קרקס צ.לנדאו

צריך לדעת גם לפשוט רגל. אין ספק, חברת צ. לנדאו עשתה את זה בסטייל. ביום שלישי, אחרי הצהריים, שלח משרד יחסי הציבור של החברה הודעה על כוונתה להגיש לבית המשפט בקשה להקפאת הליכים "במטרה לארגן עצמה מחדש" וכמובן מתוך דאגה עמוקה ללקוחות ("למסור דירות לדיירים בפרויקטים ולהיערך על מנת לתת כלים לנאמן שימונה להחזיר את חובות החברה ולמזער ללקוחות, ספקי קבלי המשנה של החברה").

ועכשיו הגענו לתירוצים: כמובן, זה לא אנחנו, היזמים המופלאים, אלא "המצב", וכך נוסח כתב האישום על "המצב": "צירוף של אירועים שנכפו על החברה ושאינם תלויים בה הובילו אותה למצב שבו החליטה, לאחר מחשבה רבה, לבקש את ההקפאה וכל זאת על מנת למזער נזקים. התייקרות תשומות הבנייה והשפעת המשבר בתחום הנדל"ן. משבר האשראי בשוק ההון והאירועים הביטחוניים בחודשיים האחרונים תרמו גם הם והביאו אותה לנסיבות הללו".

אויש אויש אויש, כמה שטויות והבלים כדי להאשים את "המצב". ראשית, אין שום משבר בשוק הנדל"ן, לפחות לא כרגע, והניסיון של בעלי השליטה בחברה לגלגל את כישלונם לסוג של משבר כזה הוא פאתטי. גם הקיפאון היחסי בעקבות סאגת חוק מע"מ 0% אינו "משבר" למרות שהקבלנים (הכוונה לקבלני הביצוע) מנסים לתאר זאת כך.

שנית, הטיעון על "משבר אשראי בשוק ההון" הוא מביך במיוחד: עד כמה שידיעתנו משגת, משבר האשראי בשוקי העולם התרחש ב-2008 ומאז חלף לו (בינתיים), הריביות עדיין אפסיות, הכסף זול והוא גם שוכב על הרצפה, וחברות טובות יכולות לגייס בקלות. האירועים הביטחוניים זה חרטוט גדול והנימוק של תשומות לבנייה תופס לכל הענף. אפשר לצפות מחברה שקיימת יותר מ-30 שנה לתירוצים קצת יותר הגיוניים.

את הסיבות האמיתיות לקריסתה של צ. לנדאו יהיה אפשר, אם בכלל, למצוא במסמכים אחרים, לא בהודעות לתקשורת, לא בתדרוכים תקשורתיים ובטח שלא במסמך הקפאת ההליכים של החברה. זו הרי חברה פרטית, ולכן הבסיס לכל הדיון בפשיטת הרגל של החברה הוא הדוחות הכספיים של צ. לנדאו לאורך 10 השנים האחרונות. אם הדוחות יהיו מספיק מפורטים יהיה אפשר לגלות כמה משכו בעלי השליטה לכיסם לאורך אותן שנים, בשכר, דמי ניהול או בעסקאות בעלי עניין, אם היו כאלה, ורק אחרי זה יהיה אפשר לקבוע אם הם כאלה מסכנים שלא יכלו לתנאי "המצב" המשברי שהם המציאו.

לצערנו, זה לא יקרה: החברה תתגלגל בבית המשפט, הנאמנים יגזרו קופון, הבנקים והספקים ימחקו מהחובות, חלק מהדיירים יסבלו אבל בעלי השליטה ימשיכו לדרך חדשה כאילו לא קרה דבר.

בדוח מינהל הכנסות המדינה האחרון יש נתון אחד די מדהים וזועק לשמים: מתוך כ-135 אלף חברות פעילות ב-2009 (הנתון האחרון), פחות מ-40% (!) הן חברות מרוויחות. רק כ-51.5 אלף חברות מרוויחות. בסך הכול, קובע הדוח, בין 50% ל-60% מגביית מס החברות בישראל תלויה בלא יותר מ-500 חברות מתוך סל של כ-130 אלף חברות. האם יכול להיות שיותר מ-60% בישראל לא מרוויחות בגלל כל מיני סיבות וביניהן "המצב"? או שזה אולי בגלל "מצב" אחר? למשל, "מצב" של חשבונאות יצירתית במקרים רבים או תעשיית השחור שמשגשגת אצלנו, מאפסת רווחים והופכת חלק גדול מהחברות ללא רווחיות?