המגזין הכלכלי "פורבס" מותח ביקורת קשה על התקשורת האמריקאית בגין מה מה שהוא מכנה "האינתיפאדה של המדיה" נגד ישראל. בכתב אישום קשה נגד עיתוני ארה"ב טוען המגזין כי הם העיתוני בארה"ב את המלחמה בעזה באופן מוטה ו"בולעים" כל מה שמגיש להם חמאס.
כותב המאמר, ריצ'ארד ביהאר, מייחס את הביטוי "האינתיפאדה של המדיה" לגארי ווייס, תחקירן אמריקאי ידוע, שטוען כי התקשורת האמריקאית "נהפכה לחלק ממכונת המלחמה של חמאס".
המלחמה פרצה לפני יותר מחודש, והגיע הזמן לבחון את תוצאות הקטל התקשורתי שהותירו מאחוריהם כתבים של אמצעי התקשורת האמריקאים הגדולים, כותב "פורבס".
אחת מהדוגמאות שמביא המגזין היא ההסתייגות של "ניו-יורק טיימס" מקובלנה של אגודת הכתבים הזרים בישראל, גוף שאינו אוהד גדול של ישראל, נגד חמאס. בקובלנה הפומבית התלוננו הכתבים כי חמאס מפעיל נגדם אמצעי לחץ "בוטים, בלתי פוסקים, עוצמתיים וחריגים". אולם כתבת "ניו-יורק טיימס" בישראל, ג'ודי ראדורן, הזדרזה לשלוח אי-מייל לאגודה, בו טענה כי הודעת האגודה נגד נוהלי חמאס עלולה להיות "מסוכנת לאמינות" הכתבים שמסקרים את העימות. "כל כתב שפגשתי, שהיה בעזה במהלך המלחמה, אומר שהנרטיב הישראלי הזה, שנהפך עתה לנרטיב של אגודת הכתבים הזרים על הטרדות העיתונאים בעזה, הוא שטויות" (ההדגשה במקור, באי מייל של ראדורן).
"הדיווחים על מספר הקורבנות בקרב האוכלוסייה האזרחית בעזה הוא אחד מהפשעים הגדולים של המדיה במלחמת עזה", כותב "פורבס". "כבר לפני כמה שבועות התברר כי כתבי העיתונים המערביים הגדולים בולעים, כדבר שבשגרה, את הנתונים אדירי הממדים שמגיש להם משרד הבריאות של עזה, זרוע של ארגון הטרור חמאס, שהוכיח במלחמות קודמות שהוא מספק נתונים שקריים... למה דומה הדבר? ציטוט נתוני משרד הבריאות של גרמניה הנאצית על מספר הקורבנות האזרחיים הגרמניים במלחמת העולם השנייה".
"במקרים רבים, אמצעי תקשורת אמריקאים גדולים לא טרחו בכלל לייחס את הנתונים למשרד הבריאות החמאסי, אלא הסתפקו בדיווח ש'רוב' או 'הרוב המכריע' של הקורבנות בעזה הם אזרחים", טוען המגזין.
ודוגמה נוספת: כתבים מאמצי תקשורת בפינלנד, צרפת, הודו, איטליה, יפן ורוסיה חשפו את העובדה שחמאס משתמש באזרחים כמגינים אנושיים. אבל אמצעי תקשורת מערביים בעלי משאבים גדולים הרבה יותר, כגון BBC ,CNN, "וול סטריט ג'רנל", "ניו-יורק טיימס" ורבים אחרים לא עשו זאת (צדיק אחד בסדום: "וושינגטון פוסט").
"מאז תחילת המלחמה, ב-8 ביולי, חלק גדול מסיקורה במערב מוטה נגד ישראל, כצפוי, תוצאה של 'טכניקות' עיתונאיות ותיקות כגון דיווח מרושל ועצל, שטחיות, היעדר נואנסים, התעלמות מעובדות, העדר ידע היסטורי או, פשוט, כתיבה שמונעת על-ידי אג'נדה (אנטי-ישראלית) ושקרים", טוען בעל המאמר.
"עיתונאים ופרופסורים לאתיקה של העיתונות שימו לב: אתם עדים עתה לדיווח המחורבן ביותר מזירה זרה מאז ש'ניו-יורק זו'רנל', של הרסט, דחף את ארה"ב למלחמה הספרדית-אמריקאית ב-1898, בדיווחים שקריים, והכתב של 'ניו-יורק טיימס' במוסקבה התעלם מפשעי סטלין בשנות ה-30", כותב "פורבס".
בציטוט נוסף מהתחקירן גארי ווייס, כותב המגזין: "אנו לא מדברים רק על עיתונות גרועה. אנו מדברים על עיתונות שמתפקדת כמכשיר של ארגון טרור, חמאס; שדוחפת בהתלהבות את הנרטיב של הארגון, מפני שהיא משתופפת נוכח איומי חמאס, אוהדת את מטרותיו או פשוט בגלל בורות".
"פורבס" מציין כי מצב זה אינו נובע מחוסר עיתונאים בזירה. למעלה מ-700 עיתונאים זרים באו לישראל לסקר את המלחמה, נוסף ל-700 הכתבים הזרים שחיים בה דרך קבע. "אבל רק מעטים מהם עושים את עבודתם כהלכה, כלומר מעמיקים מעבר לדימויים השטחיים של נראיב 'דויד וגוליית' - נרטיב שמקדם חמאס, ארגון טרור פשיסטי, שסוגד למוות".
הקונסול הכללי של ישראל בניו-יורק, עידו אהרוני, אמר למגזין: "נראה לי מוזר, מבחינה עיתונאית ומוסרית, שאחרי חודש של לחימה אינטניסיבית בין ישראל לחמאס, בקושי רואים בתקשורת המערבית תצלומי טרוריסטים של חמאס אוחזים בנשק, או טרוריסטים של חמאס ששקועים בפעילויות עוינות נגד ישראל. נראה כאילו קיים צד אחד בלבד. לכך יכולות להיות שתי סיבות: או שעיתונאים מחפשים אחרי סיפור קל, זמין, שנמצא נגד עיניהם - או שהם פוחדים מחמאס. אני מאמין שמדובר בשילוב של שתי הסיבות".
כאילו במענה לטענות נגדה, מפרסם היום (ו') ה"טיימס" כתבה אוהדת יחסית לישראל על התפתחויות האחרונות במלחמה. ה"טיימס" מציין כי חמאס הפר, פעמים חוזרות ונשנות, את הפסקות האש והתחייב להמשיך בירי הרקטות לעבר ישראל עד שיתמלאו דירושתיו.
"מהסבב האחרון של העימות נראה שידה של ישראל על העליונה", טוענת הכתבת. "רקטות רבות הומטרו אתמול על ישראל ללא הפסקה, אך הן כמעט לא גרמו שם נזק, וחמאס לא מימש את איומיו לשגר רקטות לעבר נתב"ג. לעומת זאת, ישראל הצליחה לחסל 3 מפקדים בכירים בחמאס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.