דירקטוריון הבורסה: תומכים במסחר בימים שני עד שישי

האם 61 שנה אחרי הקמתה עומדת הבורסה המקומית לאפשר מסחר בימי שישי? דירקטוריון הבורסה הודיע היום כי הוא תומך במהלך להתאמת ימי המסחר למקובל בעולם, ובימים הקרובים יבוצעו בדיקות ותיקונים רלוונטיים בתקנון הבורסה. היוזמה היא חלק מניסיון מחודש של ראשי הבורסה, בהנהגת המנכ"ל יוסי ביינארט, להכניס את ישראל למדד MSCI אירופה.

על פי המסתמן, ימי המסחר בישראל ישונו לשני עד שישי (שבו המסחר יסתיים בשעה 14:00), ובנוסף שעות המסחר יקוצרו כך שימי המסחר שוב יסתיימו ב-16:30 (במקום 17:30 כיום). במקביל, המסחר ביום א', שהמחזורים בו נמוכים במיוחד לאחרונה, יבוטל.

ככל הידוע, רוב חברי הבורסה צפויים לתמוך בשינוי, למרות שמדובר בצעד שיגרור שינוי מהותי בשגרת העבודה שלהם. תמיכה זו נובעת מהכרה בכך שמדובר בצעד מתבקש על רקע המצב, ולאור החיסכון בעלויות התפעול שהוא יביא עמו. אם המהלך אכן ייצא לפועל שבוע המסחר יכלול 37 שעות במקום 44 שעות כיום.

עם זאת, לא כולם תומכים בשינוי ימי המסחר. בכיר בשוק אמר היום ל"גלובס" כי "אם בהנהלת הבורסה מאמינים שמנהלי ההשקעות יסכימו לעבוד ביום ו', הם טועים".

המהלך כולל גם קיצור שעות המסחר, שכזכור הוארכו רק לפני כשנה. בימים הקרובים יבחן סגל הבורסה את השלכות ההארכה, אולם מאחר שרוב חברי הבורסה מגדירים את ההארכה כחסרת תועלת - מה עוד שמדובר ביוזמה של הנהלת הבורסה הקודמת - מסתמן כי שעות המסחר אכן יקוצרו בחזרה ל-16:30.

ההחלטה להאריך את שעות המסחר הייתה יוזמה של מנכ"לית הבורסה לשעבר, אסתר לבנון, שנבעה מתוך ניסיון להתמודד עם הירידה המתמשכת בהיקפי המסחר בבורסה. הרעיון היה ולמשוך אל הבורסה משקיעים זרים באמצעות חפיפה עם שעות תחילת המסחר בוול-סטריט. גורמים רבים בשוק, ובראשם בתי ההשקעות, התנגדו לכך נחרצות, בטענה שהדבר רק יכביד על עלויות התפעול שלהם ולא באמת יפתור את בעיית הסחירות - שאכן לא נפתרה.

את הריטואל של הארכה ואז קיצור של שעות המסחר הפעילים בשוק כבר מכירים היטב. כבר לפני כעשור נערך ניסיון להאריך את שעות המסחר כדי ליצור חפיפה עם תחילת המסחר בארה"ב, אך לאחר ארבע שנים הוחלט להחזיר את שעות המסחר למתכונת המקוצרת, גם אז לאחר שבבורסה הגיעו למסקנה שבפועל לא הייתה בכך תועלת.

האוזר תומך

כאמור, גם היוזמה הנוכחית, שהפעם כוללת גם את שינוי ימי המסחר, היא חלק מניסיון להגדיל את מחזורי המסחר בבורסה. אלא שהפעם חלק מהניסיון הוא גם להכניס את ישראל למדד MSCI אירופה - מהלך שיביא להזרמה כמעט מיידית של כמה מיליארדי שקלים לבורסה המיובשת של ת"א, דרך תעודות סל וקרנות שעוקבות אחר המדד. זאת, בנוסף להזרמת כספים מגופי השקעה זרים שישראל עשויה להפוך לאופציית השקעה עבורן.

לכן, בימים אלה פועל ביינארט מול חברת המדדים העולמית, שביוני אשתקד החליטה שלא להכליל את ישראל במדד האירופי, ולהשאירה במדד האזורי הנוכחי והזניח (MSCI Europe & middle east). מאחר ש-MSCI הוא ארגון שמתנהל בחשאיות ומניעיו לא תמיד ברורים, הנימוק לאי הכללתה של ישראל במדד היה לקוני והסתכם ב"התייעצות עם משקיעים מוסדיים שלא תמכו בהחלטה".

ואולם, לפי גורמים בבורסה, אחד מהפרמטרים שהשפיעו על ההחלטה הייתה העובדה שימי המסחר בישראל אינם תואמים לאלה הנהוגים בחו"ל. לכן, לצד ניסיונותיו של ביינארט לשכנע את הגופים המוסדיים לכלול את ישראל במדד, הוא פועל גם להתאמת ימי המסחר.

