מסוכן, אבל...

לנגידת בנק ישראל קרנית פלוג היה ברור כבר לפני חודש, לפחות, שהבנק המרכזי ייאלץ להוריד את הריבית במשק ולהגיע לרמה כמעט אפסית. עיון בנתונים שהתפרסמו, ועדיין מתפרסמים, הוביל אותה למסקנה המתבקשת שנוכח ההאטה המתמשכת, עליה לנקוט צעד הכרוך בסיכונים.

הסכנה העיקרית היא שפלוג נשארת למעשה ללא כלי מדיניות כמעט, למעט התערבות ישירה בשוק האג"ח הממשלתיות. זה מצב שבנק מרכזי לא רוצה להיות בו, אבל בעולם כבר נגררו אליו לא מעט בנקים. הסכנה השנייה היא שוק הנדל"ן - הורדת הריבית עשויה להגביר את הביקוש בעוד ההיצע קפוא. עם זאת, פלוג חושבת ששוק הנדל"ן נמצא ממילא בטלטלה בגלל יוזמת מע"מ 0% של לפיד ולכן השיקול שלא להכניסו לטלטלה נוספת היה משני לדאגה מהאטה ואף מיתון.

ברמה המיידית, הנגידה מנסה לנצל את הרוח הגבית שמעניקה לה התחזקות הדולר מול המטבעות האחרים בעולם. מבחינה זו, הורדת הריבית החודש שונה במקצת מההורדה בחודש יולי. בסוף יולי בנק ישראל לא היה יכול לצפות לעלייה בשער החליפין של השקל לרמה של יותר מ-3.5 שקלים לדולר, אך הגיע למסקנה שהוא חייב לפעול לעצור את התיסוף של המטבע המקומי. הפעם הכוונה היא לעודד את המשך התהליך של החלשת השקל ולאפשר מרווח נשימה ליצוא הישראלי, שהתכווץ בחודשים האחרונים.

בהודעה שליוותה את פרסום ההחלטה להוריד את הריבית, התייחס בנק ישראל במישרין לירידה בייצוא ולהתכווצות בפעילות הכלכלית, וכך הוא נימק את ההחלטה. גם העובדה שהמשק גולש לדפלציה הייתה זרז להורדת הריבית. באופן עקרוני, הבנק היה יכול להמתין עוד חודש או חודשיים לפני שהוא מתקרב למצב של ריבית אפסית, אבל הירידה המהירה של האינפלציה מתחת לטווח היעד הרשמי - 1% עד 3% בשנה - הובילה אותו למסקנה שאין טעם להמתין עוד.

הורדה של חצי נקודת אחוז בריבית בתוך חודשיים אינה בהכרח מביאה את המשק לריבית ריאלית שלילית. אם האינפלציה הצפויה קורסת, ייתכן שנראה שהריבית הריאלית ירדה הרבה פחות מהריבית הנומינלית, ואף נותרה ללא שינוי לעומת רמתה לפני שלושה חודשים. לכן פלוג והחברים במועצה המוניטרית יכלו להשתכנע שהמיתון אינו משאיר בידיהם ברירה ועליהם לפעול. ייתכן שבעתיד הקרוב הבנק ייאלץ לפעול ישירות בשוק האג"ח כדי להפעיל כלי מדיניות בתנאים של ריבית אפס, אבל לכך הוא יוכל לדאוג בעתיד, כרגע הבעיה היא שיעור הצמיחה.

אבל לא רק נתוני המקרו הם שהובילו להחלטתה של פלוג לפעול בכלי הריבית. אפשר להניח שהנגידה חשה שהיא נותרה פחות או יותר לבדה במאבק נגד המיתון, הגידול באבטלה והדפלציה במשק הישראלי. אכן, הנגידה אינה יכולה לסמוך על שר האוצר יאיר לפיד וראש הממשלה בנימין נתניהו בעניינים האלה.

בזמן שפלוג הגיעה למסקנה שהמשק גולש למיתון, שר האוצר יאיר לפיד שב והצהיר שהמשק "יכיל" את נזקי המלחמה בעזה וחזר על מנטרה שמצבה של כלכלת ישראל הוא איתן ואין צורך בהעלאת מסים. ראש הממשלה עסוק מדי, זה חודשים, בפתיחת חזיתות נגד חמאס, נגד מחמוד עבאס, נגד נשיא ארה"ב ברק אובמה ומזכיר המדינה ג'ון קרי. אם הוא היה מוטרד מההאטה שהולכת ומקצינה, הוא שמר זאת לעצמו.

להתנהגות זו של לפיד ונתניהו יש השלכה ישירה על מה שפלוג רואה לפניה. אין כיום למדינת ישראל מדיניות פיסקלית, וספק רב אם ניתן לתאר כיצד תיראה הצעת התקציב שהאוצר יגבש. אנשי בנק ישראל רואים מה שכל אדם מפוכח במשק רואה: משרד האוצר הולך ונחלש מדי יום, והוא חדל לדחוף לצעדים אשר יכולים להמריץ את הפעילות הכלכלית.

יתר על כן, צמרת הבנק המרכזי אינה יכולה לדעת אם שר האוצר מבין את חומרת המצב, במיוחד בשעה שלפיד מצהיר שהמהלך המרכזי ביותר בתוכניות שלו הוא מע"מ 0% לרוכשי דירה ראשונה. לפיד אמר שהמהלך הזה "לא נועד לכלכלנים" ולנגידה יש תואר שלישי בכלכלה. הודעת הבנק על הורדת הריבית כללה תיאור של שוק דירות שהוכנס ל"אי ודאות" בשל צעדי שר האוצר. השוק חדל לתפקד וכל מה שיש הן עליות מחירים על רקע צמצום ההיצע.