פלוג מתייצבת מול לפיד וקוראת להעלות מסים

בנק ישראל בראשות הנגידה קרנית פלוג מסכים שיש מקום להעלות באופן חד-פעמי את יעד הגירעון לשנת 2015 מ-2.5% תוצר ל-3% תוצר, וקורא להעלות מסים כדי להפחית את הנטל הציבור לצורך הפחתה הדרגתית של יחס החוב לתוצר לכ-60% עד סוף העשור. הבנק טוען כי יש לקצץ 4.5 מיליארד שקל מתקציב 2015.

בעמדה לגבי המסגרת התקציבית שפירסם היום (ד') הבנק, הוא כותב כי "בעת קביעת התמהיל בין העלאת מסים, ביטול פטורים, או קיצוץ נוסף בהוצאה האזרחית, יש לקחת בחשבון את העובדה שכבר היום ההוצאה האזרחית בישראל מאוד נמוכה בהשוואה בינלאומית, באופן שמקשה על מתן מענה הולם לאתגרים החברתיים והכלכליים בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה ועוד. ההשפעה של העלאת מסים על הצמיחה בטווח הקצר שקולה לזו של הפחתה בהוצאה הציבורית".

הבנק מציב בפני הממשלה 2 אפשרויות, אם ברצונה לשמור על גירגון של 3%: קיצוץ נוסף בהוצאות האזרחיות כדי לתת למענה לצרכים החדשים, והעלאת תקבולי המסים. "ניתן כמובן גם לשלב בין השתיים", כותבים בבנק.

הבנק מוסיף, כי "סטייה מהמתווה להורדת יחס חוב-תוצר עליו החליטה הממשלה ב-2013 משמעותה נסיגה ממחויבות קודמת להמשך הפחתת החוב וכי "אמינות המדיניות התקציבית נבנית מעמידה במחויבות לאורך זמן, ומהווה נדבך חשוב בתשתית ליציבות הפיננסית של המשק".

הנגידה פלוג מציינת בעמדת בנק ישראל, כי היא מסכימה להעלאת יעד הגירעון במידה שהיא נובעת מצרכים חד-פעמיים לכיסוי הוצאות הלחימה במבצע "צוק איתן" ותוצאותיה, ומהשפעת ההאטה המסתמנת בצמיחה על ההכנסות.

יחד עם זאת, הבנק מציין בעמדתו, כי "הגדלת הגירעון מעבר לסטייה חד פעמית זו, משמעותה עלייה בגירעון המבני, שתציב את ישראל על תוואי של יחס חוב תוצר עולה להמשך העשור, ותביא להגדלת הוצאות הריבית של הממשלה".

בנק ישראל מסר את עמדתו בהינתן הנחות עבודה שתחזית הצמיחה ל-2014 יורדת מ-2.9% שצפה הבנק רק בחודש יוני, וכי הצמיחה ב-2015 תהיה 3%. הנחות העבודה כוללות תרחישים גם לא-העלאת מסים, וכן לאובדן של 2-3 מיליארד שקל מהכנסות המדינה בשל תוכנית מע"מ 0% של יאיר לפיד.

אם הממשלה תעמוד בתקרת ההוצאות ל-2015, הבנק מציין כי ההוצאה תגדל ריאלית ב-2.6%. "בתנאים אלה, כפי שמציין הבנק, צפוי גירעון של 3.5% תוצר, השקול לגירעון מבני של כ-3% תוצר. זוהי רמת גירעון שאינה מאפשרת הפחתה של יחס החוב לתוצר", כותבים בבנק. יש לציין, כי שר האוצר לפיד אמר כי ניתן להעלות את יעד הגירעון עד ל-3.5%.

ומה עם תקציב הביטחון?

בנק ישראל טוען, כי "על מנת לעמוד ביעד ההוצאה בהתאם לתקרה שנקבעה, נדרש כאמור קיצוץ בתקציב בהיקף של כ-4.5 מיליארד שקל, מעבר להפחתות של כמיליארד שקל בחינוך ו-1.6 מיליארד שקל בתשתיות, בשל הערכה שתכניות מסוימות שהוחלט עליהן - למשל קידום משמעותי של הרכבת הקלה בגוש דן - לא יבוצעו ב-2015".

בנק ישראל מכיר בכך שייתכן ויהיה צורך בהוצאות נוספות בתקציב הביטחון ובסעיפים אזרחיים בשל הלחימה בעזה ב"צוק איתן", אך לא מבהיר במדויק את עמדתו במספרים ובתחזיות. "אי קיצוץ בהוצאות אחרות, וללא הגדלת ההכנסות, הגירעון עלול להגיע לכ-4% תוצר כבר בשלב התכנון", מזהיר הבנק. "כל זעזוע בצד הפעילות, שיביא לירידה בגביית המסים, או החרפה במצב הביטחוני שתצריך הוצאות נוספות, עלולים להביא לכך שהגירעון יצמח לרמות גבוהות עוד יותר".

עוד מוסיפים בבנק ישראל, כי "הגידול בגירעון המבני לכ-3% תוצר, נובע מהחלטות שהתקבלו בצד ההכנסות עוד לפני פרוץ הלחימה (ביטול העלאת מס ההכנסה לשנת 2014 ותכנית מע"מ אפס), וכך גם הצורך בהתאמה בצד ההוצאות. סטייה נוספת תגדיל עוד את הגירעון המבני ולא רק שלא יאפשר להמשיך להפחית את יחס החוב לתוצר, אלא אף יגדיל אותו ויביא בעתיד לגידול בתשלומי הריבית של המשק, ובסופו של דבר גם לצורך במסים נוספים בעתיד".

לסיום, בעמדת בנק ישראל מוזכר גם כי "העובדה שהשווקים הפיננסיים ממשיכים להביע אמון במשק הישראלי, ויכולתו של המשק להכיל את העלויות של מבצע 'צוק איתן', הן תוצאה של צעדים אמיצים לצורך החזרת התוואי הפוחת של הגירעון והחוב, שנקטה הממשלה בשנתיים האחרונות, אשר תרמו לחוסן הכלכלי. ניסיון העבר בישראל ובעולם מלמד אותנו כי היכולת להתמודד עם זעזועים תלויה במחויבות הממשלה להפחתת יחס החוב לתוצר ובהתנהלות אחראית לאורך זמן".