, חלק לא קטן מתוך 20 האקזיטים הרווחיים ביותר נרשמו פחות משלוש שנים מאז החברות רשמו את הגיוס הראשון שלהן. את הוד מויאל זה לא מרתיע. "התופעה של מכירת חברות בשלב מוקדם יחסית אך רווחי באופן יוצא דופן עבור המשקיעים והיזמים היא מבורכת מאחר והיא מזינה את התעשייה כולה", היא טוענת.

"ראשית, ישנה סבירות גבוהה שהמשקיעים שגרפו רווחים משמעותיים ישקיעו בחברות נוספות. שנית, היזמים עשויים להפוך בעצמם לאנג'לים חדשים שמביאים איתם ניסיון אופרטיבי וחלקם אף יקים חברות חדשות כשיש להם את אורח הרוח להתמקד באתגרים גדולים יותר ולייצר חברות גדולות יותר". הוד מויאל מסכמת ואומרת כי "בהחלט יש מקום לקטגוריית האקזיטים הקטנים-בינוניים וזאת כל עוד היא לא באה על חשבון האקזיטים הגדולים אלא מתקיימת לצידה בהתאם לסוג ההזדמנות".