העסקאות הבעייתיות בצ.לנדאו ערב הקפאת ההליכים

שתי עסקאות שביצעה צ. לנדאו זמן קצר לפני כניסתה להקפאת הליכים מעוררות תהיות לגבי מאמציה של החברה למקסם את רווחיה בתקופה שבה כבר נקלעה לקשיים, כך חושף "גלובס".

בחודש מארס 2014 זימן משרד יחסי הציבור של חברת צ. לנדאו, רני רהב, מסיבת עיתונאים להשקת פרויקט Song Tawers בגבעת שמואל, הכולל מגדל מגורים יוקרתי בן 21 קומות וכ-200 דירות, שבנייתו החלה לאחרונה. את מסיבת העיתונאים הוביל יקי רייסנר, כסמנכ"ל חברת צ. לנדאו, המשמש גם בעלי החברה היזמית רייסדור, המתמחה ביזמות ובנייה למגזר הדתי.

לאחר התפוצצות הפרשה בשבוע שעבר, שבמסגרתה נקלעה צ. לנדאו לקשיים כלכליים, והגישה בקשה להקפאת הליכים, הודיעה החברה כי הפרויקט בגבעת שמואל אינו שלה, ורייסנר פרסם הודעה שבה הסביר כי לאחר שפרש מתפקידו כסמנכ"ל צ. לנדאו אין לו קשר עסקי עם חברת צ. לנדאו".

עם זאת, פרסומי הפרויקט בגבעת שמואל מחודש מארס האחרון, מצביעים במפורש על קשריה של צ. לנדאו לפרויקט. בסרטון פרסומי של הפרויקט המופיע באתר Youtube שבו מוצגות הדמיות של הפרויקט נאמר במפורש: "את פרויקט מגדלי Song Tawers יוזמת חברת צ. לנדאו, חברה עם יסודות איתנים אשר חרתה על דגלה את האמרה 'איכות מעל הכול'". בהמשך נאמר כי ערכים של החברה הציבו אותה "בחזית ענף הנדל"ן בישראל".

כאמור, הפרויקט אינו מופיע ברשימת נכסי החברה במסגרת הקפאת ההליכים שאליה נקלעה. לדברי יקי רייסנר, מדובר בעסקת קומבינציה שבוצעה בין בעלים פרטיים לבין שתי החברות צ. לנדאו ורייסדור במשותף, אך כאשר הגיעה העת להעמיד כספים למימוש הפרויקט, צ. לנדאו לא יכלה להעמיד את הכספים והעבירה את מניותיה בפרויקט לרייסנר ללא תמורה. עולה התהייה מדוע צ. לנדאו לא העמידה את מניותיה בפרויקט בשוק החופשי על מנת למקסם את רווחיה.

עסקה נוספת שמעוררת תהייה הייתה בחריש. צ. לנדאו זכתה בתחילת 2013 במכרז של רשות מקרקעי ישראל בקרקע המיועדת ל-108 דירות בחריש. היא שילמה 10.6 מיליון שקל על הקרקע כולל הוצאות פיתוח. חלק מהחברות שזכו בקרקעות בחריש קיבלו החלטה לא לבנות בעצמן את הפרויקט ולמכור אותן ברווח גדול לקבוצות רכישה הבולטות בפעילותן בחריש. אקזיט גדול עשתה למשל חברת אשדר שרכשה קרקע בחריש ל-490 דירות ב-36 מיליון שקל, ומכרה אותה לקבוצת רכישה ב-70 מיליון שקל.

אלא שצ. לנדאו נפרדה מהקרקע מבלי לעשות רווח. כמה חודשים לאחר זכייתה, מכרה את הקרקע לחברת רייסדור ב-11.5 מיליון שקל. המכירה הניבה ללנדאו כביכול רווח של 900 אלף מיליון שקל, שבמונחים יזמיים בניכוי הוצאות עסקה מדובר ברווח אפסי. עוד ידוע כי תמורת המכירה הועברה לקופת החברה ולא להחזר ההלוואה שנטלה צ. לנדאו מבנק ירושלים בסך 8 מיליון שקל. לדברי רייסנר, צ. לנדאו נדרשה להכניס לקופתה מיליוני שקלים בתוך ימים ואף חברה אחרת לא הייתה מסוגלת לשלם את התמורה בזמן כה קצר, ודאי שלא קבוצת רכישה, על אף שהיא משלמת סכומים גבוהים יותר על קרקע.

שתי העסקאות מעלות תהיות בקשר למצבה הפיננסי של חברת צ. לנדאו שהיה יכול להיות משופר לו היתה החברה נוקטת את כל הצעדים הנדרשים על מנת למקסם את הרווחים על נכסיה. למרות ההצהרות כי אין קשר בין החברות, הקשרים בין שתיהן לכל המכיר את החברות היו הדוקים ואף מטושטשים. רייסנר, שכיהן כסמנכ"ל צ. לנדאו ומנכ"ל רייסדור, עדיין מכהן כדירקטור בשתי החברות. לדבריו כבר 4 חודשים שהוא אינו מכהן כדירקטור בצ. לנדאו.

