תוך שנה: הבנקים הגדילו האשראי למשקי-הבית במיליארדים

למרות ההאטה במשק, הירידה בריבית והעלייה ברגולציה, הבנקים מסכמים מחצית שנה טובה. גם בשוק ההון התגובה למרבית הדוחות הייתה חיובית, והאנליסטים שיבחו את התוצאות.

חמשת הבנקים הגדולים בישראל מסכמים את המחצית הראשונה של 2014 עם רווח של 3.65 מיליארד שקל, בדומה לתקופה המקבילה. על פניו, קיפאון מעין זה ברווח אינו מבשר טובות, אבל יש לזכור כי במהלך הרבעון השני של השנה ביצעו שני בנקים הפרשות חד פעמיות משמעותיות: לאומי הפריש 460 מיליון שקל על רקע חקירת הרשויות האמריקאיות (סך ההפרשות בגין פרשה זו כבר הגיעו למעל מיליארד שקל), ודיסקונט הפריש 306 מיליון שקל בגין תוכנית לפרישה מוקדמת של 250 עובדים.

לו היינו מנטרלים את שתי ההפרשות הללו, הרווח המצרפי של הבנקים היה עולה באופן משמעותי. את הרווח הגדול ביותר הציג בנק הפועלים - 1.54 מיליארד שקל - והתשואה הגבוהה ביותר על ההון הייתה של בנק מזרחי טפחות - 11.5%. שני הבנקים האלה הם היחידים שהשיגו תשואה דו ספרתית על ההון, במחצית הראשונה.

התשואה הממוצעת על ההון עמדה במחצית הראשונה על 8.3% לעומת כ-9% במחצית המקבילה, והירידה בתשואה על ההון נובעת מכך שהבנקים צריכים להגדיל במקביל את ההון העצמי שלהם בכדי לעמוד בדרישות הרגולציה.

מה היו המגמות המרכזיות שאפיינו את המחצית בענף הבנקאות, ומה צפוי לו בהמשך? המספרים לפניכם.

12.4 מיליארד שקל - זה היקף הכנסות המימון המצרפיות של הבנקים במחצית הראשונה. מדובר בעלייה קלה של כ-0.2%. העלייה הקטנה הזו אינה טריוויאלית, שכן הריבית במשק דווקא ירדה באותה התקופה, מה שאמור לשחוק את המרווח הפיננסי. תרם לה שינוי חשבונאי שהביא לכך שחלק מהעמלות הקשורות לאשראי הועברו מסעיף העמלות לסעיף ההכנסות ממימון, אך זו אינה הסיבה העיקרית.

הסיבה המרכזית ליציבות בסעיף זה היא שינוי בתמהיל תיק האשראי בבנקים, והמגמה של עלייה באשראי הקמעונאי היקר יותר, לעומת ירידה באשראי העסקי בו הריביות נמוכות יותר.

7.4 מיליארד שקל - זו העלייה באשראי הקמעונאי במהלך 12 החודשים האחרונים - צמיחה של קרוב ל-6%. בכל הבנקים ישנה מגמה של הגדלת האשראי הקמעונאי, וזאת בנוסף למגמת הצמיחה החדה הנמשכת מזה כשנתיים בתחום המשכנתאות.

בבנקים מצאו כי היקף המינוף של משקי-הבית בישראל נמוך יחסית לממוצע בעולם, ולאור העובדה שמדובר באשראי יקר יחסית, הם ריכזו מאמצים כדי לצמוח בתחום הזה. כזכור, גם בחברות כרטיסי האשראי מצאו באשראי החוץ בנקאי מנוע צמיחה, ושם עלה תיק האשראי ללקוחות הפרטיים ביותר מ-20% בתוך כשנה. אם כי עדיין מדובר במספרים קטנים לעומת האשראי בבנקים (תיק האשראי של חברות כרטיסי האשראי הוא פחות מ-6 מיליארד שקל לעומת 134 מיליארד שקל בבנקים).

בבנקים אומרים כי האשראי למשקי-בית הוא בסיכון נמוך יחסית בין היתר בשל פיזור התיק. ועדיין, קשה שלא לתהות האם הגידול החד יחסית בהלוואות שנוטלים על עצמם משקי-הבית (בנוסף לצמיחה בענף המשכנתאות), דווקא בתקופה בה המשק נכנס להאטה, אינו בעייתי.

