מדינה נוספת חומקת מהמפציץ החמקן; ישראל עדיין לא

קנדה, אחת מהלקוחות הפוטנציאליים הגדולים של לוקהיד מרטין לרכישת מטוסי אף 35 - המפציצים החמקניים - בוחנת אפשרות לבטל את העסקה המתוכננת. ביטול העסקה יהיה מכה קשה לפרוייקט המפציץ החמקן - מטוס הקרב המתקדם ביותר עלי אדמות - מפני שהוא יסכל הוזלה מתוכננת של עלויות הייצור הסדרתי של המטוסים. התפתחות כזו עלולה לערער את נחישות ההחלטה של לקוחות נוספים, ובכללם ישראל, לדבוק בפרוייקט, או לממש אופציות לרכישות נוספות.

בכל אופן, בשלב זה אין שום סימן שחיל האוויר הישראלי, או משרד הביטחון, מוכנים לבחון מחדש את רכש המטוסים, שאמורים להיות מטוסי הדור הבא של ישראל.

מאז לידתו של הפרוייקט, גייס משרד ההגנה האמריקאי שמונה מדינות שהסכימו להיות שותפות בפרוייקט ולהשקיע בו, וקנדה בכללן. ישראל לא נמנתה עם השמונה, בין השאר בגלל העלויות הגדולות שהיו כרוכות בהחלטה כזו, אך היא החליטה לרכוש 19 מטוסים תמורת 2.75 מיליארד דולר, עם אופציה לרכוש 75 מטוסים נוספים. אם לא יוזלו עלויות הייצור העתידי, יקטנו מאוד הסיכויים שישראל תממש את האופציה הזו. על פי הסכמי רכש גומלין, תיצר חברת אלביט מערכות את קסדות הטייסים של מטוסי אף 35 ותע"א תייצר את הכנפיים.

יפן התחייבה אף היא לרכוש מפציצים חמקניים ונראה שקוריאה הדרומית תהפוך את האף 35 למטוס הקרב הבא שלה.

אך כפי שאפשר ללמוד מהההתלבטויות בקנדה, לא כולם מרוצים מפרוייקט המפציץ החמקן, שנעשה במרוצת השנים למערכת הנשק היקרה ביותר אי פעם בתולדות ארה"ב. (עד עתה הושקעו בתכנית כמעט 400 מיליארד דולר). מצד אחד, הפרויקט הוא סמל לעוצמתה של ארה"ב ולהישגיה הטכנולגיים, אך מצד אחר הוא משקף בזבוזים עצומים וחוסר שליטה במערכות מורכבות, בארה"ב ומחוצה לה.

כפי שמדווח "וושינגטון פוסט", ההחלטה אם לרכוש את המטוסים נהפכה לוויכוח פוליטי מר בקנדה, ממש כמו בארה"ב, מולדתו של המפציץ החמקן, שאפילו בה יש חילוקי דעות האם ההשקעה העצומה בפרוייקט מצדיקה את עצמה.

יש החוששים שאם מדינות כקנדה ימשכו ידן מהפרוייקט, המפציץ החמקן יישאר מחוץ להישג ידם של צבאות רבים בטווח הרחוק. בואינג, אחת מהמתחרות הגדולות של לוקהיד מרטין, מריחה דם והיא מנסה לפתות את קנדה ולקוחות פוטנציאליים אחרים של מטוסי אף 35 לבחון חלופה זולה יותר מתוצרתה - מטוסי סופר הורנט F/A 18.

וקנדה אינה המדינה היחידה שנרתעת מהעלות הגבוהה של מטוסי אף 35. איטליה והולנד, שתי מדינות שנאבקות בגרעונות תקציביים, כבר הודיעו על קיצוץ במספר המפציצים החמקניים שהן מתכננות לרכוש. דנמארק עורכת מכרז - מעין תחרות שבה מתמודד המפציץ החמקן עם מטוסים אחרים בעלי יכולות דומות.

ובינתיים, מדווח ה"פוסט", פס הייצור של המפציצים החמקניים במפעל לוקהיד מרטין בפורת-וורת, טקסאס, מפיק הרבה פחות מיכולתו המרבית: קצת יותר מ-30 מטוסים בשנתיים שחלפו. הסיבה: קיצוצים תקציביים ובעיות טכניות אילצו את הפנטגון, הלקוח הגדול ביותר של המטוסים, להאט במידה משמעותית את קצב רכישתם.

"התכנית תקועה עתה במצב של קצב ייצור נמוך ועלויות גבוהות", אמר לעיתון ריצ'ארד אבולאפיה, אנליסט המתמחה בתעשיות האירו-חלליות בקבוצת טיל. "שיעורי הייצור נמוכים בגלל העלויות הגבוהות, והעלויות הגבוהות נובעות משיעורי הייצור הנמוכים".

בשלב זה, מחיר "שלם וטוס" (מחיר שאינו כולל מו"פ ועלויות אחרות) של מפציץ חמקן אחד הוא כ-110 מיליון דולר למודל שמיועד לחיל האוויר האמריקאי, על פי נתונים של לוקהיד מרטין. אך החברה, וגם פקידים בפנטגון אומרים, כי יהיה אפשר להוריד את המחיר לרמה של 80 מיליון דולר עד סוף העשור הנוכחי. לוקהיד וכמה מקבלני המשנה שלה משקיעים עתה 170 מיליון דולר כדי להשיג מטרה זו.

בכל אופן, GAO, הזרוע החוקרת של הקונגרס, הודיעה באחרונה, כי המחיר הגבוה של המפציץ החמקן "מוסיף להיות מקור לדאגה משמעותית" וכי התכנית "תיאלץ להתמודד עם אתגרים" כדי להשיג את המטרה של הוזלת המחירים.