די לריב!

אם חשבנו לתומנו ששנת 2008 הייתה נקודת השפל ביחסי האוצר ובנק ישראל הרי שבשבועיים האחרונים נשמעים קולות צורמים לא פחות וכפי שאמר לי השבוע מישהו בבדיחות הדעת, מזל שמשרד הפנים חוצץ בין שני הבניינים בירושלים, אחרת מי יודע איך זה היה נגמר.

לומר את האמת - איני מבין על מה המהומה. אם בנק ישראל והאוצר יעשו את מה שהיו צריכים לעשות כבר מזמן, לא תהיה בעיה של גירעון, בטח לא בשנת 2014 וכנראה גם לא בשנת 2015.

אם נביט בנתוני הכנסות המדינה ממסים והוצאותיה נראה עד אמצע השנה תמונה טובה יחסית. הגירעון התקציבי הסתכם ב-4 מיליארד שקל בלבד (זאת לעומת 10.2 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2013) וזאת למרות הירידה המתמשכת בהכנסות המדינה ממיסים, בעיקר ישירים.

הירידה בהכנסות המדינה ממיסים היא תמרור האזהרה והיא נובעת רובה ככולה מהשקל החזק ופגיעתו בייצוא ובתעשייה המקומית. נתוני יולי מעוותים היות ומצד אחד נתנה דחייה לגופים רבים במועד תשלום המיסים ומצד שני הוקדמו תשלומים לספקים.

אין חולק על העובדה שיידרשו בעקבות המלחמה סכומים משמעותיים שלא נלקחו בחשבון בתקציב , בעיקר לתקציב הביטחון אך לא רק. אולם לעניות דעתי שני מקורות תקציביים שאף אחד לא מדבר עליהם כרגע, יעמדו לזכות האוצר עד סוף השנה. האחד אינו תלוי בכלום והשני תלוי בהמשך היוזמה אותה נקט סוף סוף בנק ישראל ובהצטרפות האוצר ליוזמה הברוכה- טיפול בבעיית שער החליפין.

המקור הראשון - לאוצר יש מדי שנה "סליק" תקציבי הנובע מביצועי חסר של המשרדים השונים. המנגנון מוכר וידוע. לא מאשרים חלק מהתכנון ונוצרים עודפים. מדובר בעודפים בהיקף של 3-6 מיליארד ₪ בכל שנה. האוצר יוכל להשתמש בטריק של ביצועי החסר על מנת לממן חלק מהבור התקציבי.

המקור השני - גידול משמעותי בהכנסות המדינה ממיסים כתוצאה מטיפול נכון בבעיית שער החליפין. כותרת אחת באקונומיסט שווה יותר מאלף מילים. השקל החזק, נאמר שם, פוגע בכלכלת ישראל יותר מאשר הטילים מעזה. צודק האקונומיסט ולא צריך להיות כלכלן דגול על מנת להבין זאת. פיחות משמעותי של השקל יזרים לקופת המדינה מיליארדי שקלים וגם יחזיר את שיעור האינפלציה לטווח הרצוי. שתי ציפורים במכה אחת. אפשר לבקש יותר ?

אז בבנק ישראל העדיפו להמתין מספר חודשים עד שתתבהר התמונה, אולם משפורסמו נתוני האין צמיחה והאין אינפלציה לא חיכו בבנק המרכזי יותר מדי והחלו לפעול באגרסיביות על מנת לגרום לשינוי מגמה בשוק המט"ח המקומי, הן באמצעות הפחתת הריבית והן באמצעות התערבויות לא שגרתיות. למזלו של הבנק המרכזי שלנו החל גם מסע ההתחזקות של הדולר בעולם (מרגישים דג'ה וו לשנת 2008?) ומהלך פיחות השקל צבר תאוצה.

-הפחתת הריבית הפתיעה את השוק וכך צריך להיות אולם מה שיותר הפתיע הייתה הביקורת האווילית על המהלך במיוחד כשהיא מגיעה משר בכיר בממשלה שהעדיף משום מה להישאר בעילום שם. רק לפני כמה שבועות טענו כי הנגידה לא יוצאת לציבור ופעילותה אינה מורגשת, אז עכשיו כשהיא יוצאת ופועלת באופן נמרץ, זה גם לא בסדר?

חשוב להזכיר בפעם המי יודע כמה ששוק המט"ח הוא זירת אגרוף ללא נוק אאוט. כל ניצחון הוא ניצחון בסיבוב והיריב יחכה בסבלנות לסיבוב הבא. השבוע כבר ראינו בנקים זרים מתחילים לקנות שקלים פעם נוספת. כנראה שיש מספיק גופים שחושבים שבשער 3.57 יש מקום לסיבוב נוסף על השקל. צריך לשכנע אותם שזה לא נכון.

אם בירושלים יתרווחו עכשיו בכיסא, קל וחומר אם ימשיכו לריב, זה יפעל כבומרנג בשוק המט"ח. על האוצר לשים לרגע בצד את מלחמות האגו ולהצטרף מיד למאמצי בנק ישראל להחליש את השקל. זה הזמן לביטול הפטור ממס ההזוי ביותר שקיים במדינת ישראל- פטור ממס על אג"ח ארוכות ממנו נהנים הזרים. גם אם היקף האחזקות שלהם אינו גבוה במיוחד, לצעד זה משמעות פסיכולוגית עצומה דווקא בימים אלו והוא יצביע על התגייסות האוצר למאמץ המלחמתי שבסופו של דבר גם יפתור לאוצר את כאב הראש בדמות מציאת מקורות למימון הבור בתקציב.

זה גם הזמן האידיאלי להציב רצפה לשער החליפין על מנת שכל מי שאפילו השתעשע במחשבה לקנות שקלים כספקולציה יזנח מהר מחשבה זו.

• יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
• yf@energyfinance.co.il
• אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמ
• החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.