אישום נגד פרדי רובינסון: "העביר מיליונים בין חברות שלא כדין"

מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה היום (א') כתב אישום נגד פעיל שוק ההון, פרדי רובינסון, שכיהן בעבר כמנכ"ל ויו"ר החברה הציבורית מילומור, העוסקת בייזום מיזמי בנייה, נדל"ן מניב ותשתיות; וכן מנכ"ל ויו"ר החברה-הבת הציבורית שחר המילניום, המפעילה בתי-מלון ובתי-קזינו ביוון.

זאת, בגין ביצוע משיכות כספים אסורות, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, מהחברה-הבת שחר המילניום למילומור, ללא תמורה וללא ביטחונות, כדי לספק מימון זמני ונזילות למילומור, שסבלה ממצוקה כספית קשה.

כתב האישום הוגש גם נגד היועץ המשפטי של החברה, עו"ד אמיר דינור; חברת מילומור, שהייתה החברה-האם של שחר המילניום; סמנכ"ל הכספים שלה, אורן דואדי; ורואת החשבון שלה, גילה שלייפר.

כתב האישום מייחס לרובינסון, לדואדי ולדינור שורה של עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות מנהלים בתאגיד ועבירות דיווח במטרה להטעות. לרובינסון מיוחסות בנוסף גם עבירות של שיבוש מהלכי משפט והדחת עד. שלייפר מואשמת בסיוע לעבירות דיווח במטרה להטעות.

מדובר בכתב אישום שמוגש 9 שנים לאחר ביצוע המעשים המיוחסים לרובינסון וכ-5 שנים לאחר תום החקירה. ואולם, רק בנובמבר אשתקד זומן רובינסון לשימוע, במסגרתו טען כי לא נפל כל פגם במעשיו, כי הוא לא לקח ולו שקל אחד לכיסו, וכי כל הפרשה עוסקת במערכת יחסים בין שתי חברות ציבוריות.

משיכות החורגות מהמותר

החברה הציבורית מילמור עוסקת במתן שירותי ייעוץ הנדסי ושירותי מדידה ובניהול פרויקטים בתחום ההנדסה האזרחית. היא משמשת גם חברת החזקות לפעילות מגוונת בתחומי התעשייה, הנדל"ן, התקשורת והתיירות.

בין השנים 2007-2005 שימש רובינסון כמנכ"ל מילומור, יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בה. במקביל, שימש רובינסון באותן שנים יו"ר הדירקטוריון של שחר המילניום ובעל השליטה בה, והיה בעל השפעה מכרעת על קבלת ההחלטות בחברה. במהלך 2005 אף מונה רובינסון למנכ"ל שחר המילניום, ובמסגרת תפקידו היה בעל זכות חתימה יחיד בחשבונות החברה, וחתם על כל העברות ומשיכות הכספים שלה. במקביל, חתם רובינסון על כל הוצאות כספים מחשבון מילומור.

לפי כתב האישום - שהוגש בידי עו"ד יוני לבני ונחקר על-ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך - בראשית 2005 נקלעה מילומור למצוקה תזרימית, אך שחר המילניום נהנתה באותה תקופה מירמה גבוהה של נזילות.

על רקע זה, נטען באישום, משך רובינסון משחר המילניום, לרוב בסיוע עם אחרים, סכומי כסף בסך מצטבר של 35.4 מיליון שקל לטובת מילומור ולשימושה, "תוך שהוא עושה בשחר המילניום כבשלו".

לפי הנטען, בין הכספים שהועברו משחר המילניום למילומור היו גם סכומי כסף בגין ביטוח דירקטורים.

לפי כתב האישום, בהתאם להתחייבויות בתשקיף ההנפקה, הייתה רשאית שחר המילניום להעביר למילומור תשלום חודשי של דמי ניהול ותשלום בעת הכרזה על דיבידנד. לפיכך, צוין באישום, משיכות הכספים שביצע רובינסון משחר למילמור חרגו מהאמור בתשקיף ההנפקה, בוצעו ללא אישור כדין והיוו טובת הנאה. "משיכות אלה בוצעו ללא תמורה וללא ביטחונות, כדי לספק מימון זמני למילומור, ושלא לשם קידום מטרותיה של שחר", נכתב באישום.

לפי כתב האישום, המשיכות האסורות בוצעו בין השנים 2005-2007, תוך שרובינסון מסתיר את מעשיו ממרבית נושאי המשרה בחברות, ממבקר הפנים של שחר המילניום ומנאמן אגרות החוב שלה, ללא כל אישור, ללא דיווח ובניגוד לדין. באישום מצוין כי עם הצטרפותו למילומור כסמנכ"ל כספים, בראשית נובמבר 2005, ביצע דואדי את המשיכות האסורות בצוותא עם רובינסון.

