הממונה יבדוק: הבנקים פועלים בניגוד עניינים?

הברוקרים הפרטיים ממשיכים להיאבק בבנקים. תלונה אנונימית הוגשה לאחרונה לממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, בטענה כי בנקים שמספקים שירותי ברוקראז' ושירותי תפעול פועלים בניגוד עניינים, והדבר דורש בדיקה של התנהלותם - כך נודע ל"גלובס".

עוד נודע כי איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים, בראשות ג'וליאן אסוס, פנה לאגף שוק ההון במשרד האוצר בבקשה שיפעל להחיל פיקוח על עמלת הקסטודיאן (תשלום לבנק בגין העברת ניירות ערך מהברוקר המבצע), בטענה כי המצב הנוכחי פוגע בציבור החוסכים.

הרקע לשני האירועים, נזכיר, הוא ירידה חדה במספר חברי הבורסה שאינם בנקים (חש"בים - ברוקרים פרטיים שמשמשים גם כחברי מסלקה) בשנים האחרונות. זאת, על רקע הגידול בנתח השוק של הבנקים במסחר בבורסה, שנעשה, לגישת החש"בים, בעקבות צעדים "אנטי תחרותיים". כאחד החסמים העיקריים לפעילותם הם מציינים את עמלת הקסטודיאן - שהייתה אחת הטענות המרכזיות בתלונתם לממונה.

במכתב התלונה, שכותרתו "חשש לתהליך אנטי תחרותי בשוק שירותי הברוקראז' למוסדיים", והוגש באמצעות משרד עו"ד בן נפתלי ארז, התריע המתלונן כי "שיטת העבודה הנהוגה בקרב חלק מהבנקים הגדולים דוחקת את רגליהם של החש"בים ושל הבנקים הקטנים מפעילות הברוקראז' בשוק המקומי". הכוונה היא שגופים מוסדיים נוהגים להשתמש בשירותי התפעול הבנקאיים לטובת פעילויותיהם השונות, כגון קרנות נאמנות וקופות גמל.

"כידוע, הבנקים נהנים ממגוון עמלות הנגבות מגופים מוסדיים בנוסף לשירותי התפעול, כגון שירותי הפצה (לקרנות נאמנות), ייעוץ פנסיוני, מרווחי ריבית, המרת מטבע, ברוקראז', פיקדונות, משמורת ועוד", נכתב בתלונה. "אלה יוצרים לבנקים 'שכבת שומן' המאפשרת להם להפחית בשיעור מהותי את עמלות הברוקראז' שהם גובים מאותם גופים מוסדיים". כלומר הבנקים, לכאורה, קושרים שירות בשירות.

"לחוסכים אין מושג שמשלמים העמלה"

סוגיית הקסטודיאן, אותה עמלה שהברוקרים נאלצים לשלם לבנקים בגין "העברה למשמורת בבנק המתפעל", עולה כאמור גם במכתב התלונה לממונה. הטענה המרכזית היא שעמלה זו, בשיעור 0.01% מסך העסקה, מביאה לכך שהבנקים המתפעלים גובים עמלות המצטברות למיליוני שקלים, שמשולמים על-ידי ציבור החוסכים. בפועל, הבנקים מרוויחים הן מהעמלות והן מייקור פעילות ברוקראז' שאינה מתבצעת באמצעותם - ופוגעים בתחרות החופשית.

כאמור, באחרונה קרא איגוד החש"בים למשרד האוצר להכניס את עמלת הקסטודיאן לפיקוח. טענת האיגוד מתבססת על כך שבעולם נהוג לגבות על פעולות דומות עמלת שורה בגובה דולרים בודדים, וכן כי בארץ עמלת העברת ניירות ערך מחשבון לקוח לחשבונו במוסד אחר, נמצאת בפיקוח.

בהקשר זה נציין כי גם אם באגף שוק ההון באוצר ימצאו כי עמלת הקסטודיאן אכן פוגעת בציבור החוסכים, ויש לקבוע לה תקרה, אין שום ערובה שהדבר אכן יקרה. הסיבה לכך היא שהנושא אינו בתחום סמכותם, אלא בידי המפקח על הבנקים, דודו זקן, שיצטרך לקבוע האם יש מקום לשינוי.

כזכור, הניסיון האחרון להפחית עמלה בנקאית לא צלח: לפני כשנה ניסה יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, לקדם מהלך לביטול דמי המשמרת בקרנות הנאמנות - דבר שהיה גורע מהכנסות הבנקים יותר מחצי מיליארד שקל בשנה, אולם בנק ישראל התנגד, והעניין ירד מסדר היום.

מאיגוד חברי הבורסה שאינם בנקים נמסר בתגובה כי "הסוגייה אכן מוכרת. מדובר בעמלה אנטי-תחרותית הנגבית על-ידי הבנקים עבור פעולה פשוטה, שכל מהותה העברת ניירות ערך מהברוקר המבצע לבנק המתפעל.

"לציבור החוסכים אין מושג שהם משלמים מיליוני שקלים על עמלה שלא שמעו עליה. האיגוד יקיים דיון בעניין, ולא מן הנמנע כי בשם התחרות החופשית והגנה על החוסכים יפעל בצורה מערכתית להכניס עמלה זו לפיקוח".