ככל הידוע, גם יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, לא צפוי להתנגד לשינויים האמורים, בין היתר משום ששינוי שעות וימי המסחר בבורסה בהתאם לנהוג בחו"ל, הייתה אחת מהמלצות הוועדה להגברת הנזילות בבורסה שאותה הקים. חברי הוועדה קבעו אז כי "היעדר חפיפה מלאה בימי הפעילות של הבורסה בת"א למול הבורסות המרכזיות בעולם, גורם לפערי מידע ולקושי בקרב הפעילים בשוק להגיב בזמן מתאים למתרחש בשווקים הגלובליים, וכתוצאה מכך לפגיעה בהיקפים ובנזילות של המסחר בבורסה המקומית".

"מסחר בכל דבר"

לצד המהלך לשינוי שעות וימי המסחר בבורסה, בכוונת ביינארט להאיץ שני מהלכים מרכזיים נוספים שאמורים להגדיל את הסחירות בבורסה ולהפוך אותה לאטרקטיבית יותר: "מסחר בכל דבר" ועשיית שוק על ידי הבנקים. גם המהלכים הללו, אגב, נכללו במסקנות ועדת הנזילות.

המהלך הראשון, "מסחר בכל דבר", נועד לאפשר למשקיעים המקומיים לסחור גם בני"ע של חברות שנרשמו למסחר בבורסות חו"ל. לצד הגדלת הסחירות, מהלך זה יאפשר למשקיעים לסחור בני"ע בשעות המסחר בת"א ובמטבע מקומי. בנוסף, בהנהלת הבורסה מקווים כי המהלך יאפשר פיתוח של מדדים חדשים. כך, למשל, ניתן יהיה להשיק מדד שיכלול את כל חברות הטכנולוגיה הישראליות, ובתוכן גם חברות שאינן נסחרות בארץ (כמו צ'ק פוינט ומלאנוקס, למשל).

ככל הידוע, בשלב הראשון צפויה הבורסה לאפשר מסחר בני"ע של חברות ישראליות הנסחרות בבורסות מרכזיות בארה"ב, ובהמשך לאפשר גם מסחר בני"ע של חברות זרות. מבחינה לוגיסטית, מדובר במהלך פשוט מבחינת הבורסה, וניתן להוציאו לדרך תוך שבועות ספורים. עם זאת, נדרש לו אישור של יו"ר רשות ני"ע, שעדיין לא קיבל החלטה בעניין.

אחד החששות של האוזר - מעבר לעובדה שהמשקיעים המקומיים יוכלו לקבל מידע על החברות הללו רק מבורסות חו"ל (בניגוד למצב כיום) - הוא שלרשות לא תהיה אפשרות לפקח על החברות שאינן נסחרות בישראל, ולא תהיה להן שליטה במקרים שבהם יתגלו בעיות כלשהן בחברה זרה. עם זאת, כדאי לזכור כי הכוונה היא לאפשר מסחר בחברות שמפוקחות על ידי הרגולטור האמריקאי וכפופות לכללי מסחר ורגולציה של בורסות גדולות.

הצעד נוסף שביינארט מקדם, שגם הוא מצריך אישור רגולטורי, נועד, כאמור, לאפשר לבנקים להיות עושי שוק (דבר שהם מנועים לעשות מאז משבר ויסות מניות הבנקים בשנת 1983). עושה שוק הוא חבר בורסה המחויב לצטט לאורך יום המסחר מחירי קנייה ומכירה בנייר ערך מסוים, במטרה לספק נזילות גדולה יותר בנייר, ובהנהלת הבורסה מאמינים כי כניסת הבנקים לתחום הזה - כפי שנעשה בכל העולם - תתרום משמעותית לשיפור הנזילות.

המהלך יגביר את התחרות ויאפשר שיפור משמעותי באיכות עשיית השוק, בין היתר על רקע הניסיון של הבנקים בעשיית שוק בהיקפים גדולים במט"ח, אג"ח ממשלתי ומוצרי ריבית.

הצעד הזה (שכבר זכה להתבטאויות אוהדות מצד בכירים בשני הבנקים הגדולים וגורמים ברשות ני"ע) אינו מצריך הליכי חקיקה מורכבים, אולם הוא כן מצריך את אישורו של המפקח על הבנקים, דודו זקן, שמתנגד לו נחרצות. על פי הערכות, התנגדותו של זקן למהלך נובעת מכך שעשיית השוק במניות על ידי הבנקים תעלה שוב את סוגיית ניגודי העניינים בין בנק עושה שוק ובין לקוחותיו, שבה, כאמור, כבר נכווה המשק הישראלי בעבר.

ועדיין, במהלך שלושת העשורים שחלפו חלו בבנקים ובבורסה לא מעט שינויים שהקטינו את הפוטנציאל לניגוד עניינים, לרבות מעבר לשיטות מסחר משוכללות ושקופות יותר. במקביל, ניתן להחיל על הבנקים מנגנוני הגנה נוספים, החל מאיסור על עשיית שוק במניות ובאג"ח שהבנק הנפיק, והגבלת שיעור ההחזקות בני"ע של חברות בהן בנק הוא עושה שוק, וכלה בהגבלת היקף עשיית השוק על ידי הבנקים, כדי למנוע סיכון ביציבות המערכת הבנקאית.

 3 המהלכים המרכזיים של הנהלת הבורסה