לפי האישום, כדי שהמשיכות לא יופיעו בדוחות הכספיים, דאג רובינסון - בסיוע של אחרים - בתום כל רבעון לפני פרסום הדוחות, כי מילומור תשיב לשחר מיליניום את הכספים שנטלה ממנה, כך שהמאזן בין החברות יאופס, יעמוד על יתרת זכות לטובת מילומור, או לכל הפחות שיתרת החובה של מילומור לטובת שחר מיליניום תצומצם.

ערבות בלתי מוגבלת

מכתב האישום עולה כי בצד המשיכות האסורות, פעל רובינסון בדרכים נוספות כדי לשפר את מידת הנזילות של מילומור, ובין היתר שיעבד את חשבונה של שחר המילניום לטובת מילומור, ופעל בצוותא עם דינור לכך ששחר המילניום תעניק ערבות בלתי מוגבלת בזמן ובסכום לטובת מילומור, אף זאת ללא אישור, ללא דיווח ובניגוד לדין.

לפי האישום, בתום הרבעון הראשון של 2006 גברו קשיי הנזילות של מילומור, ועל רקע זה פנו רובינסון ודינור לבנק המזרחי, בבקשה כי שחר המילניום תעמיד למילומור ערבות בלתי מוגבלת בסכום ובזמן.

במסגרת הפנייה אישרו רובינסון ודינור בחתימתם כי הדירקטוריון של שחר המילניום אישר את המהלך, הגם שהדירקטוריון כלל לא דן בכך. למעשה, כפי שהיה ידוע לרובינסון ולדינור, הדירקטוריון החליט חודשים אחדים קודם לכן שלא להעמיד מסגרת אשראי למילומור.

בהמשך, נטען, בראשית 2007 שיעבדה שחר המילניום 3 פיקדונות בסכום כולל של כ-6 מיליון שקל לטובת הגדלת מסגרת האשראי של מילומור או של חברה המוחזקת על ידה (חברת רסידו יזום). יצירת השעבודים נעשתה ללא תמורה ובמטרה לספק מימון זמני למילומור או לחברה-הבת שלה, והייתה בגדר טובת הנאה שהעניקה שחר המילניום למילומור.

השהיה בהעברת מסמכים לחקירה

עוד לפי כתב האישום, במארס 2006 הורה דירקטוריון שחר המילניום על ביצוע עבודת ביקורת על-ידי מבקר הפנים של החברה, לבדיקת הקשרים הכספיים בין שחר המילניום למילומור. בעת עריכת הביקורת נמנע רובינסון במשך זמן ממושך מלהעביר למבקר הפנים מסמכים רלוונטיים, ובכלל זה את כרטיס הנהלת החשבונות המשקף את יתרות החובה והזכות במסגרת היחסים הכספיים בין שתי החברות. לבסוף, צוין בדוח שפורסם כי "אין ממצאים משמעותיים אותם יש להציג בפני ועדת הביקורת".

בהמשך, בשלהי 2006, החלה ביקורת של רשות ניירות ערך לבדיקת ההתנהלות בחברת מילומור. לפי כתב האישום, רובינסון, שחשש שדבר המשיכות האסורות יתגלה, פנה לגורמים שונים בחברה בניסיון להסתירן או לפחות להרחיק את עצמו מאחריות להן, ובכך שיבש מהלכי חקירה ומשפט.

רובינסון: "העברות הכספים נועדו לשרת את מטרות החברות"

עורכי דינו של פרדי רובינסון, נבות תל-צור וירון ליפשס ממשרד כספי ושות', מסרו בתגובה להגשת כתב האישום נגדו: "קיבלנו בצער רב את החלטת הפרקליטות להגיש היום, בשלהי שנת 2014, אישום הנוגע לפעולות שבוצעו לפני 9 שנים, בשנת 2005, ואשר החקירה בעניינן הסתיימה לפני יותר מ-5 שנים.

"יודגש כי בכתב האישום אין צל של טענה כי רובינסון, לכאורה, לקח שקל אחד לכיסו הפרטי, והטענות שכן כלולות בו נוגעות אך ורק להעברות כספיות שבוצעו בין שתי חברות ציבוריות שבשליטתו, העברות שבמהלך המשפט יובהר כי נועדו לשרת את מטרות החברות ולקדם את עניינם של ציבור המשקיעים, בעלי המניות ומחזיקי האג"חים של החברות.

"עם כל הצער על הניסיון לפגוע בשמו הטוב וזאת על לא עוול בכפו, רובינסון שם את מבטחו בבית המשפט. הוא סמוך ובטוח כי לאחר ליבון הדברים בפני ערכאה בלתי תלויה ומקצועית, יתברר - גם אם שנים ארוכות לאחר מעשה - כי לא נפל כל פסול במעשיו, כי הוא נקי ללא רבב, וכי ההאשמות המיוחסות לו בכתב האישום הן האשמות-שווא נטולות כל בסיס ויסוד".