לדברי עו"ד שאול ברגרזון, המתמחה בפירוקים וכינוסים, "ברגע שחברה נכנסת לפירוק או הקפאת הליכים, נהוג לבדוק אם נעשו עסקאות עם נושים של החברה. ברגע שרואים שחברה שנקלעת לקשיים כלכליים עשתה סמוך לכניסתה לקשיים עסקאות, יש חובה לבדוק אם העסקאות נעשו על פי תנאי השוק, אם על פי שווי נמוך מהשוק, אם יש עירוב בין בעלי שליטה או נושאי משרה תוך הפרת אמון, ואם קיים עניין אישי בביצוע העסקאות".

ברגרזון מוסיף כי "ברגע שמבחינים בעסקה שמעוררת חשד יש צורך לבדוק את העסקה, מה הנסיבות שנעשתה, ומי הפונקציונרים בה. אם נמצא שמישהו הפר את חובת האמונים, במצבים מסוימים ניתן לבטל את העסקאות. אם מישהו הניב רווח שאמור היה להיות רווח של החברה שנקלעה לקשיים, כל נושה של החברה יכול לבקש לבחון את העסקה".

מהנאמנים, עוה"ד חגי אולמן ושלום גולדבלט, נמסר בתגובה: "בטווח הזמן המיידי אנו פועלים בצוות מתוגבר על מנת לטפל בפרויקטים השונים ולחדש את ביצוע הבנייה לטובת הרוכשים, הספקים והקבלנים. מובן שכל עסקה או פעולה שבוצעה על ידי או בקשר עם החברה הדורשים בדיקה - ייבדקו ויטופלו כנדרש".

הקשר בין רייסדור לצ. לנדאו היום: שכירת שירותי משרד תמורת 25 אלף שקל

חברת רייסדור לא מקבלת שירותים מחברת צ. לנדאו יותר, למעט משרד ששוכרת החברה במשרדי צ. לנדאו תמורת סך של 25 אלף שקל לחודש. כך טוען רייסנר.

עוד הוא טוען כי כבר לפני 4 חודשים הפסיק לכהן כדירקטור בחברת צ. לנדאו ומאז מאי 2013 חדל לכהן כסמנכ"ל שכיר בצ. לנדאו והפנה את עיסוקיו לטובת רייסדור שבבעלותו המלאה. את העובדה שאת פרסומי הפרויקט בגבעת שמואל הובילה חברת צ. לנדאו, נימק רייסנר מטעמים שיווקיים, ואף ציין כי חברת "רייסדור טאוור", בעלת הפרויקט, היא חברה בבעלותו שאינה קשורה לחברת צ. לנדאו.

במכתב ששיגרה החברה לדיירי הפרויקט בגבעת שמואל ציין עו"ד דורון אריאל בשם החברה כי "בהמשך לפרסומים באמצעי התקשורת השונים בדבר כוונת חברת צ. לנדאו קבלנות והנדסה בע"מ להגיש בקשה להקפאת הליכים, על אף שבעבר, היוותה צ. לנדאו, בעלת מניות חלקית ברייסדור טאוורס בע"מ אשר מקימה את הפרויקט שבנדון, הרי שנכון למועד מכתבנו זה, לא מחזיקה צ. לנדאו במניות כלשהן של מרשתנו, חברת רייסדור טאוורס".

אגב, רייסדור טאוור הוא שם חדש. חברת הפרויקט בגבעת שמואל החזיקה בעבר בשם צ. לנדאו ייזום, שלטענת רייסנר, גם לה אין כל קשר עם חברת צ. לנדאו. עוד ציין אריאל כי אין כל קשר ישיר או עקיף בין בקשת צ. לנדאו להקפאת הליכים לבין הפרויקט בגבעת שמואל.

"נבקש להדגיש כי מרשתנו, רייסדור טאוורס בע"מ, הינה חברה בשליטה של רייסדור יזמות בע"מ אשר כל מניותיה מוחזקות על ידי מר יעקב מרדכי ריסנר, והינה חברה יזמית שהקימה פרוייקטים רבים ברחבי הארץ, וביניהם פרויקטים רחבי היקף למסחר ומגורים באלעד, בבני ברק וכן במקומות שונים נוספים, ואשר מקימה בימים אלו פרוייקטים בחריש ובגבעת שמואל. למען הסדר הטוב, ובהקשר זה נדגיש כי לא קיים כל קשר עסקי בין רייסדור יזמות בע"מ לבין צ.לנד או", הוסיף אריאל.