7% זו הירידה באשראי העסקי בבנקים מיוני 2013 ליוני 2014. ואכן, תמונת הראי של הצמיחה באשראי הקמעונאי היא זו שבאה לידי ביטוי באשראי העסקי. מגמת הירידה בתחום זה נמשכת, כשבתוך 12 חודשים התכווץ התיק ב-17.5 מיליארד שקל ל-222 מיליארד שקל (כאמור, ירידה של 7%). הצניחה באשראי העסקי היא מגמה הנמשכת יותר משנתיים, שנובעת מכמה סיבות, ביניהן התחרות העזה מצד שוק ההון המתבטאת הן בהנפקות אג"ח והן בהלוואות פרטיות שמעניקים הגופים המוסדיים.

בנוסף, הבנקים נאלצים לרתק מול הלוואות אלה הון רב יחסית, כשבמקביל הריבית היא נמוכה לעומת הלוואות מסוג אחר. מעבר לכך הביקוש לאשראי במשק נמצא במגמת האטה, וגם היחלשות הדולר שוחקת את שווי התיק מכיוון שחלק לא מבוטל מההלוואות למגזר העסקי ניתנות בדולרים.

24 מיליון שקל - זה היקף ההכנסות של הבנקים מסעיף ההפרשות להפסדי אשראי. במקום שסעיף זה יפגע ברווחי הבנקים, הוא דווקא תרם לו. בתקופה המקבילה הפרישו הבנקים 1.26 מיליארד שקל לסעיף הפסדי האשראי, אלא שבמחצית הראשונה נהנו הבנקים מפירעון של הלוואות בגינן הפרישו כבר בעבר.

בזכות אותו ריקברי, נהנו שני הבנקים הגדולים מהכנסות מסעיף זה בסיכום המחצית, ובשאר הבנקים ההפרשות שבכל זאת נרשמו היו זניחות. כך, לדוגמה, בדיסקונט ההפרשות עמדו במחצית על 40 מיליון שקל לעומת 286 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ברבעון השני כל הבנקים רשמו הכנסות בזכות ריקברי גדול למעט מזרחי טפחות, אך גם בנק זה רשם הפרשות נמוכות מאוד להפסדי אשראי.

בבנקים מסבירים כמובן שהריקברי הגדול נרשם בזכות מדיניות שמרנית של הפרשות שנעשתה בשנים הקודמות. ייתכן שזה נכון, אך ספק שהבנקים ימשיכו להציג ריקברי בהיקפים גבוהים כפי שראינו בעבר, כשככל הנראה הנתונים שראינו הפעם הם חריגים וחד פעמיים.

ההאטה תגיע לבנקים?

הבנקים מהווים בבואה של המשק. אם המשק נקלע להאטה ולבעיות - ונתוני המאקרו האחרונים מעידים על האטה במשק, וזה עוד לפני מדידת השפעות מבצע "צוק איתן" - הדבר אמור לבוא לידי ביטוי גם בתוצאות הבנקים. ולמרות זאת, בינתיים בבנקים העסקים כרגיל, והרווחים נמצאים במגמת צמיחה (בנטרול הפרשות חד פעמיות).

"לבנקים יש רזרבות שומן לא מבוטלות", אומר גורם בכיר באחד הבנקים. "הם יודעים לנצל את ארגז הכלים שברשותם ולהתאים את עצמם גם למצבים של האטה במשק". ואכן, הבנקים עשו בשנים האחרונות לא מעט מהלכי התייעלות שכללו קיצוץ של אלפי משרות, סגירת סניפים וחיסכון בהוצאות שונות. את תוצאות התהליך ניתן לראות בבלימה בסעיף ההוצאות ברוב הבנקים, וזאת על אף מנגנון הטייס האוטומטי המביא לעלייה בשכר העובדים בהם.

במקביל, שינוי בתמהיל האשראי (יותר אשראי קמעונאי ופחות עסקי) שיפר את הכנסות המימון שלהם. שפן נוסף ששלפו הבנקים נגע לתיק ניירות הערך. הבנקים ביצעו לא מעט מימושים בשוק ההון, בעיקר אשתקד, ואלה הניבו להם רווחים נאים.

השאלה היא האם הבנקים כבר השתמשו בכל הקלפים שהיו להם בשרוול, או שבהמשך הדרך נגלה שיש להם כלים נוספים להתמודדות עם ההאטה ההולכת וגוברת במשק.

 סיכום תוצאות מחצית הבנקים

 השינוי בתמהיל האשראי של הבנקים